מחר, יום השקר הגדול (הרהורים עצמיים)

לפותח האשכול
הדרשנים נוהגים לומר שיום כפור הוא יום האמת ושאר השנה היא השקר.

שלומה:
לא הייתי מקצין כ"כ להגדיר את זה כ"שקר", סוף סוף גם העולם שלנו ג"כ נקרא "עולם השקר".

מה שכן - כל הפסיכולוגי'ה המודרנית (כולל - ואולי ניתן לומר שממנו  הכל התחיל) תורת הנפש של חסידות - מבוססת על "חשיבה חיובית" על כל השלכותי'ה. היום זה לא רק בחסידות, זה נחלת כלל אנושות, רק כמובן הפרופורציות בין "סור מרע" ל"עשה טוב" משתנים מתנועה לתנועה ומאדם לאדם.

אז התודעה שלנו "קפצה" מתודעה של "סור מרע","הבדלה" תודעת "מוסר", לתודעה של "עשה טוב", "המתקה", חסידות.

הבעי'ה כמובן, שה"מטבע שטבעו חכמים" לא ניתן לשנות כ"כ מהר.

נו - זה חלק מהגלות. אנו נמצאים עדיין עמוק עמוק בגלות תודעתית, וכמובן אי אפשר "לקפוץ" ממנו יותר מדאי מהר, וכמו שכתוב "לא במנוסה תלכון".

אבל לאט לאט ניתן להתקדם, ואז בן אדם מסוגל לאמץ "חשיבה חיובית" המודרנית מבלי לפגוע ביהדותו ובנאמנותו לה' ולתורתו.

  ביו"כ הזה מצאתי נחמה גדולה דווקא באותו הוידוי שכ"כ קשה היה לי לאמרו בשנה שעברה
הבנתי לראשונה כי בעצם איני מתוודה כמעט על שום חטא
רק על השורשים של החטא כגון עיניים רמות, עזות מצח
ואם כך הרי ודאי שלא היתה כוונת כותבי הוידוי ליצר מתכונת של חזרה בתשובה קלאסית
כלומר חרטה על העבר וקבלה לעתיד
כי הרי אי אפשר לאדם לקבל על עצמו שלא יחזור לעולם להיות בעל מידה רעה, זה אינו מעשה אלה תכונת אופי
וגם אי אפשר להתחרט על תכונת הנפש ומידותיה שהו נתונים שלרוב אין שליטה מוחלטת בהם

א"כ כנראה כוונת הכותב היתה לגרום לאומר הוידוי רק שימת לב
שימת הלב לכך שאנחנו עוד צריכים הרבה עבודה כדי להשתפר ולהפוך לבעלי מידות טובות
יום כיפור בא בעצם לתת תשובה ולא לבקש תשובה
הקב"ה סולח כי הוא ברא אותנו חסרים
הוא רק מבקש שנתאמץ להשלים את החיסרון
הוא גם לא מבקש שנצליח רק שננסה