| נשלח ב-20/11/2004 21:21 |
 |
| |
המדינה: דינה כמלך או כקהילה ?
.
מתוך קריאת כמה מאמרים שהתפרסמו בבטאון 'צהר', בעניין חברה וצדקה, עלתה בי שאלה:
היאך אנו מתייחסים אל המדינה מבחינה הלכתית?
ראשית, האם המדינה היא ישות בפני עצמה, ישות עצמאית, או שלא?
האם נגזור את התייחסותנו אל המדינה מדיני המלך/המלכות, או שמא מדינה הקהילה/הציבור?
דוגמא אחת:
דיונים אודות חובת צדקה של הציבור.
הציבור/הקהילה, חייבים בצדקה, וכפי שכותב הרמב"ם " מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה" , וכך גם מדברי הריטב"א על כתובות מט: כי לעניין צדקה כופין מפני מחסורם של העניים.
ומנגד:
עיון בדיני המלך, לא מעלה אף חובה כלכלית-חברתית, ואף אם נלך לאותו הסיפור בו באו אל דוד המלך להתלונן על קשיי הפרנסה, הרי גלגל אליהם דוד המלך את הכדור בחזרה – צאו והתפרנסו זה מזה – לא נטל את האחריות על המלכות.
ולכן שאלתי אליכם, המדינה, הריהי כקהילה או שמא היא כמלך, לעניין חובת הצדקה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 02:06 |
|
| |
מואדיב,
ראשית, גם על קהילה הלשון של הרמב"ם אינה מוכיחה על חובה אלא רק שלא מצאנו (כידוע, הרמב"ם לא יכול היה למצוא מלכות מישראל, עם או בלי מוסדות צדקה. אולי בוסתנאי, או דוד אלרואי).
שנית, מלך הוא שליט, בעוד שקהילה היא החברה עצמה. ההשוואה הנכונה למלך היא שבעה טובי העיר, ולקהילה ההשוואה הנכונה היא עם, או מלכות (במובן של תחום התחולה של מלכות המלך). אין להשוות קהילה למלך, שכן זה חסר מובן.
יש לכך השלכה לשאלתך. ברור שאם כל קהילה חייבת בארגון צדקה מוסדית, כי אז המלכות (כחברה, לא בהכרח כמוסד) קו"ח בן בנו של קו"ח שחייבת בכך. השלטון המרכזי אמור לפקח על מילו החובות הדתיים והמוסריים של היחיד והחברה, כמפורש ברמב"ם הל' מלכים, ולכן בעקיפין אחראית גם לצדקה. אמנם המלך יכול לעשות כן באופן שכל קהילה דואגת לעצמה (עניי עירך...), וההלכה כנראה אינה נכנסת לנקודה זו.
שלישית, השאלות של מלכות או קהילה הן עתיקות ונדונו הרבה במאמרים בתחומין (וכן בצומת התורה והמדינה, בספרו של הרב יהודה זולדן ועוד), והנפ"מ העיקריות אינן לענייני צדקה אלא לענייני תוקפו של השלטון ומשמעותו.
למשל (לפחות לדעתי), אם מדובר בקהילה אז אין עליה חובת כיבוש הארץ, ואין איסור מסירת חבלי א"י (במובן של ויתור על ריבונות, ולא במובן הפרטי של 'לא תחנם' שנאמר גם לכל יחיד). מצווה/איסור אלה נאמרו ללאום (=עם ישראל) ולא לקהילה.
מנאי, הטרוד,
מיכי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 02:32 |
|
| |
מיכי
ואין איסור מסירת חבלי א"י (במובן של ויתור על ריבונות, ולא במובן הפרטי של 'לא תחנם' שנאמר גם לכל יחיד). מצווה/איסור אלה נאמרו ללאום (=עם ישראל) ולא לקהילה.
מנין שיש איסור נפרד למסירת רבונות?
מתנת שלמה המלך לחירם ידועה לך בודאי!
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 12:19 |
|
| |
רבנו מיכאל,
היכן הגבול בין מלכות לקהילה? מסתבר כי גם מלכות יהודה הייתה מלכות ולא קהילה, אף שמלכה על חלק קטן מן העם היהודי\ישראלי דאז. ממתי זו ערמה?
מדינת ישראל דהשתא מאגדת תחת שלטונה חלק ניכר, כמעט חצי, מיהודי העולם, ורואה עצמה על פי הצהרותיה כמייצגת העם היהודי כולו. היא אף נלחמת במידת מה תורה ובשומריה כנהוג בקרב מלכויות ישראל מאז ומעולם. מדוע איפוא אין זו מלכות?
שמא תאמר שהדבר תלוי בכוונה (של מי?), ודמוקרטיה אינה מלכות במהותה (דלא ככמה אחרונים)? א"ד שלטון המקבל אזרחים שלא על בסיס השתייכות לדת או לאום יהודיים אינו מלכות ע"פ דין?
ויורנו המורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 12:51 |
|
| |
קעלעמער,
קושייתך מחירם אינה רק אליבא דמיכי, אלא אף אם נניח שאין איסור נפרד לוותר על ריבונות בא"י קשה מדוע לא חשש שלמה ללא תחנם. אמנם כבר דשו בה רבים, וראה לדוגמא סיכום כמה שיטות במאמרו של הרב זיסברג ב"המעין": http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/vitur1-2.htm
לגופו של ענין, מדברי הרמב"ן עולה כי מצוות יישוב א"י היא בעיקרה מצוות כיבוש וירושה (כולל איסור עשה שלא לעזוב) שהיא מצווה על הציבור (ולפי מיכי הנ"ל הציבור אינו אלא מלכות ישראל ולא קהילה בעלמא), ולאו דווקא מצווה על האדם הפרטי לקבוע דירתו בא"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 15:12 |
|
| |
י"י
צודק, בשני הסעיפים.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 15:58 |
|
| |
<קריאת ביניים >
יש לזכור שהרמב"ם כלל אינו מונה מצוות ישוב הארץ בין תרי"ג מצוות שמחובת היהודי לקיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2004 01:50 |
|
| |
רבנו י"י,
שאלת שאלות נכבדות שקשה לי מאד לתת להן תשובות חד משמעיות (אמנם זה לא מפתיע, שכן כפי שהזכרת שאלה זו אינה אלא ערימה מסובכת). מזה זמן אני חושב עליהן, אולם לא בצורה מסודרת. ולכשאפנה בעז"ה אשנה. בכל אופן, דומני כי זהו עניין שונה מעניינו של האשכול.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2004 10:08 |
|
| |
.
ריב:
אנא, אל תחסכי מאתנו את דברי הרמב"ם עצמו בהקדמה לספר המצוות, אודות המצוות שהן מצוות לכל דבר ועניין, אך אינן כלולות במניין התרי"ג שמנה.
כמו כן, אולי תרצי להשוות בין הרשימות השונות של תרי"ג המצוות, בין גדולי ישראל השונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2004 10:17 |
|
| |
סליחה מואדיב אם פגעתי בך בקריאת הביניים שלי -
היות והבאת את דברי הרמב"ם בקשר לצדקה, בפתיחת האשכול - ואני תיכף קישרתי בין האשכול שפרופיסור פתח - ודברי בקשר לזה שהמידות הטובות לא נחשבות מן הדין ומין הדת.
חשבתי שמן הנכון לציין את העובדה הנחרצת הזו מבחינת הרמב"ם, ועל כן קראתי אותה.
מעבר לזה שנדמה לי שהוא היחיד שאינו כולל מצוות ישוב הארץ בין תרי"ג מצוות, ולכן אני גם חושבת שהרמב"ם הוא אוונגרד אורטודוכסי - דהיינו הוא זה ששמר על היהדות המקורית האוריגינאלית כפי שאברהם אבינו הנחיל שמר ולימד אותה...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2004 13:17 |
|
| |
למואדיב:
<"אנא, אל תחסכי מאתנו את דברי הרמב"ם עצמו בהקדמה לספר המצוות, אודות המצוות שהן מצוות לכל דבר ועניין, אך אינן כלולות במניין התרי"ג שמנה">
פתחתי אשכול בענין זה:
כולם יודעים, לכולם איכפת, אך מה זה משנה?
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?
topic_id=1196365
|
|
|
|
|
