חרות על פי יהושוע סובול

איני יודע למה שלמה מסתלק.
אני יודע למה אני אסתלק ממדינה זו:
מדינת הלכה? חומייניזם? איראן? תנו ליהודים הנכונים (לא לעסקנים הפוליטיים) לעשות זאת, וכל מדינות החופש יעמדו בתור ללמוד חרות מהי.


כל חיי אני פוחד מיהודים נכונים!


אני מתאר לי שהכותב מבסס את דבריו על השלטון ה"נכון"
התנכ"י.
או אולי על השלטון הרבני בקהילות.
אכן המדינות יעמדו בתור ללמוד!

אוף, למה אתם נתפסים ונטפלים למילים במקום לקרוא את רוח הדברים? והלוא הבן-אדם הביא כאן כל כך הרבה רעיונות עקרוניים וחשובים!

לו היית ממש קורא לא היית תוקף דווקא את הקטע הזה. הוא מדבר בלשון סגי נהור, על כל אותם חילונים שמתרגשים מחס וחלילה שלטון דתי, כאילו זה יהיה חומייניזם וכל השטויות האלה, כשאינם מבינים דווקא את החופש שיש בזה ואת היכולת להיות יהודי בלי תסביכים, יהודי בריא, שזה יאפשר לנו.

ואולי, אם אנחנו נפסיק לברוח כל הזמן מהייחוד שלנו כיהודים (לא אתם, המדינה, כלל הציבור) - אולי אולי זה דווקא יפסיק את האנטישמיות, כמו שהוא אומר, שככל שאנחנו מנסים לברוח מהיהדות שלנו, ככה העולם צורח לנו את זה יותר באוזן.

אולי, בבקשה, תתייחס לדברים עצמם? והלוא לך יש יותר רקע להבין מה שהוא אומר מאשר לי !!

מגי אדם

לדברים האלה בדיוק התיחסתי.
זה שהיה לו כמה ראיונות יפים לא אומר שום דבר .מה את רוצה שאתן לו איקון ירוק? הנה בבקשה הרי לך

ועכשיו לנושא ביקורתי. האם את רוצה לחיות במדינה שבה הורגים מי שבורר לו עצם מדג בשבת?. שאמשיך?
ומה החופש בזה?
אסור לחשוב אפילו!

אגב, הוא מאשים את הפוליטיקאים, עד כמה שאני יודע הם לא עושים דבר וחצי דבר ללא הוראות מפורשות מגדולי התורה.



תוקן על ידי - נאךאמלנישט - 16/11/2004 21:24:40

כי זה בערך כמו שאתה והחבר'ה מהשכונה הולכים לג'וגינג עם הכלב ,בהייד פארק למשל, פתאום המלכה האם מולך בשביל (לא מחופשת לקבצנית)- אתה אוטומטית יורד לשוליים בענווה כדי לא להפריע להוד רוממותה, וד"ל וכו'

מגי,

א. מאין את מכירה את הרקע של נאךמאלנישט? ואם הבנתי נכון את נימת דבריך - מדוע את חשה רגשי נחיתות כה גדולים ביחס לא/נשים כאן? מכל דבריך עד כה, לא התרשמתי שאת אדם חסר ידע, או עם אינטיליגנציה נמוכה.

ב. מרבית האנשים והנשים המוכרים לי (ואם יורשה לי אאוטינג מועט - רובם המכריע אינם חרדים או אפילו דתיים מכל סוג), לא בורחים מיהדותם ולא מתכחשים אליה. יש לי הרושם (ותקני אותי אם אני טועה) שהגדרת היהדות שלך מוגבלת לאנשים ונשים שהינם שומרי מצוות, ורצוי גם חרדים. ייתכן ואותו ציבור שאת מתארת, לא בורח מהיהדות, אלא מחפש ודורש (תרתי משמע) יהדות שונה מזו שמוגדרת על ידך.

אם שלום

אלף, תודה. בּית - העניין של הבריחה מהיהדות הוא תופעה כללית, שעל הגל שלה עלה הרצל, וזה מפעפע פה וצף ועולה ככל שמדינת ישראל מתחילה לקבל צורה. כי מה בעצם הרצל אמר? הוא אמר, בואו נהיה כמו כולם, עם ככל העמים, ואז יעזבו אותנו במנוחה...

אז ניסינו, ואנחנו לא מפסיקים לנסות. כל אווירת החינוך (של הרוב) בארץ והאופן שמדינת ישראל מציגה את עצמה לעולם - הוא קריאה מתנצלת של "אנחנו לא שונים מכם...". ("מכם" זה לעולם המערבי). תראי, איך יכול להיות מדינה יהודית שלא מכבדת את השבת הרשמית? אני לא מדברת על מה אדם פרטי עושה בתוך ביתו (אפרופו עצם של דג). ירצה, מצדי, יסייד את כל הבית שלו בשבת.

אבל מדינת ישראל הרשמית - מדינת היהודים - איך היא יכולה להתיר באופן רשמי פתיחת קניונים בשבת, ערוץ קניות בשבת, משחק כדורגל בראש-השנה? זה נשמע לי כמו כפייה חילונית. ואני זוכרת בבושת-פנים את ההתמרמרות של שני השייטים שלנו לפני כמה שנים, שאסרו עליהם להתחרות ביום כיפור והם כעסו והשתוללו על העוול, משום שבגלל זה הפסידו טכנית. ביום כיפור, אלוהים! איך בכלל העלו בדעתם שזה אפשרי? איך לא הפכו עולמות בעוד מועד לשנות את תאריך התחרות שלהם? אז אינני חושבת שאפשר להגיד שאין בריחה של יהודים מיהדותם.

התופעה הזאת היתה גם לפני הקמת המדינה. יהודים הצטרפו בהתלהבות לכל גל אידיאולוגי שייתן להם צבע ושייכות כללית (המהפיכה בהונגריה, המהפיכה ברוסיה - תראו המאמרים הענקיים של ד"ר רעיה אפשטיין על זה) - ניסיונות בלתי-נלאים למצוא (או להציג) שייכות תחליפית לשייכות היהודית.



בקיצ, מה שאני מנסה להגיד - שזה תואם מאד את מה שאמרת "ייתכן ואותו ציבור שאת מתארת, לא בורח מהיהדות, אלא מחפש ודורש (תרתי משמע) יהדות שונה מזו שמוגדרת על ידך." - זהו בדיוק. זה גם מה שאני מחפשת כל הזמן.

איך להיות יהודי טבעי, בלי בושה, בלי התנצלות, ובלי אליטיזם. פשוט להיות מה שאנחנו, כמו שאנחנו, בלי להסתיר את זה ובלי להתגאות בזה. זה משהו שמציק לי כל הזמן.

(לא יודעת אם זה שייך או לא, אבל אני דור שמיני בארץ, ובבית של סבי וסבתי מצפת (דתיים אדוקים, כמובן) יש שרידים עתיקים שמוצגים היום לתיירים. ובכל זאת, למרות שאביהם היה מליימד, מרבית ילדיהם ונכדיהם אתיאיסטים... אז את הבריחה הזו אני מכירה גם מהבית... חחח..)

"איך להיות יהודי טבעי, בלי בושה, בלי התנצלות, ובלי אליטיזם. פשוט להיות מה שאנחנו, כמו שאנחנו, בלי להסתיר את זה ובלי להתגאות בזה. זה משהו שמציק לי כל הזמן"

איך? ספרי לי על זה? איך עושים את זה? למדי אותי בבקשה?

אני חושבת, כמו בקטן, כך בגדול.

כמו אצל אדם יחיד, כך אצל עם. אדם שמקבל את השונות שלו בטבעיות, גם הסביבה מקבלת אותו בטבעיות.

למשל: הבת שלי רוקדת. כל הבנות חברות טובות, מאד קשורות ומגובשות, מגיל קטן הן ביחד. לפני כשלוש שנים הגיעה לקבוצה בחורה חדשה, עם ניסיון בשחייה והתעמלות קרקע, לא בלט. ובכל זאת, תוך שנה עברה את כל הותיקות (דבר נדיר בבלט).

אבל היא לא עושה מהכישרון העודף שלה עניין. היא לא מתנצלת עליו ולא מנסה להחניף. היא פשוט כמו שהיא, מאד שונה ביכולותיה משאר הבנות בקבוצה, אבל לא מדגישה את זה, ומאידך, גם לא מנסה לדמות להן, או לשנות את תנועותיה הייחודיות. ואיכשהו, כולן שם חברות שלה, ללא מאמץ, אפילו שהיא מקבלת תפקיד מרכזי אחד אחרי השני, על חשבון בנות שנמצאות שם 8 שנים...

איך היא עושה את זה? זה הגישה שלה לעצמה. היא לא מתפעלת מעצמה יותר מדי, וגם לא יורדת על עצמה יותר מדי. כל הנתונים היו שישנאו אותה וידחו אותה, או לחילופין, שיעריצו אותה וינסו לדמות לה יותר מאחרות.

זה לא קרה. תמיד שרואים את כולן יחד, היא בולטת. השיער שלה, התנועות הדרמטיות, הגוף, העיניים. ובכל זאת, קיבלו אותה כאחת מכולן, רק משום היחס הבריא שלה לעצמה.

אני חוששת מאד שלנו, היהודים, אין את זה.

מגי,

אין לי שמץ של מושג איך הגעת להשוואה הזו, אין דומה הישג בתחום מסויים, למילוי המונח "יהודי" שתכליתו הוא להגיע ל'חוכמה' או ל'שלמותו המקסימלית במידותיו בכללותן' כל אחד כפי יכולתו. שבעבורה הוא ראוי להיקרא יהודי.

והרי כבר הבאתי את דבריו של רבן יוחנן במקום אחר,שאמר: "אם למדת תורה הרבה, אל תחזק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת"

נראה לי שדבריו כוללים את כל אשר אמרת, והוא משאיר לנו עוד הרבה עודף למחשבה.



תוקן על ידי - riv - 17/11/2004 9:34:55