|
|
| נשלח ב-19/11/2004 09:28 |
 |
| |
שאלה אחת
א. לגבי הנזק שעלול לנבוע מקריאה בפורום - למרות שאני מסכים שיש כאלו שיכולים להינזק, מה נעשה להם, האם נוותר על תועלת המרובים מפני סכנה למעטים?
לב כל אדם ברשותו. וכפי שציינו כאן, יש מספיק מקומות שנועדו לשכנע את האדם להתרחק מהמצוות חלילה. האם דווקא כאן, שקוראים לשמירת מצוות ולעיון ולימוד, דווקא כאן הוא מקום הנזק הגדול? אני תמה על זה.
וכפי שציין וטו לעיל, יש ויש שהתקרבו עקב הפורום ולא להפך.
ב. לענין הפרטי של משפחתך - ובכן, כבר כתבתי לך לעיל כמה עצות איך לדבר עם בעלך על כך שילך לבית הכנסת. עייני לעיל ותראי.
אני חוזר על הדברים עם תוספת מרובה.
עיקר הדברים היה שזו לא שאלה הלכתית אלא שאלה טכנית. מה עושים עם עקשן שאינו רוצה ללכת לבית הכנסת.
והפתרון הוא לדעתי בשיחה אישית ביניכם. להתחיל בטוב. בדברים המשותפים לשניכם. שאתם רוצים בית יהודי ולחנך ילדים לתורה.
ואם כן, ילדים זקוקים לבית הכנסת, גם אם האבא אינו זקוק לזה וזה מפריע לו.
ולפיכך, הוא עשוי ללכת לבית הכנסת עם הילד, ושם, בשעה שאינו חפץ לומר עם הציבור מה שהתווסף במשך הדורות, הוא יכול לעיין בספר או אפילו בדפים מהפורום שידפיס לו לפני שבת. (רק יש לבדוק אם יש עירוב לטלטל לבית הכנסת). וגם להיזהר לא לעשות זאת בדווקא לעיני הציבור כדי לא לגרום תרעומת ומחלוקת.
ולגבי מה שהוא יושב ומעיין, אם הוא אינו מבזבז זמן על שטויות אלא יושב ולומד, למה להקפיד על זה.
ואם זה בא על חשבון היחסים ביניכם, אזי בוודאי שיש לך טענה מדוע הוא מזניח את הבית. ואם תראי לו שמחה ואהבה, ותמעטי אולי בדברי ביקורת, אזי גם הוא ישמח לשבת איתך בשעות הפנויות לשניכם.
ואולי תתענייני יותר במה שהוא קורא כאן בפורום, ותיטלי בזה חלק.
ועוד אני תוהה - אם הוא מעיין במה שכתוב כאן, מדוע לא יכתוב בעצמו מה שהוא חושב. הרי הרשות נתונה לכתוב, ובוודאי נשמח לשמוע מה יש לו לומר בנושאים השונים הנידונים כאן.
ג. אם יש לכם שאלות נוספות, שמא תרצו לפנות בתיבה האישית, והריהי לרשותכם. מצביעים בחלון הראשי על איקון - סמל - שנראה כמו שני אנשים יחד, לוחצים עליו, ומקבלים חלון ששולח הודעה לתיבה האישית של זה ששמו מופיע שם, במקום לשלוח לחלון הודעה כרגיל. ואז אפשר להתכתב בלי שכל העולם ידע מזה.
בהצלחה, ולעולם יהיו מעשינו לשם שמים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2004 10:14 |
|
| |
מיימוני,
תודה על התובנה העמוקה שלך, שאותה אפשר לסכם במילותיו של רב נחמן[?] לאן שאני הולך לשם מוליכות אותי רגליי.
אכן יש מי שילך לאופרה של מוצרט ויתעמק בכתמי החלודה שיש על הברזים בשירותים ויש מי שיקשיב לזמר רייפן ששר ברחוב אפרורי וגשום ויראה את עיניו הבורקות.
[איקון צהוב מניף פונפונים אדומים]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2004 10:23 |
|
| |
אמשלום,
בבחינת עשה שבתך חול ואז תצטרך לבית הכנסת? 
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2004 10:47 |
|
| |
לאמשלום.
<"אורה מורג, "מאה תפוחים חדשים (לא כולל מע"מ)"">.
תודה. לא זכרתי את שמה, אך זכרתי שבני הזוג היו (בעבר) שחקנים בתיאטרון חיפה.
ראיתי את הספר במשך שנים, עומד "מסכן", על מדף ספרים בספריה עירונית במדינה רחוקה, ולא נגעתי בו, חשבתי לעצמי, אם השם הוא כזה דבילי, על אחת כמה וכמה מה שנאמר בו, אבל לאחר שהצצתי בו, שוב לא יכולתי להניחו מידי, עד שקראתי אותו פעמיים. וצחקתי לכל אורך הדרך, אך כשחפשתי אותו לאחר מספר שנים, הוא כבר לא היה על המדף, והוא גם לא הופיע בקטלוג הספריה.
למי שקרא אותו, אין צורך להסביר מהו ה"יופי" שבו, ומי שלא קרא אותו לא יבין.
איני יודע אם ה"מאורעות", שעליהם היא מספרת, אכן היו עם בעלה, אך לבטח הם היו "יחד"-אצלו ואצל חבריו, והם היום אצל ממשיכי דרכם.
התסכימי אתי?
שבת שלום.
תוקן על ידי - נישטאיך - 19/11/2004 10:51:13
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2004 11:12 |
|
| |
2דינים
הזיכרון שלך באמת אינו נאמן לאמת והציטוט המדויק הוא:
'אשמח מאד אם... תשכנע אותי שאלוהים שנתן כביכול את דת היהדות כדי ליישר את האדם, יעדיף לקנות מכונית משומשת אצל פלגן אורתודוכסי מאשר אצל רבה רפורמית!'
אתה רק מחזק כאן את ההנחה שלא כדאי לך לעסוק במסחר מכוניות משומשות!
מיימוני, האם אתה דוגל בשיטת ישוע הנוצרי שצריך לתת את הלחי השניה? הסבר אולי על מה מבוססת הסכמתך לנזקים מהפורום? להתיישר אינטלקטואלית, זה נזק?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2004 12:14 |
|
| |
לשחרית.
<"תודה על התובנה העמוקה שלך, שאותה אפשר לסכם במילותיו של רב נחמן[?] לאן שאני הולך לשם מוליכות אותי'' רגליי">
לא לאן שאני הולך, אלא לאן שאני רוצה ללכת.
לא צריך להיות רב נחמן, כדי ללכת לאן שהולכים.
"אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר כן: אם אני כאן - הכל כאן, ואם איני כאן - מי כאן. הוא היה אומר כן: למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי, אם תבא אל ביתי - אני אבא אל ביתך, אם אתה לא תבא אל ביתי - אני לא אבא אל ביתך". (סוכה דף נג עמוד א).
"אמר ר' לוי ששה דברים משמשים את האדם ג' ברשותו וג' אינן ברשותו, העין והאוזן והחוטם שלא ברשותו חמי מה דלא בעי שמע ומריח מה דלא בעי, הפה היד והרגל ברשותו אין בעי לעי באוריתא אין בעי אמר לישן ביש אין בעי מחרף ומגדף, היד אין בעי מפלג מצוון אין בעי גנב וקטיל, הרגל אין בעי אזיל לבתי כניסיות ולבתי מדרשות אם לאו הולך לבתי תיאטריות ולבתי קרקסיות". (בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה סז).
________
לשאלה אחת.
שכחתי. גם בספר שאליו ציינתי, דחפה הכותבת את בעלה שילך לבית הכנסת בערב שבת.
סיבתה: היה זה הזמן היחידי בשבוע, שהיא ידעה שה"תכשיט שלה", לא יחזור הביתה.
שבת שלום.
תוקן על ידי - נישטאיך - 19/11/2004 12:45:27
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2004 13:48 |
|
| |
ממללא,
כמה חול יכול חול לאכול בכל ימות החול?
[ברשותך, לא אענה על השאלה שלך, שאני בטוחה כי יש בה הומור, למרות שהוא נסתר מבינתי  ]
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2004 06:18 |
|
| |
לא נוח להקפיץ כותרת זעקנית כ"כ, אך, נישטאיך, תודה על ההמלצה.
אמשלום, בקריאת הדיאלוג ביניך לנשיטאיך קיוויתי לראות תשובה שלך אליו האם גם את ממליצה\מסכימה איתו, משום מה התעלמת ממנו. ובכן?
תוקן על ידי - nunu1234 - 02/12/2004 6:20:59
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2004 07:07 |
|
| |
נונו,
לא קראתי את הספר.
|
|
|
|
|
