| נשלח ב-3/8/2004 03:44 |
 |
| |
השם:סדר נזיקין
השם סדר נזיקין הוא השם הכולל בו בחרו חז"ל
לכנות את כל המסכתות הסדורות תחתיו[ישועות זה סדר נזיקין]
ושאלתי א'האם לא יותר נכון לכנותו בעלות או קנין?שהם לכאורה המאפשרים את מציאות הנזק?והנזק אינו אלא פרט בהם[הר"ם באמת חילקו לקנין,נזיקין וכו']
{אמנם לדברי המפרש את מאמר חז"ל כולה נזיקין חדא מסכתא
רק על ג' הבבות נמצאנו למדים כי יש במשמעןת המילה נזיקין,בסתמא,יחס להזק לחוד,אך א"כ צריך ליתר ביאור מה ראו לכנות כך הסדר כולו}
או שנמצאנו למדים מכאן כי תפיסת הבעלות אין בה אל עיניני הפסד [וכל משפטי הממון מכד אבות נזיקין]
ב' הראשונים תחילת ב"ק מעוררים על הניסוח במשנה שם נזיקין ולא מזיקין,האם על שם הסדר יעמוד התרוץ שהתנא ירושלמאה היה?.[אולי מכאן הוכחה לדברי הרב שקאפ שדיני הממונות הם ע"פ דעת בנ"א ומכאן גם השימוש בלשון המדוברת דווקא?]
אשמח להחכים בעינין
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 01:42 |
|
| |
עורבא,
יען כי בקשתך (באשכול על הרב גיברלטר) יקרה בעיניי, פניתי לדבריך באשכול ההוא, וזה אשר העליתי.
ראשית, התנא ירושלמאה כבר ביארו הגר"א כידוע בטוטו"ד.
שנית, ביאור הגר"א בזה מבוסס כנראה על תפיסה שהמחייב בממון המזיק הוא הבעלות. על כן דווקא הבעלות היא המוקד שמחייב בתשלומי נזיקין, ולא להיפך (כהצעתך).
שלישית, רחוק מאד להביא מכאן ראיה לגרש"ש, ולו רק בגלל העובדה ששימוש בלשון בנ"א אינה ראיה שגם מנהגם המהותי יקבע את הדין.
רביעית, לשון 'נזיקין' יכול להיות הולם, שכן ניתן להין ד אבות נזיקין כארבע צורות הינזקות. כל צורת היזק היא גם צורת הינזקות. על כן לענ"ד נזיקין לא גרע ממזיקין.
חמישית, לא יעלה על הדעת שיסוד הבעלות הוא מניעת הפסד והיזק (כהצעתך). יש דין שביתת בהמתו, וחיוב תשלומי נזיקין (שנובע מהבעלות על המזיק, וכנ"ל), ודין 'לכם' וכדו'.
ולבסוף, נלענ"ד שנזיקין הוא תחילת הסדר והיא קרויה על שם תחילתה. אמנם שאר הסדרים קרויים בשמות מהותיים, וקצל"ע.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 11:14 |
|
| |
אשמח אם תבאר כיצד מישבים דברי הגר"א את השם הכולל לספר
בידוע שרבותינו יחסו את יחודם של משניות ב"ק להיותם מחוברים -הם בלבד-ע"י תנא ירושלמאה
לא הבנתי במה השגתני בהערתי לדעת הגרש"ש שסייגתיה בסוגרים וסיפקתיה אף אני בסימן שאלה,אך האפשרות עדיין קימת
טענתך הד' אף היא אינה נוגעת לדברי שאני יצאתי בעקבות פירושי הראשונים והם לא ישבו כך[מה עוד שלא יתן ארוכה לשאלתי אני]
בדבר תלונתך החמישית,מעולם לא אמרתי שדינים הנובעים מאיזה הסתכלות כמפסיד אין להם תורת "בעלות" לכל עינין ואף לדין "לכם" וכיוצ"ב
מה שכתבת בסוף דבריך הנראה לך וכו' וסימת בקצל"ע- הוא הוא הצריך לעיון שהעלתי ולדעתי,הוא הרבה צל"ע
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 23:23 |
|
| |
לעו"פ הפורח,
כאמור, בדבריי לא היה הסבר לשם הסדר, אולם נזכרתי בעוד נקודה קטנה. האם באמת ברור שכל הסדרים קרויים על שם מהותם, ולא על שם תחילתם. אכן ברוב הסדרים (למעט נזיקין) ההתחלה היא גם רוב המהות, אולם בכל אופן לא כולה. כמו שיש מסכתות בסדר נזיקין שאינן עוסקות בקניין ונזיקין, יש מסכתות בקדשים שעוסקות בחולין, ויש בנשים שעוסקות בהפלאה.
אולי באמת שמות כל הסדרים הם על שם תחילתם ולא על שם מהותם העיקרית, אלא שזה בד"כ מתאים זל"ז?
ולא באתי אלא לעורר.
אגב, בעניין הרב גיברלטר מצאתי את החומר כולו (גם הקודם), ואין צורך לשלוח לי אותו. אם תרצה אעדכן אותך.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2004 01:52 |
|
| |
השאלה היא גם גם על הג' בבות, שהרי אף שב"ק היא דיני נזיקין, הרי חלק מב"מ ורובה של ב"ב הן דיני קנין וירושה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2004 12:42 |
|
| |
מיכי יקר
גם אם נניח ששמא בנידון דידן לא גרים
עדיין צריכים לידע מ"ט פתח בזה הסדר כולו ולא בדיני קינין למשל שהם העיקר .
בעיקר הסברא מצינו בכל ספרי תורה שבכתב נקראים עפ"י תחילתם ובגר"א ריש משלי מפרש שהתחילה כוללת העיקר והמהות ולכן נקרא כך,
כעינין זה מצינו שמות הפרקים בתלמוד נקראים ע"ש תחילתם ["ופירקין המפקיד הווה"]ובפשטות צריךף ליתן טעם כיצד כולל המהות וצ"ע
[דוגמא מענינת היא הספר"בשר ע"ג גחלים" לאחד מן הגאונים הובא בתוס' יבמות לג: והחיד"א מפרש שנקרא כן ע"ש פתיחתו במילים:"בשר ע"ג גחלים..."]
אמנם ההנחה שאף התלמוד עורך בתחילת הסדר את העיקר מעט בעיתית שהרי יש לו הכלל הגדול של איידי דאתיא מדרשא חביבא ואקדמא [עיין ריש יבמות בראשונים על הפתיחה של סדר נשים ועיין רמב"ן ריש גיטין ]אא"כ נמצא שכללים אלו הם עיקריים עפ"י סדר תורה שבע"פ לקודמם
תוקן על ידי - עורבא_פרח - 17/08/2004 12:45:46
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2004 14:01 |
|
| |
עורבא,
רק יש להוסיף את מהר"ל על תחילת שבת (הביאו והשתמש בו ר' יצחק הוטנר בפח"י, ואני צריך לחפש מקומו).
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2004 00:59 |
|
| |
הלבן
רק עתה השכלתי כוונת דבריך ,אכן יש צדק בדבריך
אך עכ"פ נצטרך למצא טעם ליחוד שם "נזיקין"על ג' הבבות בסתמא, להך מ"ד דאזיל רק עליהו[לעיל בהודעתי הראשונה]
יותר מכל הסדר דאיתקרי נמי כך,
מיכי
מדשתקת ש"מ ניחא לך? אשמח אם תשלח לי מקור דברי המהר"ל ופ"י שהזכרת בדבריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2004 02:17 |
|
| |
עו"פ הפורח,
עי' פח"י חנוכה מאמרים ג ו-ה.
ושוב שאלו: ניחא לך?
ואמר: לא ניחא, אלא שלא מצאתי לגוף טוב משתיקה.
ש"מ אין חדש תחת השמש, אבל מעל - יש חדש, ש"מ.
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2004 16:00 |
|
| |
מיכי ידידי
ישר כח עיינתי בפח"י במובאות אלו וכמדומה לי שאף הוא מצא צורך להטעים פתיחת המסכת לעינינה ולדעתי הוא פשוט.
[לעינין השתיקה נוראות נפלאתי שהרי הפסוק "אין כל חדש"
וכו' בא לאחר מקרא כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר וברש"י מוסב על מחליף עסק התורה בדברים בטלים.
והלא זהו עמל פה שיולד לו אדם?
ואני כך אני שונה:
כל ימי גודלתי בין החכמים
ולא מצאתי לגוף טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2004 02:07 |
|
| |
עו"פ הפורח,
יש לחקור האם כשכתבת 'לא מצאתי לגוף טוב', התכוונת לומר ממש את הפסוק במלואו, אלא שאת 'שתיקה' פשוט שתקת, במקום לדבר אותו. או שמא התכוונת לומר שלא מצאת מאומה שטוב לגוף.
והנה אי כוונתך היא לאופן השני, אזי תקשי: ומה עם שתיקה. מפורש להדיא בפסוק שהשתיקה טובה לגוף. על כן, מוכח שכוונתך היא לאופן הראשון.
אלא שכאן קשיא לי: פשיטא! והרי אתה חוזר על הפסוק עצמו בלשון תרגום (ודוחק לומר שכוונתך לצאת בזה חובת שמו"ת).
והנה כעת אינה ה' לידי מה שתמהה אישתי שתחי' כשקיבלנו לראשונה את הדף השבועי של רבה אהרן האגדי (הרבי של בננו בחיידר), ובסופו כהאי לישנא: 'גוט שבת'. ותמהה הנ"ל: ממ"נ: או 'גוט שבעס' או 'שבת שלום'. ותירצתי לה, שאין דבר כזה 'שבעס', דלמעשה אצל המקצוענים הגיית המילה 'שבת' היא באופן שנשמע שבעס. והמילה 'שבעס' משמשת רק את עמי הארצות (שלא עשנו כמותם וכהמונם וכמשפחות האדמה).
ונלענ"ד שבזה גם מיושבת הקושיא שהקשיתי עליך לעיל, ואשריי שזכיתי לברר מקחו של צדיק.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2004 02:25 |
|
| |
עו"פ
מרגלא בפי העולם ,למה הקדים גיטין לקידושין ,משום להקדים תרופה למכה.
ועל דרך זה התחיל המסדר עניני הנזק קודם לבעלות.לומר לך שעניני הבעלות הם הגורמים לנזק גדול,על דרך שכתוב "מרבה נכסים מרבה דאגה".
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2004 03:14 |
|
| |
מיכי יקירי
הגדלת עצה.
אך מה עם האפשרות שפירוש דברי לא מצאתי לגוף ,טוב.
כעינין דברי רבינו בחיי בכד הקמח כי הגוף והנפש צרות
זו לזו.
[והיינו לא מצאתי את הגוף טוב ,כל ימי]
|
|
|
|
|
