חכמות נסתרות בתוך סוגיות תלמודיות

לאריק ולכולם

שאלה נכונה שאלת, ואני בטוח שכשהשיטה הזאת תתפתח ותעלה על שולחן הדיונים, השאלה הזאת תהיה אחת מהנקודות שיצטרכו לתת עליהן את הדעת, אולם בינתיים אכתוב מה שנראה לי בעניין.

באופן כללי השיטה הזאת נתפסת עד היום כשיטה בשביל להסביר עקרונות וכללים בלבד ואינה מתיימרת לתת הסבר לפרטי הסוגיא ולפרטי ההלכה, ולכן השיעורים האלו ניתנים בדרך כלל כמבוא כללי לפני לימוד הסוגיא או כשיעור מסכם לאחר סיום הלימוד, ולכן גם אם טענתך צודקת שקשה לגדל למדנים בשיטה הזאת התלמיד או הלומד יוכל לקבל את למדנותו מרוב השיעורים האחרים שאינם ניתנים בדרך זו.

כיום מתחילה מגמה {שקטה} שסוברת שאפשר להסביר גם את פרטי הסוגיות עם שילוב הרעיון הפנימי/רוחני, אולם הדרך הזאת היא קצת מהפכנית והיא מצריכה ידע מעמיק בכמה תחומים נילווים מלבד הסוגיא עצמה,

אתן לך דוגמה להבדל בצורת הניתוח והלימוד שבין שלושת השיטות שדוגלות בשילוב טעמי המצוות בתוך הלימוד העיוני,

בסוגיא הדנה האם אפשר להישבע על / בעקבות קרקע

הלומד הישיבתי לא ניכנס כמובן להבנת הרעיון שעומד מאחורי הדין אלא בונה את ההגדרות והקושיות בסוגיא עם התעלמות מהסיבה שמאחורי הדין, אולם הלומד הרעיוני ישלב בצורה כלשהי את הסיבה והטעם של הדין בהבנת הסוגיא,

וכאן ישנם שלושה שיטות של שילוב

הגישה מבית מדרשם של בעלי הפשט {חזו"א - ר' גדליה } היא שצריך לתת סיבה מציאותית בלבד לדין ולשלבה בתוך כל מהלך הסוגיא

הגישה השניה מבית מדרשם של חלק מתלמידי הרב קוק { שג"ר רא"ם הכהן ועוד} אומרת שמאחורי כל דין ישנה סיבה פנימית "רוחנית" מהסברות המצויים בעיקר בספרות הקבלית והחסידית, ועל ידה נבין את מהות העניין של שבועה, ואם נצרף גם את ההבנה של מה שקרקע מסמלת ביהדות נגיע להבנה מדוע אין נשבעין על קרקעות, אבל מעבר לזה הלומדים לא ימשיכו, ולא ינסו להסביר את כל הפרטי דינים ומחלוקות שבסוגיא,

הגישה החדשה או הפחות נפוצה אומרת שניתוח מעמיק {שאפשרי רק לבעלי ידע רב בפנימיות התורה –פסיכולוגיה – פילוסופיה } של הסברות שנאמרו על ידי בעלי הגישה השניה אמור להוביל לשלל חילוקים והגדרות בתוך הסברות ה"פנימיות" עצמם, ובחילוקים האלו צריך להשתמש בשביל לתת הסבר לחילוקים ולמחלוקות שבכל הסוגיא,

האם זה אפשרי ימים יגידו...