|
|
| נשלח ב-14/11/2004 13:10 |
 |
| |
קבלתי בתא האישי:
מה שעלה בידי עוד, בחיפוש בלתי שיטתי, שכל המנויים להלן מסבירים שעקביא בן מהללאל הוסיף להורות את דעתו היחידית. כך מפרשים הרמב"ם ואלבק במשנת עדיות, וכןז' פרנקל, דרכי המשנה, עמ' 58; רב צעיר, תולדות ההלכה, ד, 333. אני משער שגם היימאן אומר משהו, לא בדקתי. אני שולח לעצמי לאונ' עותק של זה, כדי שאברר עוד שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2004 13:22 |
|
| |
ואם המשיך להורות? על מה זה מצביע? זה סותר לעניין אי כוונת החכמים לשוחד? ברור שעמד על דעתו עד הסוף, והורה לבנו את דעתו עד שהגיע יומו - ואז הורה לבנו לחזור...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2004 10:09 |
|
| |
זה מצביע שאם היה חוזר בו זה לא היה מרצונו, הוא הורה לבנו לחזור, והוא גם הסביר למה, אך הוא עצמו לא חזר, על אף ההבטחות.
מסובך?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2004 10:10 |
|
| |
הוא לא חזר מכיון שמלכתחילה לא התכוון לחזור - עכשיו הגענו לשלב של אם לסבתא היו גלגלים...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2004 10:38 |
|
| |
http://noar.education.gov.il/main/upload/docs/manhig6.doc
מנהיג שלא התפתה לקבל שררה
במשנה, במסכת עדויות, פרק ה, משנה ו, מביאים ארבע הלכות שקבע עקביא בן-מהללאל כדעת יחיד כנגד דעת רבים.
באו אליו חכמים וביקשו ממנו שיחזור בו מפסיקותיו ההלכתיות, ובתמורה על כך, ימנו אותו חכמים לאב בית דין בישראל, היינו, משנה לנשיא הסנהדרין.
השיב להם עקביא: "מוטב לי להיקרא שוטה כל ימי ולא לֵיעָשוֹת שעה אחת רשע לפני המקום, שלא יהיו אומרים: בשביל השררה חזר בו".
עקביא בן-מהללאל היה מעדיף להיקרא שוטה כל ימי חייו בגלל ויתורו על תפקיד בכיר שיש בו שררה רבה ובלבד שידיו תהיינה נקיות ולא ייחשב כרשע לפני הקדוש ברוך הוא.
עקביא קבע את ארבע ההלכות על פי המסורת שקיבל מרבותיו, שלדעתו הם היו הרוב. הוא אינו מוכן להתפתות לקבל תפקיד תמורת שינוי עמדות שהוא מאמין בהן. אם יתפתה יהיה זה חילול ה'.
<"הוא לא חזר מכיון שמלכתחילה לא התכוון לחזור - עכשיו הגענו לשלב של אם לסבתא היו גלגלים...">
דוקא עובדה זו מוכיחה שהם ניסו להחזירו בשוחד, משום שהם ידעו שלא יחזור בו ב"שכנוע של מלים" בלבד.
אם לסבתא היו גלגלים מועיל, רק אם הברגים במקומם, כאשר הברגים חסרים, אין כל ערך לגלגלים.
תוקן על ידי - נישטאיך - 15/11/2004 11:03:31
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2004 13:25 |
|
| |
אוי,
איך לא חשבנו על זה, לו הברגים היו מחוזקים ובמקומם אז...הגלגלים היו מסתובבים כמו שצריך ו...
כולם היו מבינים שאת ר' יהושוע אפשר לשכנע בסתם מילים ואין צורך להציע לו שוחד! עם זה שהוא לא התפתה לקבל שררה על זה אין עליך חולקים, חולקים על העובדה שאתה מנסה בכוח להדביק לאנשים גיבנת שלא שייכת להם- אף אחד לא התכוון להציע לו שוחד... השוחד הוא רק בעיני זה שחושב עליו...
איזה חבורה של מטומטמים חכמי חלם אלה שלא ידעו להעריך את 'עקשנותו' של ר' עקביה...
תוקן על ידי - riv - 15/11/2004 13:44:31
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2004 15:56 |
|
| |
נישטאיך,
לשרותך תמיד.
איך אומר המכוער = אלי וואלך הבלתי נשכח מהמערבון הידוע 'הטוב הרע והמכוער'
איף יו וונט טו שוט, שוט, דונט טוק!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2004 16:05 |
|
| |
והרי תשובתי
תוקן על ידי - נישטאיך - 15/11/2004 16:08:27
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2004 16:45 |
|
| |
יומא דף יח עמוד א:
"כאן במקדש שני, דאמר רב אסי: תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת בייתוס לינאי מלכא על דאוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי".
ברש"י שם:
מרתא בת בייתוס - אלמנה עשירה היתה, וקידשה יהושע בן גמלא, ונתנה ממון לינאי המלך ומינהו להיות כהן גדול. תרקבא - חצי סאה, תרי קב. דינרי - זהובים.
מה היה סופה של מרתא, באם היתה זו אותה המרתא?
גיטין דף נו עמוד א:
"מרתא בת בייתוס עתירתא דירושלים הויא, שדרתה לשלוחה ואמרה ליה: זיל אייתי לי סמידא. אדאזל איזדבן, אתא אמר לה: סמידא ליכא, חיורתא איכא, אמרה ליה: זיל אייתי לי. אדאזל אזדבן, אתא ואמר לה: חיורתא ליכא, גושקרא איכא, א"ל: זיל אייתי לי. אדאזל אזדבן, אתא ואמר לה: גושקרא ליכא, קימחא דשערי איכא, אמרה ליה: זיל אייתי לי. אדאזל איזדבן, הוה שליפא מסאנא, אמרה: איפוק ואחזי אי משכחנא מידי למיכל, איתיב לה פרתא בכרעא ומתה. קרי עלה רבן יוחנן בן זכאי: +דברים כ"ח+ הרכה בך והענוגה אשר לא נסתה כף רגלה. איכא דאמרי: גרוגרות דר' צדוק אכלה, ואיתניסא ומתה".
שוחד? בכלל לא.
מיהו אותו יהושע בן גמלא?
בבא בתרא דף כא עמוד א:
"דאמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ו*יהושע בן גמלא שמו*, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל…".
האם אדם שקנה את הכהונה הגדולה, יכול להזכר לטובה?
תוספות בבא בתרא דף כא עמוד א:
"זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו - הוא אותו האיש דאמר רב יוסף (ביבמות דף סא.) תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת בייתוס לינאי המלך עד דאוקים ליהושע בן גמלא בכהני רברבי וצדיק גמור היה כדאשכחן הכא והא דקאמר התם (שם) קטיר קא חזינא הכא לפי שהיו אחרים חשובים ממנו.
לדברי התוספות, לא היה כאן שוחד, אלא רק קצת "השתדלות"!
כאשר נגמרו ה"אלמנות העשירות", שהיה להן את הכסף הדרוש לקניית הכהונה הגדולה כנדוניא, התחיל המלך להשכיר את הכהונה הגדולה:
ספרי במדבר פיסקא קלא ד"ה לכן אמור. (ויקרא רבה (וילנא) פרשה כא ד"ה ט ד"א בזאת):
"לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום, מלמד שעמדו ממנו בבנין ראשון שמונה עשר כהנים גדולים [אבל בבנין אחרון עמדו ממנו שמנים כהנים] ובשביל *שהיו שוכרין אותה בדמים * התחילו שנותיהם מתקצרות".
שוחד? מה פתאום!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2004 16:55 |
|
| |
באמת נישטאיך,
איזה יופי
בוא נזכיר את כל חסרונותיהם של חז"ל, או בכלל את כל חסרונותיהם של הדמויות ה'קדושות' המוזכרות ב"ספר תולדות אדם"- אני יכולה להביא לך רשימה שלא תיגמר...
הרי זה בדיוק מה שאני טוענת, שהם היו בשר ודם, מסיפור הרמיה של יעקב את יצחק אביו ועשו אחיו, ועד למכירת יוסף על ידי אחיו, ועד למעשים מגונים שנעשו על ידי תנאים אמוראים בחבריהם או בנשיהם- והמסקנה מכל זה שעלינו ללמוד מחז"ל לא רק איך ראוי לנו לנהוג, אלא, ללמוד מסיפורים אלה גם איך לא לנהוג.
מישהו אמר שהתורה מספרת רק על צדיקותם של אותן דמויות?
הסיפור של מה שאירע לברוריה על ידי רבי מאיר פחות מזעזע?
או שהזובור שתיכננו ר' מאיר ור' נתן נגד הנשיא?
אולי אולי המעשה הנפשע שעשה דוד המלך באוריה החיטי הוא פחות חמור?
כל העניין הוא שלא יתכן שיהיה רב של חכמים=חז"ל שיגיעו למצב של שחיתות ויציעו שוחד למאן דהו רק כדי להשפילו או כדי להשיג איזה שהוא רווח פוליטי.
אבל יכול להיות שכפרטים הם מעדו! ועל זה נאמר: אל תאמן בעצמך עד יום מותך!
תוקן על ידי - riv - 17/11/2004 17:13:01
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2004 17:59 |
|
| |
<"אבל יכול להיות שכפרטים הם מעדו! ועל זה נאמר: אל תאמן בעצמך עד יום מותך">
יכול להיות שחסר? אין ספק שחסר, אבל מה שנשאר הוא בעייתי, וזה מה שיש. כל הנסיונות להסביר מה היה בחומר החסר, הוא חסר הגיון בעיני.
לא ניסיתי לטעון, שהיתה שחיתות, אך גם לא נסיתי לטעון כפי שטענו אחרים, שהם יודעים מה היה ואיך היה שלא היה, השאלות שניסיתי להעלות, הן לפי החומר שנשאר, האם נוכל להבין מה היה.
זה הכל.
גם בפרשת מינויו של יהושע בן גמלא, אין לי אלא לשאול, האם תשלום למלך כדי שיקדים אדם שהוא לקבלת משרה, מפני שאהובתו עשירה, נראית כדרך שבה יש ללכת? היום מי שהיה עושה דבר שכזה, אין ספק שהוא היה מואשם בנתינת שוחד.
וזה יותר מהכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2004 18:03 |
|
| |
כן,,,,,ולא,,,כן כן,,,לא לא לא
|
|
|
|
|
