הדבר תלוי בנוסחאות הקדושה.
בנוסח ספרד אומרים: כבודו מלא עולם. משרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו, לעומתם משבחים ואומרים.
נראה שהכוונה היא שהם מחפשים את מקומו, וכשאינם מוצאים הם מחליטים שבכל מקום זה אותו דבר (כי כבודו מלא עולם), ומשתחווים לעומתם (היכן שהם נמצאים).
קשה להשתחוות לד' אמות של הלכה, או לביהמ"ק החרב.
ועוד נקודה. המדובר בכבודו (האור המתגלה הוא אור הכבוד) ולא בעצמותו.
מיכי
|
|