האמירה הכוללת שדאורייתא חפצא ודרבנן גברא, יש בה מן האמת העקרונית, אך לא תמיד זה מתבטא באופן פרטני בחלוקה זו.
חפצא בל' האחרונים מבטא "בעצם" וגברא מבטא את "זהירות האדם" או נאמנות הנגזרת מהסתכלות אישית [כשבועה]. אך לא תמיד הדרבנן הוא אך גברא, פעמים רבות ראו חכמים להרחיב את העצם לדרגה נוספת, וזאת כדי להשריש את העיקרון הכללי. למשל, אם חכמים מחייבים בדיקה וביטול בערב פסח וזהו שמא יבוא לאוכלו ניתן לייחס זאת ל"גברא" כלומר לשמירת האדם. אך אם חכמים טוענים שלא להרוג מי שאינו ישראל, או לפרוש מאשה סמוך לזמן ווסתה אין זה גברא אלא יחס של "חפצא" המתאים את עצמו לתפיסת האדם הזקוק להשרשה ולגבולות עמידים, ואין זה אך שמירה טכנית, אלא שמירה עקרונית והשרשה דרך הרחבת גדר ה"חפצא" עצמו.
תוקן על ידי - יהוסף - 23/07/2004 15:21:45
נשלח ב-25/7/2004 04:38
חושבשחושב
הנתיבות נמצא בחו''מ סי' רל''ד סעיף ב'סק''ד
וההסבר של התורת החסד נמצא באו''חסי' ל''א אות
ה' וראה גם בשו''ת מנחת אלעזר חלק א' סי' ה'
שכותב כמו התורת חסד אגב הנתיבות אינו מבאר את
הרמב''ם אלא את דברי המחבר אבל כיון שהרמב''ם
פוסק כדברי המחבר בהל' מכירה פרק ט''ז הלכה י''ד
א''כ יש לומר שדברי הנתיבות מתאימים גם לפי הרמב''ם
ראה גם מה שמחדש כ''ק האדמו''ר מליובאויטש בדברי
הרמב''ם הנ''ל בתו''מ תשמ''ז ח''ג עמ'144-145
נשלח ב-25/7/2004 17:52
בנוסף למה שהובא לעיל מהספר אישים ושיטות יש להביא
מה שכתב הרב משה שלמה כשר ז''ל במבוא לספר מפענח
צפונות עמ' ל''ד הערה כ''ב וז''ל יש לעמוד פה על
דבר מפורסם וכבר העירו על זה הרב רמ''א עמיאל במבוא
לחקר הלכה עמ' צ''ו והרב רש''י זוין בספרו אישים
ושיטות עמ' 52 שבספר חידושי רבינו חיים על הרמב''ם
ובהישיבות המושפעות משיטת לימודו תופסים מקום עקרי
החילוקים של שני דינים שיסודם ודוגמתם מצאנו בספרי
הראשונים והאחרונים עוד תופס מקום חשוב בהסברת והטעמת החילוקים השונים מונח אחד שקוראים אותו ,,חפצא'' לא
רק במובן הרגיל בש''ס ופוסקים איסורי גברא ואיסור חפצא
אלא הר''ח הרחיב מובן המלה הזאת אף על מושגים מופשטים כגון חפצא של התפילה,חפצא בדין אוהל ועוד כהנה.יש
ללמוד מזה שר''ח חיפש מלה להביע איזה רעיון דק ומתוך
שלא מצאה מן המוכן השתמש במלת חפצא לא במובנה הרגיל כנראה לא רצה להשתמש במונחים שלא אמרו חכמי תורתנו.יש לציין שגם הרוגצ'ובי יש לו שני מונחים הרגילים והשכיחים ביותר בכל ספריו שבהם הוא משתמש להסברת חידושיו והמה המילים ,,מציאות'' ו,,עצם'' המצויים ביותר גם במורה נבוכים להרמב''ם ובמקום המלה ,,חפצא'' הוא משתמש ב,,עצם'' ו,,מציאות''(במק''א הוא מחלק גם בין איסור חפצא לאיסור עצמי)
נשלח ב-25/7/2004 22:03
אכן, אצל הגר"ח המונח 'חפצא' משמש במובנים רבים, לא רק בניגוד ל'גברא'. בהעדר אוצר מילים, הוא משתמש לפעמים במלה זו במקום 'מהות', 'עצמות', ואפילו 'תוך'.
מה שמחזיר אותנו לאשכול ישן, בדבר דלות השפה הלמדנית, שהיא שגרמה ל'טרמיניזציה' משובשת ולפעמים מיותרת, של מילות-מפתח מן התלמוד.
אילו היו לר"ח ולתלמידיו את העברית והאנגלית העשירות שלנו, היו חוסכים הרבה כאב ראש ואלפי מילים, נייר ודיו.
