השמירה על נפש הילד
רש"י (ויקרא כה,לה): "והחזקת בו. אל תניחהו שירד ויפול, ויהיה קשה להקימו, אלא חזקהו משעת מוטת היד".
אבות (ד,כ): "אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמַה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ...".
הרב קוק (שמונה קבצים / קובץ ב / שנח-שנט וכן ערפלי טוהר עמ' קלו): "צלול הוא הרצון של הילד, ועם זה צלולה היא בינתו... כששמים המטרה של שמירת הניקיון של הכשרון הילדותי של אוצר האושר של האדם... המחשבה האמונית, אור הרעיון של הגודל האלהי, הבירור של יחשנו לאלהים, הוודאות האלהית. התום והיושר במעמקיהם, כל אלה הם סגולות ילדותיות, שרק הבל פה שאין בו חטא כולל את תמציתם בטהרה, מבלי צורך של ידיעה מפורטת... כשהתחייה הלאומית מתחלת, צריכים לשוב ליסוד חיים זה בכל אומץ קדשו... הילדות הזאת צריכה שמירה מפני פגעים העלולים להזדווג לה. התעוררות נפשית נקייה, בעצם הטבע הטהור של הנפש, צריכה להיות נערצת...".
החשיפה לתכנים מיניים הנמצאת בדורנו מכל עבר היא אמנם נושא לא פשוט אצל המבוגרים אבל אצל הילדים הגדלים בדור הזה היא סכנה אדירה לגוף לנפש ולנשמה, עכשיו ובהמשך החיים כולם.
הנה הנתונים לפי מכון סמית:
* 20% מהילדים נחשפים לפורנו בגילאי 9-11.
* 24% מהילדים בגילאי 12 נחשפים לפורנו.
* 71% נחשפים לתוכן פורנוגרפי לפני גיל 13!
מתוך כתבה בYnet: "הבן שלנו נחשף לתכנים נוראיים, למרות שהיה לו טלפון ללא אינטרנט" מספרת שירה. "בבית התקנו תוכנות הגנה מהמחמירות ביותר. יום אחד אמר לנו שהוא לא רוצה יותר את הטלפון שלו. לא הבנו למה. נכנסתי להיסטורית הגלישה וחשכו עיניי. בנוסף למאות סרטי פורנו, מכל הסוגים. לא יכולתי להסתכל עליו, להכיל אותו כילד שלי".
ארנון בעלה מספר כי בדיעבד הבינו שהילד נהג לברוח לגן הסמוך לביתם, כדי להתחבר לרשת ולצפות בסרטונים.
רונית ושלומי מספרים גם הם כי ההשלכות הרסניות - על הילד ועל המשפחה כולה. עד היום קיים חשש פן ימשיך לצפות בתוכן פורנוגרפי (דבר אותו ניסה לעשות בכל הזדמנות) ולתקוף ילדות. קיים צורך לבקרה מתמדת בבית ובבית הספר. החיים השתנו לחלוטין: "אנחנו לא יכולים להשאיר אותו רגע אחד לבד. הסברנו לאחותו ולאחיו כי הוא ראה דברים שלא מתאימים לגיל שלו, וזה השפיע עליו לרעה. סיפרנו גם כי התנהג שלא בהתאם לגילו, כולל נגיעות באיברים פרטיים. ביקשנו שאם ינסה לעשות משהו דומה להם, ידווחו לנו מיד", מסבירה רונית.
"כבר שנים שאנחנו מטופלים. כל אחד מהילדים בטיפול פרטני, אנחנו כזוג וכהורים וכולנו כמשפחה. כל אורח החיים שלנו השתנה: הבן שלנו ישן לבדו בחדר מרוחק מאחיו ועדיין, השינה שלנו היא לא שינה. תמיד עם עין אחת פקוחה. אנחנו צריכים גם להיות יותר בבית, ולכן קיצצנו בשעות העבודה. מעמדו החברתי נפגע וגם הדימוי העצמי שלו. אנחנו לא מבינים מאיפה זה הגיע. מעל כל הכאב יש אליו הרבה אהבה ודאגה. אנחנו רוצים שכל המקרה הזה יעלם. אנחנו מתוסכלים שלא זיהינו את המצוקה, את דפוס ההתנהגות ושניסינו לעזור גם כשגילינו, והוא עדיין המשיך ופגע שוב. לפנינו המשך תהליך שיקום ארוך, שיש בו עליות ומורדות. זה חלק ממי שאנחנו כמשפחה. לתמיד", הם מסכמים בכאב.
החשיפה לתכנים אלו שונה היום מאוד ממה שהיה בעבר. זה זמין 24/7 מכל עבר, התכנים מאוד קשים ומציפים, ויש מגוון רחב של אפשרויות.
רשימת ההשלכות הגשמיות של הצפיה על הילדים (על הרוחניות של הילד המסכן הזה כבר אין מה לדבר... ייקח שנים ארוכות אם בכלל להגיע לרמה שפויה ולהקים בית יהודי נאמן ונורמאלי):
-עיוות חשיבתי ביחס למיניות, אהבה, זוגיות, יחסי מין ולמושגים של פרטי וציבורי, מותר ואסור, מוסרי ופוגעני.
-פגיעה במצב הנפשי המתבטאת בפיתוח אובססיות, חרדות, דיכאונות, הפרעות שינה ואכילה.
-פיתוח דפוסי חיזור והתנהגות מינית פוגעניים, במיוחד של הבנים כלפי הבנות.
-חיקוי המראה הפיזי של שחקנים שנצפו בסרטים כגון פירסינג באיברים שונים בגוף והורדת שיער עד חיקוי ההתנהגויות הנראות בסרטים כגון פגיעות מיניות, לרוב בילדים צעירים ו/או חלשים יותר כמו אחים קטנים, ילדי שכנים, קרובי משפחה או ילדים במסגרת החינוכית.
-פיתוח קורבנות מינית עצמית הכוללת יצירת, שליחת והעלאת חומרים אישיים חושפניים לרשת.
-פיתוח התמכרות למין ולפורנו.
-השלכות על התפקוד המיני ועל היכולת ליצור קשרים אינטימיים משמעותיים.
מחקר חדש שמגיע מאוניברסיטת מלבורן האוסטרלית מראה קשר ישיר בין פגיעות מיניות לבין חשיפה לפורנוגרפיה בגיל צעיר, במחקר של ג׳מה מקיבין, דוקטורנטית ממחלקת העבודה הסוציאלית של אוניברסיטת מלבורן, רואיינו עשרות צעירים שתקפו מינית בעבר, והיא שגילתה את הקשר המטריד הזה, שהוביל אותה עכשיו לנסיון לעורר מודעות לגבי נזקי חשיפת ילדים לתכנים הללו.
מקיבין, מאמינה שצריך להתחיל בהסברים כבר בגיל הגן, מאחר שהמחקרים חושפים שכמחצית מהקורבנות להתעללות מינית הם ילדים מתחת לגיל שש, ורוב התוקפים בגילאי הילדות הם מתחת לגיל 12.
״ילדים רבים צורכים פורנוגרפיה אז אי אפשר יותר להגיד שאנחנו לא מעוניינים לדבר איתם על מיניות ומצד שני לא לעשות כלום כדי לעצור את תעשיית הפורנו שמגלגלת מיליארדים כל שנה והגישה אליה לילדים פתוחה וקלה".
מחקר של הכנסת על היחשפות ילדים ובני-נוער לתכנים פורנוגרפיים באינטרנט וסוגיית הסינון של אתרים פוגעניים:
שר החינוך נפתלי בנט קיים בשבוע שעבר (01/2017) שולחן עגול בנושא אתגרי החינוך בעידן הרשתות ומוגנות ברשת. "הדיון שכינסנו הוא על חיי אדם", אומר בנט. "ילדים נמצאים בסכנת חיים, ויש מבוכה קשה בקרב הורים ומורים. דור ההורים והמורים חונך על 'לא מדברים על זה', והילדים היום מוצפים בזה, זהו בדיוק האתגר החינוכי שלנו. עצימת עיניים איננה אופציה ולא תוכנית עבודה, זה יעד לאומי שהגיעה העת לקחת עליו אחריות. בכוונתנו להוביל במשרד החינוך צעדים משמעותיים ותוכנית רחבה כדי לתת מענה ראוי".
אחרי שהבנו שעצימת עיניים זה לא פתרון, מה כן הפתרון? (בימינו אין אפילו את האפשרות להסתגר בעיר חרדית ולהגיד שלום עלייך נפשי, גם שם ישנן בעיות רבות...)
הפתרון הכי טוב הוא כמובן שלילד לא יהיה סמרטפון!
אם החלטת משום מה לתת לו אז דאג למחיקה / הסרה / חסימה של כל הדפדפנים והאפליקציות שנותנות כניסה למרחבי האינטרנט, כך שלילד תהיה אפשרות לוטסאפ שיתוף מיקום וכדומה אבל ללא גישה לגוגל וצפונה...
אם מסיבה כלשהי עדיין יש לילד אינטרנט בפלאפון, אז הפעולה הראשונה וההכרחית ביותר שבלעדיה אין בכלל מה לדבר היא חסימה של כלל המכשירים בבית לתכנים אלו (נטספארק, רימון, רימון סלולארי, סנטרי, k9 ועוד...).
החסימה צריכה להיות הרמטית, צריכה לתת שעות מסויימות לגלישה בלבד, וצריכה לתת פיקוח להורה על הרגלי הגלישה במכשירי הילדים.
החסימה מתחילה מבקשה מהספק אינטרנט שלך ושל הילדים שיסנן תכנים למבוגרים (הספק מחויב לעשות זאת בחינם)!
לאחר הסינון של ספק האינטרנט שזו התחלה טובה אבל רק התחלה, מגיע תור החברות החיצוניות:
אינטרנט רימון:
רימון סלולארי:
דגשים לסינון של אינטרנט רימון:
נטספרק (למחשב ולסמרטפון):
מוקד אור:
זול-פון - סמרטפונים עם ווטסאפ:
סנטרי (מעקב אחרי המתרחש בסמרטפון של הילד):
קואלה:
Tom:
K9:
לאחר שעושים חסימה לכלל המכשירים בבית חשוב מאוד מאוד להבין שגם לאחר שהילד לא יכול להיחשף לתכנים האלו אצלו בבית ובפלאפון הוא עדיין פתוח לסביבה בבית הספר ובשכונה, ולא חסר 'חברים' שיראו לו דברים לא פשוטים, לכן החסימה כשלעצמה איננה מספיקה בשביל לגדל ילד בדור שלנו.
חובה חובה חובה שההורים ידברו עם הילד (כל אחד בהתאם לגיל שלו, כשרמת השיחה עולה עם הגיל) ויסבירו לו עקרונות חשובים על החיים ועל הנושאים האלו.
כשההורים מספקים את הסקרנות הטבעית של הילד עם הסברים בריאים ולאט לאט לפי קצב ההתפתחות, יורד הצורך של הילד בחיפוש אחר הסברים אלו מבחוץ.
אני מצרף כאן נושאים אפשריים לשיחה וכל הורה יעשה כחכמתו, בכל מקרה עד גיל 13 אמורים כבר להגיע למצב שהילד מבין את העקרונות החשובים ויודע להישמר מעצמו מפיתויים סביבתיים ומסכנות אפשריות.
התרבות מסביב מנסה מאוד לטשטש את ההבדלים בין הבנים לבנות, מומלץ להתחיל מהעובדה הבסיסית הזו, יש הבדלים בין בנים לבנות גם באישיות וגם בגוף, ההבדלים נובעים מכך שיש לכל אחד תפקיד שונה בחיים, יש דברים שיותר מתאימים לבנות ויש דברים שיותר מתאימים לבנים.
בכללי הבנות זכו ביכולת רגשית גבוהה, יכולת הבעה עצמית, בינה יתירה, מנעד רגשי מדהים, שיתוף חווייתי, מולטי-טסקינג, ועדינות טבעית.
הבנים (בכללי) קיבלו חוזק גופני רב יותר, קשיחות, קור רוח, התמקדות במשימה אחת, וצורך נמוך יותר בהערכה סביבתית ואישור חיצוני למעשים ולנראות.
כתבתי בכללי כי יש הרבה סוגים של אישיות שלא מתאימים להכללה הגסה הזו, כל אחד לפי אישיותו ותכונותיו.
התכונות השונות ואברי הגוף השונים נוצרו כך, בגלל שלכל אחד מהמינים יש תפקיד שונה בעולם.
המהות של האשה יותר מתאימה להולדת ילדים, גידולם, חינוכם, דאגה, שמירה עליהם, הקשבה מרובה ואמפתיה.
המהות של הגבר יותר מתאימה לכבישת יעדים. לחימה. עבודה פיזית. התעסקות עם החספוס של העולם בחוץ וכדומה.
זה לא אומר שאשה חייבת להישאר בבית והיא לא יכולה להצליח בדברים אחרים. זה לא אומר שהגבר חייב לצאת ולא יכול להצליח בגידול הילדים, זה אומר שבכללי לכל אחד יש יתרונות בתחומים מסויימים.
הבנות שיש בתכונתן את האפשרות להביא ילדים לעולם ויש בנפשן את התכונות של אמהות - קיבלו אברים בגוף המותאמים למשימה הזו.
האבות שנועדו לתת חינוך עקיף יותר, לפרנס על ידי עזיבה של הבית לשעות מרובות, ולשמור על המשפחה על ידי מלחמות, קיבלו חלק ביצירת הילד אבל חלק רגעי והתחלתי, ולצורך זה הם נולדים עם איבר המתאים למשימה הזו.
כשמדברים על כל זה עם הילד הוא מבין שיש הבדלים גשמיים ורוחניים והסיבה שלהם זו לא האפשרות להנאה אלא בניית העולם.
לאחר מכן אפשר לעבור להבנה שכדי שהעולם ימשיך להתקיים הקב"ה שם באיברים האלו גם מימד של הנאה.
ההנאה הזו היא טובה כשזה בזמן המתאים ועם האשה המתאימה שאיתה אתה הולך לבנות את הקשר הרגשי והמשפחתי והנאמנות וכו', והיא הרסנית מאוד כשמשתמשים בה במקומות וזמנים לא מתאימים.
ההימשכות אחר ההנאה הזו כמטרה כשלעצמה ולא כדי להביא ילדים לעולם או כדי לחזק את הקשר בין האיש לאשתו גורמת להרס של מוסד המשפחה, הרס של הילדים שייוולדו, ובהמשך גם הרס של העולם כולו.
אחרי ההבנה הזו (ולפי הגיל של הילד) צריך לדבר על כך שיש גורמים שלוקחים את ההנאות האלו שאמורות להיות בצניעות רק בין האשה לבעלה ומפיצים את זה באינטרנט בכל העולם כדי להרוויח כסף, למרות שזה הורס את הקדושה והתמימות והצניעות ואת העולם כולו לאט לאט...
צריך גם להסביר (מאוד בזהירות ובעדינות כדי לא לגרום לטראומה מוחלטת מהעולם ולחוסר אמון כללי) שיש גם אנשים כאלה ברחוב ליד הבית ולפעמים גם במשפחה המורחבת או אנשים מוכרים ואהובים מבית הכנסת אפילו, שרוצים לספק את ההנאה הזו והם יכולים להתאכזר מאוד לילד בסביבה שלהם שלא נזהר.
להסביר לילדים שבאינטרנט יש דברים מכל העולם. גם טובים מאוד מאוד וגם מסוכנים מאוד מאוד, לכן אסור לגלוש במקום שאין הגנה, זה כמו ללכת ביער עם חיות טורפות - רק יותר מסוכן זה אוכל את הנפש והורס את כל החיים בהמשך...
להסביר שמה שאתה רואה באינטרנט זה לא מה שיש באמת אלא מה שבחרו להראות לך, יכול להיות פרופיל של ילדה בת 12 מפינלנד עם תמונה מתוקה והתכתבות מקסימה ובעצם זה אדם רשע בן 60 ששם את התמונה הזאת וזה הוא שמתכתב איתך כדי לקחת פרטים של הכתובת שלך ושל בית הספר כדי לעשות לך דברים רעים.
לכן כשנכנסים לאינטרנט צריך להיזהר מאוד מאוד לא לחשוף פרטים על עצמך ולא להתכתב עם אנשים שאתה לא מכיר מהמציאות האמיתית במשפחה או בכיתה.
לדבר על המרחב של הגוף של הילד שהוא מרחב אישי שלו בלבד ולאף אחד בעולם אסור לגעת או לעשות דברים אחרים עם הגוף שלו.
להסביר לילד שלא משנה מה אומרים לו או מאיימים עליו או שכבר עשו לו שידע שאם הוא ישתף את ההורים הבעיה שלו תפסיק והם לעולם לא יכעסו עליו אלא רק יעזרו לו וידאגו שהאדם הרשע הזה יהיה בכלא ולא יטריד ילדים אחרים.
וזו הנקודה הכי חשובה, שהילדים ירגישו שההורים פנויים לשמוע כל בעיה שמציקה להם ויעזרו להם בכל התמודדות, ושההורים הם כתובת לכל בעיה קטנה או גדולה (חשוב מאוד גם במקרים של שיימינג בבית הספר או ברשת החברתית).
לסיכום: עדיף מכשיר ללא גישה לאינטרנט, אם ישנה גישה אז היא חסומה ברמת השרת וברמת המכשיר. בכל מקרה עם או בלעדי גישה אינטרנט צריך לשבת עם הילדים ולהסביר להם לאט לאט את תהפוכות העולם הזה ולהכין אותם לבית הספר של החיים בצורה הכי טובה שאפשר.
לאחר כל זה מגיע תור התפילות! עכשיו יש לתפילות השתדלות מעשית וגשמית נכונה שהן יכולות לחול עליה!
וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו!
הרחבות:
