לאמשלום.
<"האם באמת אפשר להאשים בזה את שטינזלץ? האם יש עוד מי באותו דור, או בין מחנכיו, שלומד גמרא בלי רש"י? האם יש מי באותו "דור", או בין מחנכיו, שלומד תורה בלי רש"י?">
תתפלאי לשמוע שישנם כאלה, ואני אחד מהם, אודה ולא אבוש, שלעולם לא הבנתי את פירושו של רש"י על התורה, אף שישנם גדולים וטובים ממני בהרבה, שטענו, שפירושו של רש"י נועד לבני חמש, על יסד מאמר המשנה "בן חמש למקרא".
באם תעייני בדברי המהר"ל בפירוש גור אריה על הפסוק
"וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", (דברים פרק ו פסוק ז), תביני למה כוונתי.
רש"י על התורה הפך לפופולרי, לא בגלל "קלותו", אלא מפני שהוא התאים למדפיסים, שחיפשו פירוש "מלא" על כל פסוקי התורה, ולכן היה פירוש רש"י על התורה, הספר העברי הראשון שנדפס.
העובדה שהמדפיסים החליטו להדפיס את פירושו של רש"י ושל בעלי התוספות, בצידי דף הגמרא, אינו מחייב את לומד הגמרא לעיין בו, יותר מלעיין בפירושו של הרשב"א או הריטב"א.
תפקידו של הפירוש הוא להקל על ההבנה, ולא לאפס (תרתי משמע) את המחשבה, אין לי כל בעיה לי אם פירושו של שטיינזלץ סייע לך, השאלה היא האם יש מקום להצדקת המתנגדים לו.
******
למסתברא
"עוד יש לציין דבר מוזר שמעולם לא הצלחתי לרדת לפשר הדבר. עיון בהסכמות ש"ס> שוטנשטיין יגלה שהרבנים טורחים להבהיר (וכן מקפידים בכיתוב על הש"ס בעצמו) שלא מדובר בתרגום חלילה אלא בהסבר וביאור. יש בכך איזו עקיצה נגד יומרנות של שטיינזלץ, אך מעולם לא הבנתי איסור התרגום מארמית ללשון קדש (תינח לשפות אחרות הרי חששו מפני האומות, אך ללשון קדש היא עברית? ">
ייתכן שההסבר להדגשה שהוא פירוש ולא תרגום, דומה לתרגומי התורה ולמתרגמים בשעת קריאת התורה, שהיה אסור להם לתרגם (במשמעותו המקובלת), אלא היה חייב להיות במשמעות פירוש, ראה ע"כ אצל הרב מנחם כשר בחלק העוסק בתרגומי התורה.
אמנם שאלת ה"גשמה" אינה בעייתית בתלמוד, כפי שהיא בתרגום (מילולי) התורה, אבל לדעתם תרגום התלמוד מעורר את אותה הבעיה בצורה יותר מעודנת, חלק גדול של חידושיהם לא "יצלצל" בתרגום לעברית.
תוקן על ידי - נישטאיך - 14/10/2004 17:22:01
 |
|
|