|
|
| נשלח ב-15/10/2004 12:03 |
|
| |
הם מעדיפים לההרג, למסור עצמם לסכנות על סתם? ועוברים על הציווי ו"נשמרתם לנפשותיכם", מפני שהדמיון שלהם הוביל אותם לעבוד לאיזה אליל שהם בטוחים שלא יכול להיות שיגמול לצדיק 'רעה' תחת 'טובה' . אולי תסביר לי את סוגיית צדיק ורע לו -(רק אל תספר לי שרבי עקיבה הוא איזה גילגול של השד יודע מי שמכפר על חטאיו אז!
הצחקת אותי הפעם, יש לך שתי נקודות על החשבון.
נישטאיך, עד עכשיו היו שתי אפשרויות - או לענות(=שולם), או לא לענות(= ברוגז), אני מצרפת אפשרות שלישית
לא חייבים לענות!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2004 12:12 |
|
| |
פלא הוא, ש"הדרך השלישית" הגיעה אלייך רק עכשיו, לאחרים היא הגיעה כבר מזמן.
תוקן על ידי - נישטאיך - 15/10/2004 12:14:13
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2004 12:16 |
|
| |
נישטאיך,
טעות, ידעתי כמו כולם על האפשרות השלישית, והיא מקוימת מאז ומתמיד בפורום, כנראה שאתה לא שמת לבך לכך, כי התשובות שאני מקבלת הם לא אי אי אי....וזה בשלשון המעטה.
מספיק להפעם!
אלא אם יש לך משהו חדש לומר בעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2004 12:46 |
|
| |
המשהו חדש הוא "מספיק".
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2004 13:52 |
|
| |
ועדיין לא נפתרה שום בעיה הלכתית, אם אסור למסור את הנפש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2004 16:05 |
|
| |
אריק,
נראה כי פיספסת את הגדרת הרמב"ם, ואת שורת המחץ:"ופירשו החכמים, ואמרו : "ואפילו לדבר עברה", וברצונם לומר: שתשים לפועל ההוא תכלית והיא - האמת..... "
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 14:57 |
|
| |
בימים ההם ובזמן הזה
הניסיון החוזר לגזול את ארץ ישראל מבעליה
דוד רוקח
פרופסור בדימוס של האוניברסיטה העברית. לימד היסטוריה עתיקה, כללית וישראלית. עוסק בחקירת שורשי האנטישמיות הנוצרית הקדומה.
http://nativ.cc/March2003/rokach.htm
על ר' עקיבא, שתמך בהתלהבות במרד, אומר הרכבי כי
הוא גרר את ישראל לצרה הצבאית-המדינית הגדולה ביותר שעברה עליהם. אולי זיקנתו באותם ימים היא שפגמה בכוח הנהגתו [אבל מכיוון] שמת בעינויים גדולים . . . על קידוש השם . . . לא לנו לערוך עמו חשבונות.
כך לגבי ר' עקיבא, אולם הוא מחמיר מאוד עם המורדים ומנהיגם. לטענתו
[גם על יהודי הגליל] שלא היו נחותים במסירותם הדתית ובנכונותם לקידוש השם . . . חל איסור המילה. גם מהם לא נסתרו הכוונה והתכונה לחילול הר-הבית על-ידי הקמת מקדש אלילי, [ובכל זאת] לא ראו חובה לעצמם ליטול בו [במרד] חלק פעיל.
וממשיך הרכבי:
אם אכן זו היתה הסיבה הראשית למרד [כלומר, חילול הר-הבית], הרי יש משום סמליות של ההיסטוריה - גם כמשפט על מרד בר-כוכבא - שמאז מצוי הר-הבית בידי זרים, רוב הזמן בידי המוסלמים, שאומנם אינם עכו"ם, הסיבה נעשתה תוצאה, והגירוי הבלתי-נסבל, החד-פעמי, הפך לעובדה מתמדת. כאילו אמר להם הקב"ה לישראל: "כיוון שבמרד בר-כוכבא לא חסתם על חיי בנַי ברוגזכם על כוונת אדריאנוס לבנות היכל בהר קודשי, גזרה היא מלפנַי שהר-הבית לא יהא בידיכם.
על בר-כוכבא האיש בוערת חמתו של הרכבי עד להשחית. וכך הוא אומר:
יכול אדם לטעון שלוּ היה בר-כוכבא צופה את תוצאות המרד ובכל-זאת היה מחוללו - בכך היה משום פשע; אלא שבר-כוכבא טעה בתחזיתו. בטענה זו יש משום הסכמה שגרימת פורענות היא פשע לאומי. ודאי שאין לייחס לבר-כוכבא כוונה להביא במזיד פורענות על העם. אולם אדם אחראי לא רק לכוונותיו, אלא לא פחות מכך לתוצאותיהן. הביקורת נגד בר-כוכבא היא על שלא היה שקול וזהיר כאשר אפשרות שואה עמדה על הפרק כפי ששומה היה עליו לעשות, כחובתו הראשונה של מנהיג. אכן, יכולים אנו לפטור מעשה כלשהו בטענה שנעשה בשגגה, מה שאין כן לגבי גרימת שואה לאומית. סיכון הקיום המדיני איננו מעשה שנעשה בהיסח הדעת. מרד בר-כוכבא איננו סתם שגגה . . . היש עוון גדול יותר לאדם מישראל מלהמיט שואה איומה על עמו?
 |
|
|
|
|
|