|
|
| נשלח ב-14/11/2004 21:52 |
 |
| |
מגי,
לו ידעת עד כמה צרמו, בעיני, דברייך בהודעה ההיא, אני מאמין שהיית נזהרת יותר בכתיבתך.
אינטואיציה היא מדריך לא רע לשכל, אבל היא אינה תחליף לו; השכל בוחן את תוצרי האינטואיציה, ואם הוא מגיע למסקנה שאין להם יסוד הוא פוסל אותם. האינטואיציה מאפשרת לאדם להגיע בקפיצת הדרך אל דברים שבדרך השכל בלבד היה לוקח לו זמן ומאמץ גדולים בהרבה להגיע אליהם; אבל אם הוא אינו טורח לבנות להם בסיס יציב, הם נשארים מגדלים באוויר.
איזו משמעות יש לאותו "ממוצע תכונות" שאת מדברת עליו, אם את, שאינך אינדיאנית, יש בך תכונות שאת מיחסת לאינדיאנים, ואילו באינדיאני תמצאי את התכונות היהודיות? הרי זה חסר משמעות; אין כאן "אינדיאני" או "יהודי", יש רק אנשים.
אותם אינדיאנים, שייחסת להם חוזק בגוף, נפלו ומתו בהמוניהם כאשר הגיעו הספרדים לאמריקה, ו-90% מהם מתו תוך כמה עשרות שנים. זו אחת הסבות העיקריות לכך שהם לא הצליחו להתנגד לכיבושם, נישולם ורציחתם. כיוצא בזה, בדקי נא את תוחלת החיים בקרב שכנינו הערבים "החזקים בגופם, הבריאים" לעומת תוחלת החיים שלנו, החלשים, וחווי דעתך. אני ממליץ לך בחום לקרוא את הספר "תותחים, חיידקים ופלדה" העוסק בהיווצרותם של הבדלים בין חברות אנושיות בהשפעת תנאי הסביבה; הספר הזה יכול לפקוח את עיניהם של מי שמחלקים את בני האדם בחלוקות רחבות וכופים עליהם קווי אופי שרירותיים.
ועוד שאלה: מה קורה לאינדיאני שמתגייר? או לבנם, נניח, של גרמני ואינדיאנית? זה עובד דרך הגנטיקה, או באיזה אורח פלא אחר? ויהודי שהוא דור שלישי להתבוללות ואפילו אינו יודע עוד שהוא יהודי, האם הוא שותף בממוצעים שלך של העם היהודי, או לא?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2004 22:49 |
|
| |
יש לי חביבות מיוחדת ל'שירי תנ"ך', המציגים עמדה פרשנית מסוימת.
אחד מהם שמעתי במקרה ברדיו, אהבתי מאד, למרות שהגישה פסימית ביותר. הנה הוא לפניכם מתוך אתר 'שירונט'.
כמובן שאינה דומה שמיעה לראיה, הביצוע פשוט דרמטי ומושלם.
בראשית
ביצוע: בצל ירוק
מילים: חיים חפר
לחן: סשה ארגוב
בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ
והארץ הייתה תוהו ובואו וחושך על פני תהום
וביום הראשון הבדיל אלוהים בין חושך לאור
ויהי אור
והבוקר בהיר זרח בעולם ואחריו בא הלילה
שחור
ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד
וביום השני הוא יצר את הרקיע
הרקיע הנפלא והכחול
הרקיע שפרץ מתוך המים והבקיע
ונפרש מעל גבוה ועגול
ויהי ערב ויהי בוקר יום שני
וביום השלישי הוא יצר את היבשת
את העמק את ההר ואת הים
ונטע הרבה עצים וגם שתל פרחים ודשא
שהפליאו את העין ביופיים
ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי
וביום הרביעי את השמש ברא וירח עלה בלילות
רבבות כוכבים כל כוכב הוא מזל סובבו
ועברו במסילות
ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי
וביום חמישי הוא יצר חיים במים
את הצדפים את הדגים התנינים
ובאותו היום פרחו בני הכנף אל השמים
הנשרים הסנוניות והיונים
ויהי ערב ויהי בוקר יום חמישי
וביום השישי הוא יצר חיות בחלד
את הפילים האיילות את הצבועים
ובאותו היום ממש הוא ברא אדם בצלם
הוא ברא אדם בצלם אלוהים
ויהי ערב ויהי בוקר יום שישי
והאדם אילף כל בהמה
והאדם חרש באדמה
והאדם המציא את הגלגל
והאדם השיט ספינות על גל
והאדם ריסן את הקיטור
והאדם טס מעלה כציפור
והאדם כבש כוכבי מרום
והאדם ברא את... האטום
והארץ היתה תוהו ובואו וחושך על פני תהום
וביום הראשון הבדיל אלוהים בין חושך לאור
ויהי אור
והבוקר בהיר זרח בעולם ואחריו בא הלילה
שחור
ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד
וביום השני הוא יצר את הרקיע
הרקיע שפרץ מתוך המים והבקיע
וביום השלישי הוא יצר את היבשת
ונטע הרבה עצים וגם שתל פרחים ודשא
ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי יום שלישי
ויברא את המאורות ברביעי
וביום חמישי הוא יצר חיים במים
ובאותו היום פרחו בני הכנף אל השמים
וביום השישי הוא ראה כי מעשהו תם
וישבות מכל מלאכתו ולא ברא את האדם...
וירא אלוהים כי טוב.
© זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2004 09:13 |
|
| |
שלויימלע,
אם כבר, אז עלי חביב יותר שיר אחר, מתוך אותו אתר:
בראשית
ביצוע: גלי עטרי
מילים ולחן: דון מקלין
גירסה עברית: רחל שפירא
בראשית היה לא כלום, רק חושך ודממה
מדבר האלהים בקע יפי האדמה
מעל הערוצים קורצו כוכבי יהלומים
בעשב החדש הופיעו יצורים אילמים
והאדם היה פרודה ברצף האינסוף
שאלוהים בחוכמתו שמר אותה לסוף.
התעצמנו מאז, התעצמנו מאז
וכבשנו כסא וגם נזר
התעצמנו מאז, לילדינו בלבד -
רק להם לא היינו לעזר.
ההרים קיבלו צורה וכך העמקים
ונהרות פילסו דרכם בחריצת סכין
גלי גאות היו את לב הארץ מפלחים
קרני השמש השתברו אל בוהק משטחים
ושיר חיים פרץ כמו המנון וכמו מחול
טיפה של דם נפלה אי שם, הכתימה את החול.
התעצמנו מאז...
ונשרים דאו מעל הגן המבורך
טיפת הדם הפכה אדם כעץ חיים צמח
בגודל בדידותו צלעו חרגה מעצמותיו
עוצבה להיות לו לבת זוג מושלמת בכל תו
ועץ הדעת, כך הודגש, אסור למאכל
בגן העדן הנחש לרגליהם זחל.
התעצמנו מאז...
עץ הדעת מוות בו, בו חייכם תלויים
איכלו, איכלו, לחש נחש, היו כאלהים
איכלו, איכלו מפרי העץ, טירפו אותו עד תום
עד שתבינו מהו טעם כח ושלטון
אבד לנו אותו הגן, אשר איבדו שניהם
אבות קובעים את המחיר שמשלמים בניהם.
התעצמנו מאז...
© זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2004 10:35 |
|
| |
...ומאז יושב לו הנחש על צומת דרכים
מחופש בדמות החרב והכרובים
רובץ למרגלות ההר
בין שני השבילים ממש על קו התפר, בין
השביל המוליך במעלה ההר למעלה
לאגרא רמא..
ובין השביל שיורד אל האבדון למטה
לבירא עמיקתא
ויש לו לנחש נושא כלים עם שק מלא תפוחים
וכולם טובים למראה
נחמדים
ותאווה הן לעיניים
|
|
|
|
|
