|
|
| נשלח ב-2/2/2010 08:34 |
 |
| |
האם התורה היא מעל האלוהים?
הרי כפי שהתברר בעקידה אין חוקי הגיון,אלוהים הוא מעל ההגיון,האם האדם ע"י משטר מציב את האלוהים לחוקיו שלו?
כלומר הצו המוסרי הוא הצו של האדם? ע"י סטטיסטיקה. כלומר מהי ההסתברות שהצו האלוקי,יהיה תואם למשטר
האם זה הסתברותי?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 08:46 |
|
| |
או שאולי ניתן לתפוס זאת עם הזהות של ה'אני' כלומר הזהות של האדם עם הצו המוסרי לאותה חברה
כאשר ה'אני' של האדם שונה מחברה לחברה האם הצו יהיה שונה?
כלומר הזהות של ה'אני' עם החברה,היא המגדירה את הצו.,האם הבנתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 08:50 |
|
| |
העיניין הוא שאלה של זהות,מה מגדיר את זהותו של האדם?
אבל רצון להתחבר לכל חברה חברה יוצר דיכוטומיה ופיצול בין עקרונות,לכן האדם הוא מבובלבל מיסודו
האם יש למישהו כאן זהות ברורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 23:02 |
|
| |
| שלמהמימון כתב: |  | מרכא,
אתה יודע טוב מאוד שלמוסר אין שום תוקף חוץ מזה שאני בוחר לשמוע לו.
בהנחה שלרוב מי שמקשיב לחוקים דתיים כלשהם, יש טיעון חזק יותר כלפי למה לקיים אותם (מאשר סתם החלטה שרירותית כמו לגבי המוסר), אז כן, נראה שאכן ירצחו וישדדו בשם הדת. ונראה שאין שום בעיה עם זה.
ומה פירוש "יש משהו לקוי בשיפוט שלך"? לא יודע מה אתך, אבל הצרצר שלי מת מזמן (ע"ע פינוקיו).
אגב, בטענה (שיכולה לעלות) ש"אני יודע טוב יותר מאלוהים" (בהנחה שהצלחת לאמת שהחוקים שנמסרים לך בשם הדת אלוהיים) יש טיפה אירוניה ועוד טיפ-טיפה, ממש משהו לא מורגש, של חשיבות עצמית, אתה לא חושב? |
|
איך יכול להיות לגבי התורה יותר מאשר "סתם בחירה"?
אפשר להאמין בהרבה דברים (סיפור הבריאה, מעמד הר סיני, תורה שבע"פ, גן עדן וגיהנום ושהרב אלישיב הוא הפרשן המוסמך לכל זה בימינו) ולומר אי אפשי בכל העסק, אני מעדיף לשבת בגיהנום ולא לקיים את מצוות התורה או אפילו אני רואה ערך בעבירה על חוקי התורה (מה בעצם ההבדל בין זה לבין לראות ערך בשמירת חוקי התורה?).
למה התכוונו חז"ל במכיר את בוראו ומתכוון למרוד בו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 23:20 |
|
| |
מטפחת יקר\יקרה,
אין אחי נעמי, את\ה צודק (סליחה מראש, אני חדש כאן) בהחלט.
הקבלה של המחויבות לחוקי התורה היא אכן שרירותית ונתונה לבחירה, הכוונה היא שלקבלה של המוסר אין אפילו טיעון לצדד לטובתה בעוד שכלפי קבלה של התורה אכן יש טיעונים שיכולים להחשב תקפים (תורה מסיני, מסורת וכו').
ומכיוון שרוב האנשים, (כאן הפניה לתורף הערתך), אכן מקשרים בין מה שהם חושבים כאמיתי (ברמה זו או אחרת של ודאות), לבין מה שהם בוחרים לעשות, (דבר שמצד עצמו הינו אכן בלתי מובן, כמו שאתה טוען), הרי שסביר יותר שיבחרו לקיים את חוקי התורה מאשר חוקי מוסר שרירותיים בעליל.
ליל מנוחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 23:37 |
|
| |
| שלמהמימון כתב: | | מטפחת יקר\יקרה,
אין אחי נעמי, את\ה צודק (סליחה מראש, אני חדש כאן) בהחלט.
הקבלה של המחויבות לחוקי התורה היא אכן שרירותית ונתונה לבחירה, הכוונה היא שלקבלה של המוסר אין אפילו טיעון לצדד לטובתה בעוד שכלפי קבלה של התורה אכן יש טיעונים שיכולים להחשב תקפים (תורה מסיני, מסורת וכו').
ומכיוון שרוב האנשים, (כאן הפניה לתורף הערתך), אכן מקשרים בין מה שהם חושבים כאמיתי (ברמה זו או אחרת של ודאות), לבין מה שהם בוחרים לעשות, (דבר שמצד עצמו הינו אכן בלתי מובן, כמו שאתה טוען), הרי שסביר יותר שיבחרו לקיים את חוקי התורה מאשר חוקי מוסר שרירותיים בעליל.
ליל מנוחה. |
|
מדוע טיעונים אלו יכולים להחשב כתקפים? גם אם התורה ניתנה מסיני וכולה דברי אלוקים חיים עדיין אין סיבה לאמץ אותה (להבדיל מכדאיות).
גם חוקי המוסר הבסיסיים יש להם מסורת של אלפי שנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 23:50 |
|
| |
תגובתך אינה ראויה להתיחסות.  אגב, אתה מציג את כדאיות כסיבה לאמץ בחירות, וזאת מנין לך? אתה מבין שאתה יכול לשאול את זה על כל דבר. ממילא שאלתך נופלת. ודו"ק.
|
|
|
|
|
