אקדים ואזכיר, שמובא שאין לעיין עיון משמח בדברי תורה, גם כאשר הנושא אינו משמח. לכן כל מה שאני כותב אינו אלא כדי לבאר את הפסוקים, על מנת להגיע למסר שבכוונת הנביא להעביר.
א. שואלים יהודים בתחילת ימי הבית השני, האם עליהם להתענות בצומות שנקבעו במן חורבן בית ראשון. השאלה מופנית "אל הכהנים... ואל הנביאים". כהנים כידוע תפקידם ללמד תורה, ואילו הנביאים אמנם מוסרים את דבר ה' אך מקובל שאינם פוסקים הלכה. ובכל זאת השאלה מופנית גם אליהם. אז קודם כל יש לנו כאן נקודה שמראה על החשיבות של צד "מחשבה והשקפה", מטא-הלכה, שחשוב לענייני ההלכה. התשובה, אגב, מופנית גם אל "עם הארץ" כלומר כלל האנשים, וגם אל הכהנים - המלמדים את ההלכה, וכנ"ל, כי גם עליהם ללמוד את הצד הרוחני מפי הנביא. כעת יש להתבונן, באמת, מה בעצם אומר לנו הנביא.
ב. הנביא פותח בהבהרת הדבר שאמור להיות מובן מאליו - "הצום צמתוני אני?" - וכי כשאתם צמים, אני - הקב"ה - רעב מהצום שלכם? וכי אני מתענה? וכי אני זה שצריך את הצום כדי לזכור את מה שחסר, וכדי לחזור בתשובה? ודאי שמי שצריך את הצום הוא רק בני האדם. וזה עיקרון שחוזר על עצמו, כפי שנראה בהמשך - גם בהמשך הספר, וגם בישעיה למשל. וכמו שכתוב בישעיה "יום ענות אדם נפשו, הלכוף כאגמון ראשו, ושק ואפר יציע, הלזה תקרא צום ויום רצון לה'?" - וממשיך ישעיה: "הלוא זה צום אבחרהו: פתח חרצובות רשע... ושלח רצוצים חפשי... הלוא פרוס לרעב לחמך..." ונחזור מכאן לזכריה.
ג. בפס' ז' מתחיל הנביא להתייחס לשאלה המתבקשת - אם לא הצום הוא החשוב, אז מה כן? אומר הנביא מה כן חשוב? "הלוא את הדברים אשר קרא ה' ביד הנביאים הראשונים" - את הדברים הללו, המובאים בהמשך - הם החשובים. ומייד מבאר הנביא מהם הדברים החשובים. אבל... אופס. אם אנחנו רק מדקלמים את הדבריםש שנאמרו ביד הנביאים הראשונים, אז מה הרווחנו? לכן מייד מחכה הנביא לדבר ה' הנוכח איתו ברגע זה, היום - לא בזמן הנביאים הראשונים. והקב"ה מוסר לו את אותם דברים שמסר ביד הנביאים הראשונים - אבל בסגנון עכשווי, של זמן הנביא זכריה - "כה אמר ה' צבקות לאמר, משפט אמת שפוטו, וחסד ורחמים עשו איש את אחיו..." וחוזר הנביא וממשיך את פס' ז' בפס' י"א - הדברים נקראו ע"י הנביאים הראשונים - לא התקבלו - העם שהיה אז - "וימאנו להקשיב ויתנו כתף סוררת". פס' י"ג: "ויהי כאשר קרא ולא שמעו, כן יקראו ולא אשמע... ואסערם (אפיצם בסערה) על (ב-) כל הגויים אשר לא ידעום..."
ג. ואם כן, היאך תבוא הגאולה? ביחזקאל מפורש "בחמה שפוכה אמלוך עליכם" ואביאכם לעשות את רצון ה' באמת ובצדקה. וזה מה שמבאר כאן זכריה - "ושכנתי בתוך ירושלים - ונקראה ירושלים עיר האמת" ורק אז, בפסוק הבא - "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים". ואז "והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלוקים באמת ובצדקה" - כשתהיה אמת וצדקה - אז תהיה הגאולה האמיתית. ומאריך הנביא בנבואה זאת, וחוזר ומסכם: "אלה הדברים אשר תעשו, דברו אמת איש את רעהו, אמת ומשפט שלום שיפטו בשעריכם..." - וממילא: "צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו". כי זו מטרת הצום באמת - שנחזור בתשובה ונקיים את האמת והצדקה, שהם הרצויים לפני ה', ואז הצום יוכל להיות לששון ולשמחה על החזרה בתשובה, ש"הדור קיבלוה" מרצונם הטוב.
ד. ופרק זה, על הצומות, הוא החוליה המקשרת בין החלק הראשון של ספר זכריה, העוסק בבית שני, ובין חלקו השני העוסק באחרית הימים, שאז תתממש במלואה הנבואה שהצומות יהיו לבית ישראל לששון ולשמחה". ולכן מבאר שגם בגאולה העתידה "גילי מאוד בת ציון... הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור" - כלומר, לכאורה במה נגיל, אם עני הוא יהיה? אלא היא הנותנת, שכל מה שזכריה בא לומר - שהעיקר כאן אינו החלק הגשמי, אלא החלק הרוחני, ועל כן אומר - כיוון ש"צדיק ונושע הוא" - לכן "גילי מאוד בת ציון", ומה ש"עני" הואאינו אלא סימן שה' הוא נחלתו, ואם כן זה רק סיבה לשמוח יותר. ולכן בכל נבואה זו מאריך בכך שמה' יהיו כל הטובות שיבואו אל עם ישראל. וכך גם אחר כך אומר, לפני הנבואה על ימי הגאולה השלמה - הריהו אומר "קול יללת הרועים כי שודדה אדרתם" - ה' יפיל את מלכות ה"רועים" המנהיגים, וכמו בישעיה שכתוב "כי הנה האדון ה' צבקות מסיר מירושלים ומיהודה... גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקוסם וזקן...", ועל כן מבאר בנבואה זאת כיצד תיפול ותיכשל ההנהגה, עד שבתחילת פרק י"ב הוא עובר לנבואה על המלחמה - בה יש לנו "בית דוד ויושב ירושלים" וגם "אהלי יהודה", כי כולם אנשים, והם נלחמים. אבל בנבואה על המלחמה האחרונה - אין המלחמה כי אם לה' - ויוקדם לה הבירור האחרון שתחילתו "הך את הרועה...." ואז תבוא המלחמה האחרונה שבסופה "ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום הילחמו ביום קרב... והיה ה' למלך על כל הארץ" - כי זו התכלית.
|
 |
|
|
