ששת ימים תשתה תה וביום השביעי תשתה תה

מעניין לאן הביאו את הביכורים בהתיישבות העברית וכיצד קימו את המצוה.

תבין ידידנו, שקיום מצוות לפי איך שמרגיש לי - זו הדרך לעקירת כל התורה בסופו של דבר. כללים, גם אם לעתים הם נוקשים ונותנים תחושה של אילו - בסופו של דבר משמרים את המסורת טוב יותר, והדברים ידועים.

דא עקא שהבלינצ'עס הם הם עקירת התורה, וזה היצמדות לתורה. באין בית המקדש עשו טקס יפה וסמלי כמו שכל מה שאנחנו עושים זה זכר, ספירת העומר וכו', מה אתה סופר אם אין עומר. לאן אתה רוצה שיביאו את זה? לכוילל חזון-איש? מה רצית, שיבנו את בית המקדש? אם היה יותר מהם ופחות מהסוג הטפילי המושחת שאינו עברי כלל אז היו נוצרים התנאים המתאימים לבניין בית המקדש. זה 'איך שהרגיש לי'??? קראת פעם בתורה מה זה שבועות? זה בדיוק מה שהם עשו. זה היה הדבר הקרוב ביותר. החלבי ושאר השטויות זה איך שמרגיש לי. איזה מסורת אתה משמר בשבועות שלך? מסורת שאף אחד לא עשה בימי התנ"ך? אם משה רבינו היה מגיע לשבועות שלך הוא היה שואל אותך איזה חג זה שאתה חוגג? עניין מתן תורה שהכניסו זה בכלל לא מה שהתורה אמרה לעשות. אך אילו היה בא לתהלוכת הביכורים שלהם כשכל אחד מביא מגפנו ומתאנתו ומפרי אדמתו שעמל בכפיו כל השנה והנה הגיעה תקופת הקציר ולבו מתרונן רק חסר בית המקדש, הלא היה מצטרף לחגוג איתם

אם היה נקלע לבני ברק היה מביט משתאה בכל הולכי על שתיים החנוטים בפראקים כמו של הפריצים מאירופה וחבושים צילינדרים של רוזנים איטלקים שקנו בכספי גניבותיהם גמ"חיהם ארגוניהם וקומבינותיהם וטופחים לעצמם על הכרס וזוהי חגיגת הקציר שלהם בלי שמי מהם יודע איך נראה קציר היה שובר את הלוחות פעמיים.

אלי מאיר

שמתי לב שאתה כותב פעמים רבות נגד מנהגים ללא בסיס ונגד אמונות לא נכונות.

ובכן, אני שותף לביקורת שלך. וכן רבים כאן בפורום.

אמנם, לא ברור לי מה אתה מבקש להשיג. האם אתה סבור שבהשמעת טענות תביא לשינוי? אם כבר, אני ממליץ לשבת ללמוד, ולהציג עובדות - נתונים על ההלכות הרלוונטיות. ואז יהיה מסר להפנות לציבור הרחב. הנה כזה ראה וקדש. ואז אולי נוכל להועיל במשהו במקום לשבת ו-סליחה על הביטוי - לרטון. כפי שאומרים בהנחית הורים: הבה נעשה מהלימון לימונדה.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אלימאיר, ענבי הזעם באשכולותיך, הם חריפים , מגרים, ומעוררים מחשבה.

אלימאיר,



רגע,

קשה לנו,

אני מציע שתפתח אשכול נפרד לענין חג השבועות.

פרה פרה.

חג חג.

אלימאיר היקר.
דבר ראשון, קח כוס נקטר גויאבות ותרגע.
דבר שני, אתה יורה לכל הכיוונים ומסיט את הדיון ממטרותיו.

יצחקומר, אכן ענביו ענבי ראש, ואשכול מר לו.

אלימאיר, מבין ריסי מקלדתך ניכר שסביבך ימי חול כימי שבת, ואילו השבת גופה מחוללת היא.

ברם, בא למשכנותיי, וראה אנשי עמל (ואין זה משנה במה עמלם, בתורה בעבודה או בגמילות חסדים) שמתפשטים קמטיהם בשבת, נפגשים הם אז עם משפחותיהם, שלא הספיקו לראות כל השבוע, משוחחים עם ילדיהם על הנעשה עמם, וכל מלאכתם נראית בעיניהם עשויה. אנשים של שבת.
זה טיבה של מנוחת השבת. לא רק מנוחת הגוף כי אם מנוחת הנפש. וזהו זמן למזונה של הנפש.

אל תביט בקנקן. הסתכל במה שיש בו. יש קנקן חדש, מלא ישן.

עברו עליי לא מעט שבתות, שעשיתי אותן חול במובן זה, שבאמת פרט למוסף ולעניבה, לא היה הבדל משמעותי בינן לימות החול.

אך שנים רבות שזה כבר ממש לא כך. ברוך הוא וברוך שמו.



תן לי יבנה וחכמיה

אצה - צמח חסר פרחים ופירות