האם יש מצב שבו אדם אינו זקוק למצוות?

הסיבה לכך שמאמינים הינדיים לא משתמשים בבתי שימוש מודרניים - ובכך גורמים לזיהום ותחלואה רבה, נובעת מהאיסור שיש בדתם לעשות את הצרכים על מים.

ומה הסיבה לאיסור הזה שגורם לכל כך הרבה בעיות בריאות?

הסיבה היא קיבעון בקיום מצווה דתית שבזמנה הייתה חכמה עד מאד אך הפרשנות שלה כיום הפכה את היוצרות:

בעבר, היו ההודים עושים צרכייהם בתוך אגמים ונהרות בקרבת הבתים. אחד מחכמי הדת שלהם הבין את הקשר שבין המים המזוהמים בשפכים ובין המחלות בהם לקו האנשים והוציא "פסק הלכה" שאסר לעשות את הצרכים במים.

האיסור הזה, משיג היום את ההיפך משהתכוון  המחוקק מכיוון שהאנשים מפרשים את הדברים כפשוטם ומבחינתם, גם שימוש באסלה מודרנית שמזרימה את השפכים למכון טיהור - מהווה הפרת הלכה דתית והתוצאה כאמור היא שמצווה שכל כולה הגיינה הפכה למצווה שמנציחה את הזיהום.

והגיב ע"ז מיימוני :

שרקן

יישר כוח על המשל היפהפה. אני מעתיק אותו לעצמי וגם אביא אותו בעתיד.

אמנם, זה ההבדל הגדול בין התורה לבין דתות אחרות. המצוות אינן מזיקות בשום תקופה. וזה נושא חשוב לדיון בפני עצמו, כמובן.

אני רוצה להתייחס לסיפור היפה של שרקן, ולדבריו של מיימוני.

לאנשים מאמינים, עושה אנלוגיה זו של שרקן הרגשה מאד לא נעימה, והתגובה האינסנקטיבית היא אכן זו כמו של מיימוני.

אך אם נהיה כנים עם עצמנו, האקסיומה הזו של מיימוני , לפיה "המצוות אינן מזיקות בשום תקופה", אינו ברור כלל.

ואני מדגיש: אין כל ספק שהמחוייבות שלנו לקיום המצוות , איננה תלויה כלל בשאלה אם הם עלולות להזיק או לא. אני מדבר רק על העובדה.

ובכן נקח לדוגמה נושא מסויים.

(ואני לוקח בכוונה נושא שהוא גזירה דרבנן, ואינני רוצה להביא דוגמאות ממצוות דאורייתא  מחמת הרגישות היתירה שקיימת בהן)

חז"ל גזרו על מעוברת ומינקת חברו.

כלומר , אסור לאשה הרה או מניקה להינשא לאיש אחר, עד שהילד יהיה בן שנתיים.

איסור זה הוא מסיבה סוציאלית מאין כמוה, שכן חז"ל חששו שהאשה תיכנס להריון מהבעל השני, וזה יגרום שיפסוק חלבה , והולד ימות ברעב.שכן הבעל השני לא ישקיע מכספו לשכור מינקת לילד שאינו שלו.

כיום בזמן אבקות החלב הזמינות, והעובדה שאף אשה אינה מניקה יותר מכמה חדשים, הדבר גורם רק לעיכוב נישואין של האשה ללא כל תועלת.

זאת ועוד, לעיתים קרובות, הדבר גורם לתוצאה הפוכה מכוונת חז"ל.

שכן במהלך הדורות התפתחה קולא, שאם האשה לא החלה כלל להניק את הילד, מקילים ומתירים להינשא כבר לאחר שנה וחצי.
הדבר גורם במקרים רבים מאד, שאשה היולדת ילד והיא בהליכי גירושין, היא בכוונה לא מתחילה כלל להניק את ילדה, למען תוכל להינשא כבר לאחר שנה וחצי מהלידה, ולא תיאלץ להמתין שנתיים מלאות.

המציאות היא  שאילמלא גזירת חז"ל, היה הילד נהנה מהנקה לפחות כמה חדשים (עד שיעכיר חלבה מחמת הריון ...) ועתה  בגלל הגזירה , הוא לא זכה לינוק ולו ליום אחד.

הרי לנו דוגמה , שהלכה שבאה לעולם למטרה חשובה ומובנת , גורמת לתוצאה מזיקה ,והפוכה מכוונת חכמים.

*****

מואדיב:

.


בר בי רב:

היומרה לדעת בצורה נחרצת מהי מטרת מצווה מסויימת, יכולה להביא לידי טעויות רבות.

גם אם לא נכנס לגוף הויכוח - האם יש טעם למצוות או לא, הרי כבר מדבריך ניתן לראות את הבעייתיות:

"והעובדה שאף אשה אינה מניקה יותר מכמה חדשים..."

אינני יודע היכן אתה חי, אך אני מכיר מקרים רבים של תינוקות שינקו הרבה מעבר לגיל שנה. אגב, זה למרות שהפורמולות למיניהן זמינות מאד.

ועוד, האם בטוח אתה שגזרו חז"ל על מיניקה משום שיפסק חלבה אם תכנס להריון? כפי שאנו יודעים, הסיכוי להרות בזמן הנקה נמוך יותר מאשר כאשר לא מניקים, וודאי שבימי חז"ל הסיכוי היה עוד יותר נמוך. אך עוד מעבר לכך, האם אתה חושש לכך שמעוברת תכנס להריון? אם כן, זה חשש מופלא עד מאד, והייתי שמח לקבל ממך אישוש לכך שיש אפשרות שאשה מעוברת תהרה במהלך ההריון אותו היא כבר נושאת.

ועוד, מדבריך פירכה להם. אם צריך היה בעבר לשכור מינקת, והיום צריך לקנות פורמולות, מה ההבדל? הגבר החדש, זה שלדבריך לא ירצה לשכור מינקת עבור הבן שאינו שלו, ירצה לקנות עבורו אבקת חלב בכסף מלא?


אם אתה רוצה דוגמאות, יש רבות וטובות מכך, וחלקן מגיעות לידי מחלוקת הלכתית, וראה פסיקתו של הרב ליכטנשטיין בעניין גילוח בחול המועד.

*****

בעלבעמיו:

מו"נ ח"ג פל"ד (תרגום שוורץ - מאתר אוניבסיטת תל אביב)
חייב אתה לדעת גם כן שאין התורה שועה אל החריג, ואין הציווי בהתאם למיעוט. אלא בכל דעה, מידה, או מעשׂה מועיל שרוצים להשׂיג, מתכוונים לדברים שעל-פי-רוב, ואין שועים לדבר הממעט לקרות או לנזק הפוגע באדם אחד בגלל הקביעה הזאת והנהגת התורה. כי התורה היא ציווי אלוהי. תוכל להתבונן בדברים הטבעיים שמאותן תועלות לכלל הנמצאות בהם¹ - מתחייבים נזקים לפרטים, כמו שהתברר מדברינו² ומדברי זולתנו.
בהתאם להתבוננות זאת אל תתפלא גם כן שכוונת התורה אינה מושׂגת בכל פרט ופרט³. אלא מתחייב בהכרח שיימצאו פרטים שהנהגה זאת של התורה לא תביא אותם לידי שלמות.

*****

ירוחםשמ:

מואדיב
ומה עם עקרות הנשים, השומרות את גזירת רבנן, ומאחרות את הביוץ

בעל
גם גזירות וחומרות דרבנן בכלל זה.?

*****

לינקזעצער:

חופש המחשבה, החובה והזכות (מיימוני)
http://hydepark.hevre.co.il/topicarc.asp?whichpage=2&topic_id=119301

הודעת החרדל"ש:
"כי באשר ידע השם הנעלה שמשפטי זאת התורה יצטרכו בכל זמן לפי התחלף המקומות והחידושים ולפי הנראה מן העניינים, להוסיף על קצתם ולגרוע מן קצתם, הזהיר מן התוספת ומן המגרעות ואמר לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו...והותר גם כן לחכמי כל דור, רצוני לומר בית דין גדול לעשות סייגים כדי לקיים משפטי התורה האלו בעניינים שיחדשום לשמור התורה. וכן הותר להם גם כן לבטל קצת מעשי התורה ולהתיר קצת הנזהר ממנו לפי עניין אחד ולפי מאורע אחד...ובזאת ההנהגה תתמיד התורה האחת ויתנהג כל זמן ובכל מאורע כפי הצריך לו"

(רמב"ם, מורה נבוכים, חלק שלישי, פרק מ"א)

מהודעת ווטו1:
 והנה עוד ציטוט ממורה הנבוכים ח"ג רפל"ב על עיצוב מצוה לפי אי יכולת האדם להתנתק מהרגליו:
[מצוות המקדש הנן תחליף חיובי לעבודה זרה] ובכמו הנהגה זו עצמה מאותו המנהיג יתרומם ויתעלה נאמרו דברים רבים בתורתנו. לפי שאי אפשר לצאת מן הקצה אל הקצה הנגדי בבת אחת, ולפיכך לא יתכן כפי טבע האדם שיעזוב כל מה שהורגל לו בבת אחת.

וכאשר שלח ה' את משה רבנו לעשותנו ממלכת כוהנים וגוי קדוש בידיעתו יתעלה, כמו שביאר ואמר אתה הראית לדעת וגו', וידעת היום והשבות אל לבבך וגו' ושנתייחד לעבודתו כמו שאמר ולעבדו בכל לבבכם, ואמר ועבדתם את ה' א-לוהיכם, ואמר ואותו תעבדו.
והיה הנוהג המפורסם בעולם כולו הרגיל אז, והעבודה הכללית אשר גדלנו עליה הייתה הקרבת מיני בעלי החיים באותן ההיכלות שמעמידים בהן הצורות, וההשתחוויה להן, והנחת הקטורת לפניהם. והחסידים והנזירים היו אז האנשים המיוחדים לעבודת אותן ההיכלות העשויות לכוכבים כמו שביארנו, לפיכך לא חייבה חכמתו יתעלה וניהולו הגלוי בכל ברואיו, שיצווה אותנו בעזיבת כל מיני העבודות הללו ולהזניחם ולבטלם, לפי שזה היה אז מה שלא יתכן לקבלו לפי טבע האדם, שהוא נינוח תמיד במורגל.

והיה נעשה זה אז, כמו אילו בא נביא בזמנים הללו, וקורא לעבודת ה', ואומר, הנה ה' ציווה אתכם שלא תתפללו לו ולא תצומו ולא תשוועו לפניו בעת צרה, אלא תהיה עבודתכם מחשבה בלי מעשה כלל.

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/c11-2.htm#2

תוקן על ידי עצכח ב- 18/12/2006 13:24:13