| נשלח ב-22/11/2004 19:01 |
 |
| |
רינונים כראיה
זכורני שראיתי פעם באחד השו"תים שאלה בעניין רינון שהיה על כלי קודש כלשהו שנחשד באשת איש ונדונה השאלה האם על סמך הרינון בלבד ייפסל מתפקידו.
ובכלל, במשפט הישראלי יש דבר הנקרא "ראיה מנהלית" (דבר בעייתי בפני עצמו) שלכאורה הינו רינון. קרי, ראיה שאיננה לפי כללי הפרוצדורה. האם ראיה כזו קבילה.
האם למשוה יש מקורות בספרות השו"ת לדברים שכאלה..... עזרתכם תעזור לי מאוד.
ק'
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 23:07 |
|
| |
קלונימוס
ברוך השב!
הבאת איתך שאלה מעניינת. לצערי, איני יודע מה טיבה של ראיה מינהלית זו, ואיני יודע למה לדמותה. אולי תרצה להסביר על זה במקצת.
על כל פנים, יש בגמרא, כפי שבוודאי ידוע לך, מושג של "קול". למשל, אם יצא על אשה קול שהיא נשואה, חוששים לזה, והיא צריכה גט. וכל מה שדומה לזה.
מדוע? מפני שאנו מניחים שלשמועות יש בסיס, והן אינן מופרחות כך סתם.
ואם תאמר, שמא הפיצוהו אלו שאינם אוהבים את מושא השמועה, ולכן הם משמיצים אותו? אכן באמת אם מתברר שהקול מופץ בידי אויבים, לא רק שמתעלמים ממנו אלא חובה על בית דין לבטלו. כנראה הכוונה לתת פירסום לכך שהקול הזה שקרי.
אבל כל עוד הדבר לא התברר, חוששים לו.
ובדיני אשה היוצאה בלא כתובה למדנו שמי שקינא לה בעלה, ואמרו עליה שנסתרה, אפילו דיברו עליה "מוזרות בלבנה" הרי בעלה מוציאנה. (סוטה פ"ו הל' א - בזכות די.בי.אס). ביטוי זה מתייחס כנראה לנשים האורגות לאור הלבנה, למרות שהוא נשמע באזנינו עגנוני.
איך מוצאים חומר נוסף? ראשית, בשולחן ערוך על סוגיות שבנויות על "קול", כגון אם חוששים לנישואין על פי קול. ושם בנושאי הכלים.
שנית, אולי תנסה לחפש בפרוייקט השו"ת אחרי "קול" או "קול שהוציאו אויבים" וכל כיוצא בזה, בעיקר בשו"תים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 23:33 |
|
| |
רינון היינו קלא דלא פסיק, או קלא דפסיק, ונדון במסכת כתובות לארכה ולרחבה וכן הרבה בספרות השו"ת.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 23:58 |
|
| |
בגמרא בקידושין יש משהו מרחיק-לכת עוד יותר:
"מכין ועונשין על לא טובה השמועה" (ציטוט מהזכרון, פרוייקט השו"ת אינו תח"י).
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 08:50 |
|
| |
מיימוני היקר,
להלן ציטוט משני פסקי דין לגבי שאלתך מהי ראיה מנהלית. ראיה מנהלית הינה ראיה שלא הייתה קבילה בבית דין (למרות שבתי המשפט הבוחנים את סבירות החלטות של רשויות מנהליות בוחנים זאת על סמך ראיות מנהליות) כידוע גם בבתי הדין ישנם דיני פרוצדורה ברורים של דיני הראיות (ע"ע דיני הראיות בתלמוד, אלבק) ולכן, לענ"ד שאלתי במקומה.
בג"צ 1712/00 - יורי אורבנביץ' נ' משרד הפנים, מנהל אוכלוסין . תק-על 2004(1), 723 ,עמ' 726.
========================================
ראיה מנהלית, קרי - כזו "אשר כל אדם סביר היה רואה אותה כבעלת ערך הוכחתי והיה סומך עליה" (בג"צ 442/71 לנסקי נ' שר הפנים, פ"ד כו(2) 337, 357; בג"צ 6163/92 אייזנברג נ' שר הבנוי והשיכון, פ"ד מז(2) 229, 268).
עת"מ (תל-אביב-יפו) 1518/02 - קריסטיאן גילמן נ' הממונה על . תק-מח 2002(3), 8545 ,עמ' 8546.
========================================
מבחן הראיה המנהלית מאפשר לרשות מנהלית לקחת בחשבון גם ראיות אשר אינן קבילות בבית המשפט . זהו למעשה מבחן של סבירות על פיו רשאית הרשות המנהלית לסמוך על נתונים הנוגעים לעניין שאדם סביר היה סומך עליהם לצורך החלטה בעניין העומד על הפרק (ראה בג"צ 987/94 יורונט קווי זהב בע "מ ואח' נ' שרת התקשורת ואח' פ"ד מח(423-425 ,412 (5, להלן: עניין יורונט ).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 12:02 |
|
| |
קלונימוס?
אם במשפטים עיסקינן, הרי שעדי אופי מטעם הנאשם הם אלה שבאים כדי להפריח את השמועות - ואם אין מספיק בהם כדי להרשיע הספק מנצח
כך גם בתורה כמדומני, ממה שהביא אידך
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
