|
|
| נשלח ב-27/9/2004 09:43 |
 |
| |
רב סיינפלד
ברצוני לציין נקודה שהתחדדה לי, בעקבות דבריך המאירים. הזכרת את ה"דם הכחול" הזורם בעורקיו של ג'. תופעת ה"אצולה" התלוי בתורשה, נמצאת בעיקר בחברה החסידית. שם למעט מקרים בודדים, לא יהפך בן למפחת חסידים פשוטה לאדמו"ר. אין צורך בניחוש פרוע, על מנת לקבוע, ששם משפחתו של האדמו"ר מגור בעוד מאה שנה, יהיה אלטר. והגר בויז'ניץ, ורוקח בבעלז. בציבור הליטאי לעומת זאת, יכל כל אחד להגיע למעמד גבוה ביותר, אם רק יצטיין בלימודיו [ר' יגאל רוזן], או במוסריותו [ר' דן סגל]. מבחינה זו שייכת אצולת בריסק לחברה החסידית, ה"חומרות" שייכות רק למי שדם סולוביצ'יק זורם בעורקיו. בעל תשובה שיאמץ את אורחות חייהם, לא יתקבל לשורותיהם. בני משפחת שפירא, עוד מתהדרים היום בתואר הוולוז'ינאי "בית הרב". כפי שהבנתי מדבריך, גם אביו של ג' שייך לאצולה מסוימת. יתכן שאם אי מי מתלמידיו, יביע את רצונו להיות ראש ישיבה ולא בעל הבית, הוא יתקבל בתגובות צוננות מצידו של ראש הישיבה הנערץ.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2004 12:07 |
|
| |
סיינפלד 
אולי תספר לנו גם על אחיו התאום של ג' שהצליח להסתיר את תסבוכיו וזכה להופיע בזירה החברתית כגדויל ומה עולל בכך לעמו?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2004 11:53 |
|
| |
התופעה המתוארת אינה קשורה למימד ה"שאיפות" לגדלות בעולם החרדי.. גם בציבור החסידי אנו מוצאים ארכי טיפוסים מעין אילו המתוארים בציוריות על ידי הרב סיינפלד.כל קבוצת אוכלוסיה הקובעת גבולות גזרה להתנהגות יחידיה עלולה למצוא טיפוסים מעין אילו בקרבה. האם אנו לא מכירים נערים מסולסלי פיאות חסידיות שכל דתיותם המפוקפקת מסתכמת בסיפור סיפורי מעשיות על הנעשה ב"חצר" האדמו"ר. הרי אילו מעשים שביום יום.דוקא הציבור הליטאי ה"רך" עשוי לא להגרר לתופעה מעין זו עקב האופציות המסוימות הנפתחות בפני דור ההמשך שלו במסגרות של ישיבות תיכוניות מסוימות ואולי בעתיד גם במסגרות של ישיבות "הסדר" שיתכן ותפתחנה עבורו.ואכמ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2004 15:32 |
|
| |
סיינפלד,
התופעה הזו מעניינת ביותר, והיא מזכירה לי חברות סגורות אחרות, המוכרות לי יותר מזו החרדית. אחת הבעיות במיעוט אופציות ההצלחה, היא שנדרש מעט מאוד בכדי להיות מוגדר "לא מוצלח", ומכאן קל יותר להגיע אל ה"בחוץ". אם מוסיפים לכך תפיסות של "הכל או כלום", הרי שנפילות (קלות ביותר) חד-פעמיות, הופכות למדרון תלול כלפי מטה והחוצה.
אם נקשר לכאן את הדברים שנאמרו באשכול על העדפות האב בילדיו (עם כיפה או בלי וכו'): בהחלט יכול להיות שאב כזה המוצג שם, היה מונע מג' חיים על גבול העולם התחתון, ומאפשר לו, לפחות לחיות ביושר.
למרות האופטימיות שלך, בקשר לתשובתו של ג', אחד הדברים הכואבים לי ביותר בסיפור, הוא הקבלה השלמה של "השיטה" ע"י ג'. בעיני, יש בזה משהו מאוד לא אופטימי.
שאלה שמנקרת בי וקשורה גם לחברות אותן הזכרתי קודם: שם, ידוע לי, חלים "הכללים" על נשים ועל גברים כאחד, וגימלים מסוג זה יש מכל המגדרים. האם זה נכון גם בחברה החרדית?
|
|
|
|
|
