חסידות מונקאטש - שאלות

ב"ה

לגבי מה שמרן קדוש ישראל הגאון הרב שלמה אליעזר אלפנדרי זצוק"ל היה ממעצבי הזרם החרדי האנטי-ציוני לצד הגאון ר' חיים אלעזר שפירא ממונקץ' זצוק"ל והגאון ר' יואל טייטלבוים מסטמר זצ"ל, אז לגבי הרב קוק יחסו היה שונה בתכלית מה"מנחת אלעזר" והרבי מסטמר.
על אף התנגדותו החריפה לציונות של הגרש"א אלפנדרי, במכתב מז' בשבט תרפ"ד אל מרן הגאון הרב יעקב משה חרל"פ זצוק"ל (צילום של המכתב הופיע בעתון "יום השישי" כ"ו בתשרי תשנ"ב וכן מופיע צילום זה ב'ליקוטי הראי"ה' ג' ושם מעמ' 49 על יחס הרב אלפנדרי לרב קוק) כתב: 'הכהן הגדול מוהרא"י קוק', ובהמשך הביע הרב אלפנדרי את מחאתו החריפה נגד מי שפגע בכבודו של הרב קוק: "הגיע לאזני מפי עדים נאמנים ש... פער פיו מבלי חוק ושחץ עם הרב והתבטא בביטולים כלפי הרבי קוק וגדף מערכות ישראל אלופי ישורון. תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק!" וכן הרב אלפנדרי ביקש את הערותיו של הרב קוק על גיליון של דברי קבלה שכתב וקיבל את השגותיו ולא פרסם את הדברים שבגיליון כשהגרי"מ חרל"פ היה השליח להעברת הגיליון. יש לציין שהקשר בין הרב אלפנדרי לרב חרל"פ נוצר דרך הגאון הרב בן ציון שפירא זצוק"ל, בן הגאון הרב יהושע צבי מיכל שפירא זצוק"ל, מגדולי המקובלים ורבו הראשון של הרב חרל"פ. עצם הקשרים הטובים עם הרב חרל"פ שהיה תלמיד מובהק לרב קוק והשקפתו הייתה כהשקפת הרב קוק, מראה כאלף עדים שעל אף התנגדותו להשקפה זו, הרב אלפנדרי לא פסל מי שהולך בהשקפה זו, ואף רואים במכתב הנ"ל הערכה רבה ביותר לרב קוק, וכל פרסום בשם הרב אלפנדרי שאומר שהוא פסל את הרב קוק עצמו הוא שקר וזיוף גמור.

כך יחסם רוב ככול גדולי ישראל וגם מהמתנגדים לציונות. וכבר הבאתי אשכול בעניין זה: 
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2826851&forum_id=1364

כאן אוסיף דברים שעדיין לא היו לפני בזמן שהעלתי את האשכול הזה:
בתרפ"ח פרסם חתנו של הח"ח מכתב מחאה כנגד יחסם ומעשיהם של הקנאים כלפי הרב קוק  שבו כותב:
"בס"ד, יום ו' עש"ק לסדר "ולא יחללו את קודשי בני ישראל" שנת תרפ"ח לפ"ק. אם כי תמיד התפלץ ליבי בקרבי בשומעי שאנשים אשר בשם שומרי תורה ומצווה יתיימרו יהינו לבזות את האי גאון וצדיק חסיד ועניו נשיא ארעא קדישא מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א בכ"ז לא יצאתי ברבים להתריע על עלבונה של תורה ביודעי שאדוני מורי וחמי ה'חפץ חיים' שליט"א המוקיר ומחבב מאוד את כבוד מרן הגרא"י הכהן שליט"א שנפשו היה דאבה מאוד עליו בשומעו אודות הרדיפות עליו בכ"ז לא יצא במחאה גדולה ע"ז באומרו כי שתיקה בדברים כאלה ומעוט פרסומם זהו תקנתם להקטין ולמעט בערכם (אם כי דברי שמצה הנוגעים בכבוד מרן הגרא"י קוק שליט"א לא העיז אף אחד לאמר בפניו ומכתבי הפלסתר היה סר עיניו בבוז מבלי לפותחם) אולם בראותי עכשיו בירחון אשר הופיע (חוברת ניסן דנא) המעיז עוד עצמו להקרא בשם 'בית ועד לחכמים', דברי חירוף וגידוף נוראים על מרן הגרא"י הכהן שליט"א שאסור להעלותם אפילו על הגיליון מצאתי חוב קדוש בנפשי לא לחשות (כמבואר ברמב"ם הלכות ת"ת פ"ו הל' י"א י"ב) שהמבזה ת"ח אין לו חלק לעוה"ב והרי זה בכלל כי דבר ה' בזה ומחוייבים לנדותו, ובפרט על עלבון ובזיון האי גאון וחסיד שאסור לעבור בשתיקה על זה ולצאת ולהתריע על האי עלבונה של תורה ולהצטרף למחאתם והתמרמרותם הגדולה של רבני וגאוני אה"ק והגולה על דברי הנבלה הזאת ולא לראות כבלע את הקודש ח"ו, והשי"ת יסיר חרפה מעל בני ישראל וכבוד התוה"ק ירים.
דברי הכותב בלב כואב ומורתח על כבוד התורה הק' הנתונה לשמצה. אהרון הכהן חתן הרב הגאון הצדיק בעהמ"ח חפץ חיים שליט"א."
זה מוכיח שהטענות של כל מיני חרדים כאילו הח"ח דיבר בביטול על הרב קוק לאחר פתיחת האוניברסיטה העברית בתרפ"ה היא שקר מוחלט.

הגאון המקובל הרב מנחם מנכין היילפרין זצוק"ל שהיה מגדולי המקובלים וחיבר הגהות וביאורים "מבוא שערים" על "עץ חיים" מאת הגאון הרב חיים ויטאל זצוק"ל זיע"א (גדול גורי האר"י זצוק"ל זיע"א) עם מבוא לכתבי האר"י כותב בראש מכתבו לרב קוק: 'ידיד עליון ב"ה וידיד עמו ישראל ה"ה הרב הגאון הגדול, צדיק יסוד עולם, מפורסם לתהילה בכל קצווי הארץ, שבחו מי ימלל, כבוד קדושתו מי יספר, מו"ה מרנא ורבנא...", ובהתייחסו לדברי הרב קוק בספרו "ראש מילין" הוא כותב: 'ב"ה זכיתי להשיג את ספרו הנפלא הפלא ופלא, ונקרא שמו 'ראש מילין', שמה ראיתי לפי מיעוט שכלי כוחו וגבורתו עד אין חקר!"

הגאון המקובל הרב משה יאיר וינשטוק זצוק"ל היה מהמשתתפים הקבועים בסעודה השלישית של הרב קוק ואמר שהרב לבש בגדי לבן ופניו כפני מלאך ה' צבאות.

הגאון המקובל הרב יעקב [יוסף] מונסה זצוק"ל (תר"ם-תשי"ד) שהיה מגדולי חכמי ארם צובא שעלה לארץ והתיישב בירושלים, לא הכיר את הרב קוק ושמע על המחלוקת בין הרב קוק לרב זוננפלד ומעשי הקנאים נגד הרב קוק. בשבת הגדול תרפ"ו הוזמן הרב קוק לדרוש בית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד" ור' יעקב מונסה אמר לאחד מבניו, הגאון הרב אברהם [יעקב] מונסה זצ"ל (מחבר "פדה על אברהם" עם חידושים על הש"ס וביאורי הלכה): "בוא ונלך לשמוע את הרב קוק!" הם הגיעו למקום לפני בוא הרב קוק. כשהגיע הרב קוק ראה הרב מונסה האב את פני הרב קוק ואמר לבנו: "אפשר לחזור הביתה! כל מה שמספרים עליו מתנגדיו הוא הוצאת שם רע! אני מסתכל עליו ורואה את השכינה על פניו!" והמשיך לספר בנו שרצה לחכות מעט לשמוע את הדרשה, ועל ידי כך לעמוד יותר בבירור על אופיו של הרב. אך אביו השיב: "אין צורך בכך, כי כל מה שרציתי לדעת כבר ברור לי!" 

הגאון הרב פינחס הלוי אפשטיין זצ"ל שהיה גם הוא ראב"ד העדה החרדית, כתב בתרפ"ג: 'לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהרא"י קוק שליט"א האב"ד פה עיה"ק'.
רואים כאן שהרב פינחס אפשטיין שהיה מהעדה החרדית מכיר ברבנותו של הרב קוק בירושלים ומשתמש כאן בביטוים מפליגים מאוד המראים על יחס חיובי ביותר לאישיותו של הרב קוק!

הוספה לגבי הגרי"ז מבריסק: אחד מגדולי תלמידי הרב קוק ב"מרכז הרב", הגאון הרב שמעון סטרליץ זצ"ל, היה מבאי ביתו של הגרי"ז שאמר עליו "למרות שר' שמעון הוא ציוני, אוהב אני אותו מאוד כי בכל מקום ששואלים אותו עונה כהלכה, ואם אינו יודע אומר לא ידעתי!"
וכן הגאון הרב משה לייב שחור זצ"ל, ממעריציו ומקורביו והתומכים בדרכו של הרב קוק, היה גם הוא מבאי ביתו של הגרי"ז. הוא ניסה להסביר לפני הגרי"ז את השקפתו של הרב אך ללא הועיל. בביקור אחד שמע את הגרי"ז תוקף בחריפות את מנהיגי הציונות בכלל והמזרחי בפרט, למעט הרב מאיר בר אילן זצ"ל, שהיה בן זקוניו של מרן הגאון הנצי"ב זצוק"ל והגרי"ז היה נין של הנצ"יב דרך אמו שהייתה בת בתו של הנצי"ב (אביו הגר"ח זצוק"ל היה חתנו של הגאון הרב רפאל שפירא זצוק"ל, חתן הנצי"ב). כאן ניצל את ההזדמנות ושאל הגרי"ז מדוע אינו מדבר נגד הרב בר-אילן, והגרי"ז השיב כי הוא משפחה. הגיב הרב שחור ואמר שהרב קוק מתייחס לכל יהודי כבן משפחה ומכאן יחסו המקרב כלפי החלוצים החילוניים. הגיב הגרי"ז: "כן, אצל הרב קוק כל יהודי הוא כמו דוד!"

הגאון הרב יהודה לייב חסמן זצ"ל, מנהל רוחני של ישיבת חברון ומראשי תנועת המוסר, העריך ביותר את גדולתו האישית של הרב קוק והיה מראשי תנועת המוסר ומראשי ישיבת חברון, אף שהתנגד בחריפות לדעותיו ולא נמנע מלהוכיח לשיטתו את הרב קוק גם בפני אנשים אחרים. סיפר הגאון הרב יעקב בצלאל ז'ולטי זצ"ל, שבהלוויתו של מרן הרב קוק זצ"ל התהלך יחד עם המשגיח ר' יהודה לייב חסמן, והרחוב שליד בית הרב התמלא ברבנים וראשי ישיבות ותלמידי חכמים מירושלים וכל הארץ. אמר לו הרב חסמן ביידיש: "אתה רואה פה כל כך הרבה ראשים, ובכן דע לך, שאנו הולכים ללוות ראש שהיה גדול מכל הראשים האלה יחד."  וכן הרב ישראל שורין כותב בכרך השני של ספרו "מורי האומה" על לווית הרב: "סמוך לקבר עמד רבי יהודה לייב חסמן, המשגיח של ישיבת חברון, פניו חיוורות כסיד וראשו מורד לארץ. פתאום הרים את ראשו ואמר לכל התלמידים אשר הקיפו אותו: "איר זעט די אלע קעפ וואס זיינען דא, אזא קאפ צונופגענומען לייגט מען יעצט אריין אין קבר (הסתכלו והביטו, רואים אתם את כל הראשים [היו כמו חמישים אלף ראשים], ראש שקול כנגד כל הראשים מורידים עתה לקבר)". שמעתי מפי גיסי הרב יהודה צביק ע"ה, אשר היה באותו מעמד." 

הגאון הרב שרגא פייבל מנדלוביץ זצ"ל שהיה מגדולי היהדות החרדית של ארה"ב וראש ישיבת "תורה ודעת" בניו-יורק, היה מעריץ גדול של הרב קוק וכששמע על פטירת הרב קוק הוא התעלף. הוא למד בקביעות בספר "אורות התשובה". כאן יש לציין שהוא נפטר בג' אלול, באותו תאריך פטירה של הרב קוק, 13 שנים מאוחר יותר.

הגאון הרב דוב בריש איינהורן מאמסטוב זצ"ל הי"ד (בן הגאון הרב אפרים צבי איינהורן זצוק"ל) שולח לרב מכתב על קבלת תלמידו הרב יעקב שטיין לישיבת "מרכז הרב", וכותב בראש מכתבו 'לכבוד הרב הגאון הגדול פ"ה פה"ד החכם הכולל חוקר אלקי דמטמרין גלין ליה מרא דארעא דישראל כקש"ת אברהם יצחק שליט"א כהן לאל עליון ורב והגאון אב"ד דעה"ק ירושלים תובב"א.' ומסיים את מכתבו ב'דברי המשתחוה מול הדר"ג וקדושתו הרמה דוב בעריש בהרה"ג א"צ.' 

הגאון הרב בנימין יהושע זילבר זצ"ל - מגדולי הפוסקים בדור האחרון ומחבר שו"ת "אז נדברו". למרות שהלך בדרכו של החזון איש והתנגד להיתר המכירה, ציין בהסכמתו להוצאה המחודשת של ספר 'שבת הארץ' של הראי"ה קוק מטעם מכון 'התורה והארץ', כי כשכתב את ספריו על הלכות שביעית היה ספר זה אחד הספרים היסודיים בהם השתמש, ולא נמנע מלהביא בספריו את דברי הרב קוק ב"שבת הארץ" עם הערכה רבה לגדולתו של הרב קוק.