האם אנחנו נמצאים על סף של מלחמת אחים ?

אבהו,
וכי הרבנים המטיפים לסרוב אינם מסבירים? ראית, למשל, את דברי הרב זיני לקישור אליהם הובא לעיל. הרב זיני מסביר ומנמק את דבריו. הוא מכהן כרב הטכניון. יותר מפעם אחת כבר זומן ע"י הנהלת המוסד (ויתכן שגם ע"י השב"כ) לבירור בעקבות התבטאויות חריפות שלו - והוא בשלו. אני חוזר ואומר: אם אתה מצפה מאדם כמו הרב זיני, הרב מלמד או הרב שפירא לשנות את מה שהם אומרים ע"י איום על משכורתם, אתה לוקה בהערכת חסר שלהם. הם לא יתכופפו בקלות במה שנתפש בעיניהם כמאבק על ערכי יסוד, ולא הייתי רוצה שיתכופפו תחת לחץ מסוג זה אף שאיני מסכים עם דבר וחצי דבר ממה שהם אומרים. נושא הכשרות אינו שייך לכאן והוא ענין לדיון אחר.

כל הויכוח נראה עקר.

הלא כל אדם נאור יש לו גבולות עד איפה הוא יסתמך על כל סמכות שהיא. לכן הויכוח פתוח אצל כל אחד איפה מותחים את קו הגבול ואידך זיל גמור!

אבהו,

להשתמט זה רע. יותר מדי דתיים בצבא זה גם רע.

הפיתרון היחיד לשיטתך הוא שנחדל להיות דתיים? (נשמע קוסם, אלמלא העובדה שנתגלתה לי הערב לפיה כל החילונים הם או כבאים או עובדים נטולי זכויות בחברת החשמל. ומה אם אני מפחד מאש?).

גם וגם,

טענתי היא שבמצב של תלות בקהילה הרבה פחות אנשים מהסוג של זיני או שפירא היו מגיעים למעלת רב. הם מרתיעים ודוחים את רוב האנשים הסבירים. הקשר של הכשרות לכאן הוא לדעתי הדוק. כשהרב אינו תלוי בקהילה וכל מה שחשוב לו הוא קבוצת התייחסות של רבנים אחרים האינטרסים של הציבור נשכחים ובמקומם בא המכניזם של חוק פרקינסון - ביורוקרטיה שמצמיחה את עצמה על חשבון הציבור.
(בסוגריים: בשביל מה צריך רב בטכניון? או באל על? הם מיותרים לגמרי).

בוגיעלון,

אני מסכים אתך ברמה הפילוסופית, אבל במציאות האנושית מעטים הפילוסופים והצבא בנוי על כך שהחיילים לא מסרבים.

ממללא,

הפתרון מתחיל בזה שגם כדתיים נעצור ונחשוב. כיום אנחנו מדרדרים את המדינה לתהום.

אבהו,
הטענות שלך "קצת" (אבל ממש קצת) פשטניות.
וגם טיפטיפה לא מדויקות.

מעבר לזה שלענ"ד יש בהן נטיה לע"ז כפי שכתבתי למעלה. (בהמשך לדברי חבצלת)
כך שכרגע אני מתקשה למצוא בסיס רציני לדיון.
(מן הראוי לציין שאני מסכים פחות או יותר לטענות ולשאלות של ידידי מר ממללא הי"ו, וכן לדברי רב הצעיר)
בברכה.

נ.ב. אם יכתבו דברים מעט יותר ענינים, שבאים לברר נושאים אשתדל להשתתף כפי שידי ודעתי משגת.