האוכל מאכלות אסורות בדין- ניזוק?

JADE_OWL:

המון תודה על התשובה המהירה והעניינית
כל טוב

mdabraham:

בתחילה חששבתי להכניס רק תיקון קטן: אם את לא חשבת שצריך להזהיר אז עשית עבירה בשוגג.
אבל למסקנה נראה לי שהאמת היא שאם אני לא יודדע שיש מכשול אז העובדה שלא הזהרתי אינה עבירה אלא לא הייתי מחוייב בכך כלל. נתינת מכשול לפני עיוור היא עבירה, ואם הנתינה היא בשוגג יש כאן עבירה בשוגג. אבל החובה להזהיר מוטלת רק על מי שיודע שיש מכשול.
מאידך, אם הוא שאל אותך האם האוכל כשר, ואת ענית שכן על אף שידעת שלא, אז יש כאן הכשלה ממש, ולכן יש כאן עבירה בשוגג.
לכן למסקנה אכן יש מקום לתיקון על דברי שוטנג: גם את עשית עבירה של הכשלה, אך זה נעשה בשוגג. לכן עלייך לעשות תשובה לפי הדרך שהציג שוטנג בהודעתו.

בכל מקרה אין צורך להיבהל מהמיסטיקה שאופפת את איסור אכילת החזיר שהפך לסמל. זהו איסור ככל איסור אחר בתורה (הערה שאינה נחוצה לעניין עצמו: בודאי שאצלך זוהי הכשלה ולא אכילת חזיר ממש, אף שיש לפלפל מדין מלביש את חברו כלאיים שלפי הרמב"ם נחשב כלובש בעצמו. אך נראה שכאן אין מלביש בידיים, אלא רק מכשיל לעניין 'לפני עיוור'), ולכן הדרך לתשובה היא כפי ההלכה (כמפורט אצל שוטנג).
ואמרו חז"ל שהשב מאהבה העבירות הופכות לו לזכויות.


מיכי

JADE_OWL:

אין פה עניין של סמל אלא פשוט של מקרה שקל לטעות בו ובמחשבה לאחור אולי לא הייתי צריכה להניח הנחות. אף אחד לא שאל, כל ישראלי שהגיע הנוכחים אמרו לו לא לגשת לשולחן ההוא ורק לישראלים הערנו כי הנחנו שאם היו יהודים בין מכרינו המקומיים אז ודאי היינו יודעים, הרי יש קהילה יהודית וכולנו מחפשים זה חברתו וקרבתו של זה ומכירים ויודעים. במקרה הזה האיש הניח שהוא נמצא בחברה בה לא יכשילו אותו ורק לאחר מכן עלה בדעתו לשאול ולוודא ובכך טעותו, ואני טעותי שהנחתי מראש ולא ציינתי בפניו ליתר בטחון. סך הכל שנינו לא הטרחנו את עצמנו בברור יתר והנחנו שהשני כבר ידאג לזה והנה מה שקרה, פשוט מחוסר תשומת לב.
בשיחה איתו הוא אמר הייתי צריך לשאול לפני שאכלתי ואני אמרתי הייתי צריכה לומר שהרי אני לא מכירה אותו כל כך קרוב ומאיפה לי לדעת אם משנה לו או לא, ידעתי שהוא לא מודע בדיוק מה מגישים לו אבל לא ידעתי שמבחינתו זה בכלל משנה.

אני עדיין בשלב ההפתעה לגלות שאני עובדת עם בנאדם וחושבת לי שהוא גוי והנה הפלא ופלא. זה קורה לא מעט כשלא חיים בארץ וזו בד"כ הפתעה נעימה, רק שכאן ההפתעה הייתה נעימה פחות אבל העיקר שעכשיו אנחנו חכמים יותר, אני מניחה...

אחי"א זה הכי, אחי

mdabraham:

אכניס כאן תיקון לאור הערה של שוטנג באישי. אם הנ"ל שאל אותך רק לאחר שכבר אכל, כפי שאני מבין מההודעה האחרונה (בראשונה זה לא היה ברור), כי אז ברור שאין כאן הכשלה, וצדק שוטנג.
עוד נקודה שהוא העלה היא שמאכלות אסורות מטמטמים את הלב, בניגוד לאיסורים אחרים. ולכן יש מקום ל'מיסטיפיקציה' סביב האיסור, בניגוד לדבריי לעיל.
כאן יש להעיר בתלתא:
1. מבחינת השואלת היה מדובר על איסור הכשלה ולא על איסור חזיר.
2. גם באיסורי מאכל, ספק רב אם יש טמטום הלב בשוגג (ויש לי כמה ראיות לכך, ודומני שהדברים כבר נדונו בפורום).
3. לגבי עשיית תשובה אין כל משמעות למיסטיקה, וצריך להתייחס לכך ככל איסור אחר. ועל כך דיברתי.
עוד יש להעיר שיש מן המפרשים שהסבירו לגבי טמטום הלב על כל האיסורים, ולא רק באיסורי אכילה, ואכ"מ.
בכל אופן כוונתי היתה בעיקר למיסטיפיקציה סביב איסור חזיר שהפך לסמל, ולא סביב כל מאכלות אסורות. ישנה אמונה שחזיר הוא משהו מיוחד, גם לעומת מאכלות אסורות.


מיכי

כמתעסק:

תרשו לי לסטות מההדרכות המלומדות של גדרי תשובה.

תנו דעתכם, שני יהודים ולא יודעים שהאחד הוא יהודי עד ש'החזיר' מסב את תשומת הלב לכך שיש פה יהודי.
כדרכנו למדנו מעבר לכל המיסטיקה כמה ה'חזיר' (=איסורי מאכלות) מקרבים יהודים ומאפשרים שמירה על הקהילה - ודומני שמעבר לכל המיסטיקה נתגלתה לנו משמעותם היסודית של איסורי מאכלות.

(אמנם מתקיפי יאמרו, והרי זו גם יצירת בדלנות פנים-יהודית, אולם נק' המבט שלי היא פנים-דתית, כלומר, ההלכה חותרת לשמר את הקולקטיב לפי הגדרותיה שלה)

chouteng:

mdabraham:

1. עניתי מבחינת המוסר (פירוש, מה שמעבר להלכה, תקרא לזה איך שאתה רוצה).

2. בדברי התוספות שאין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים איירי דוקא באיסור מאכלות אסורות ופירשו בו שהוא משום טמטום הלב מבואר שלא כדבריך.

3. מבחינת המוסר (להגדרת מוסר ראה למעלה) יש משמעות ל"מיסטיקה". ד"א אני לא רואה טמטום הלב שבא משום איסור מאכלות אסורות כמיסיטיקה. אני בהחלט יכול להבין שבשר חזיר או אצת ים משפיע על אופי האדם. בקשר לשאר מאכלות אסורות כגון טבל וכדומה צ"ע.

4. רוב המפרשים ס"ל שדוקא מאכלות אסורות גורמת לטמטום הלב.