|
|
| נשלח ב-22/8/2008 19:12 |
 |
| |
.
פתרון::
אמרי_בינה כתב זאת.
ולהלן ביאור כוונתו למתקשים בהבנת הנקרא. אין חיסרון כלל בציטוטי פסוקים, ומובאות מחז"ל, ראשונים ואחרונים כחלק מהסבר, אדרבה כוחם בניסוח והסבר הגיוני עולה על של רבים ממשתתפי הפורום ואינם פסולים מלבא בקהל המסבירים כאן. יש אבל בעיה כאשר מצטטים במקום מענה הגיוני. וכשהם משמשים מפלט באין מענה.
בטוחני שאין בכוונת איש כאן להתעסק בהתנצחות ילדותית ו"לתפוס את השני בטעות כתיב" וכדומה, בודאי שלא להתעסק בדמגוגי'ה גרידא או ויכוח סרק לשם ויכוח, והכל מתוך מוטיבצי'ה ברמת "אבא'שלי יותר מאבא'שך", שהרי לא כאן הפורום ולא זה הנושא המתאים. אך באם אבחין שטעיתי וזו אכן המגמה אשמח על הפרישה כשם ששמחתי על הדרישה.
תוקן על ידי אמרי_בינה ב- 22/08/2008 19:33:07
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2008 17:45 |
|
| |
אימרא, אז בלי ציטוטים:
מהו פירוש הדברים שהשם נמצא בכל מקום? מה שייך מקום בדבר רוחני. כלל הגיוני קיים בכל מקום או לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2008 23:04 |
|
| |
ווטו,
כתבת למעלה שה"י" בא להורות על ריכוז. האם הווה (בלי י') הוא פועל או שם עצם?
באשכול מסע אברהם נראַה לי שטענת שהווה הוא שם עצם והקשיתי כיצד י' הופך אותו לעתידי (לא השתכנעתי...)
עכשיו, במטוטא ממך תן דוגמא מעברית כיצד י' מורה על ריכוז.
הסיבה לכך שאני מתעקש על דוגמאות היא משום שכפי שכתב מיימוני, אתה מגדיר מושג ואח"כ טוען שהוא הוא אלקי ישראל ואין בלתו. ומאחר ואני בא מעמדה של חיוב המסורת וקשה לעלות על הדעת שקדמונינו המקראיים וחז"ל התפתלו עם מלים ומושגים כפי שקורה באשכולותינו, אני צריך ראייה מינימלית שהשפה העברית סובלת מונחים כאלו.
_________________
למה לי קרא, סברא הוא
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2008 23:57 |
|
| |
חשבתי לבקש לפתוח אשכול בנושא שמותיו של ה' אבל אולי פורום זה הוא גם אכסניה נכונה.
בברכת אהבת עולם אנו אומרים כך:
"אהבת עולם אהבתנו...בעבור שמך הגדול...
ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך...
כי בשם קדשך הגדול הגיבור והנורא בטחנו...
וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול סלע...
להודות לך ויחדך באהבה ולאהבה את שמך..."
אין אהבה או יראה או קשר רגשי ישיר כלשהו ביננו ובין בוראנו אלא רק ביננו ובן שמו.
לאחר מכן "שמע ישראל.." ומיד אח"כ "ואהבת את ה' אלקיך" בלי מתווכים ובלי שמות - הקדב"ה אנחנו אוהבים אותך - כדברי המשורר.
איך השמות משמשים מתווכים?ומהו התהליך שאנו עוברים בשמע ובקבלת עול מלכות שמים?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2008 00:29 |
|
| |
למישקולצר
הבאת רק חלק קטן מן התפילה.
ב"אהבת עולם"יש תאור של אהבת ה' אלינו וגם בקשות שאנו מבקשים מהקב"ה.
בתפילה זאת יש שילוב .החלק שציטטת מזכיר את שם ה' אבל לא הבאת קטעים אחרים (רבים יותר)שבהם מדובר על קשר ישיר אל ה' ולא רק לשמו.
למשל:
אהבת עולם אהבתנו ה' אלוקינו.
אבינו האב הרחמן,המרחם,רחם נא עלינו.
והאר עינינו בתורתך וכו'וכו'.
ורחמיך ה' וחסדיך הרבים..
להודות לך וליחדך באהבה.
וגם הסיום:הבוחר בעמו ישראל באהבה.
לעומת זאת
ואהבת את ה' אלוקיך היא מצווה שאנחנו מצווים עליה.אנחנו מצווים
לאהוב את ה' ,לשנן לבנינו את דברי התורה וללמוד אותה.
כאן לא שייך לדבר על שם ה'.
האם ישוער שיהיה כתוב ואהבת את שם ה' אלוקיך???
כך שלדעתי לא מדובר כלל על תהליך כלשהוא אלא על הבדל במהותם ונושאם של שתי התפילות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2008 00:39 |
|
| |
צענע
אם תשימי לב כמעט כל המובאות שהבאת מדברות על יחס ה' אלינו ולא ההפך. אין אהבה ישירה שלנו אותו יתברך מקסימום יחוד באהבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2008 12:28 |
|
| |
מישקולצר
כ שאדם מתרחק ממקורות התורה- הוא חייב גם להשתמש בשפה רחוקה יותר,- בגוף שלישי נעלם, כפי שנהוג אצל זרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2008 14:49 |
|
| |
אנסאזי,
תודה שהלנקת לשיח הקודם ושהסברת את סיבת התעקשותך.
בכן מהצד הדקדוקי איני יודע אם אשכנעך ע"י חזרה על אותן הנקודות בניסוח אחר דהיינו שהאות י' המהפכת מתפשטת מהגבלת משמעות התיבה לזמן מסוים להיבט כוללני ושכאן מדובר בתיבה השונה משאר תיבות לשוננו כמבואר באשכול מילון המולנק בשיח הקודם.
כן הבאת שם את מש"כ מיימוני על גישתי והנני מסכים עמו באשר מסורתי היא שמהות התושבע"פ [כמבואר באשכול סמוך] היא למצוא דרך ליישום דברי התושב"כ לפי כל ההבנות והמצבים המשתנים כפי שציינתי בשיח הקודם שיש "לעגן בתורה רמה של אמונה בהווה אחד שלא היו מודעים להם בצורה כזאת בעבר" וכפי שנתבאר לגבי הבנת השם באשכול נוסף.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2008 16:29 |
|
| |
למישקולצר
"לאחר מכן "שמע ישראל.." ומיד אח"כ "ואהבת את ה' אלקיך" בלי מתווכים ובלי שמות - הקדב"ה אנחנו אוהבים אותך - כדברי המשורר.
כך כתבת.
איפה אנחנו רואים פה "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך?יש כאן ציווי ולא תאור.
זאת ועוד.
"אהבת עולם" היא לא תפילה שתוכנה "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך" מטרתה שונה ותוכנה שונה ולכן אין לחפש שם משהו שלא אמור להיות שם.
לבקשת הכותב
תוקן על ידי לינקזעצער ב- 02/12/2008 0:09:36
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2009 13:47 |
|
| |
מישקולצר,
משמעותו של שמו של האל, שונה ממשמעות המילה 'שם' בשפת היומיום, בשם השם, [לפחות זה בן ארבע אותיות] איננו מורים על דבר מעבר לשם בעצמו. הייתי מרחיב את דברי יותר באם האשכול לא היה מיושן כל כך.
[רק אציין לך לדברי הרמב"ם המפורשים והמפורטים בעניין הזה, חלק א' ממורה נבוכים פרק סב, באופן רחב יותר, ניתן לעמוג על עומקה של סוגיה זו, מתוך עיון בפילוסופיה של השפה בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20, בספריהם של פרגה ובעיקר בספרו של סול קריפקה]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2010 18:34 |
|
| |
לגמרי לא הבנתי את המשפט:"הקב"ה אינו מוגדר במרחב ובזמן.מכאן שהוא הכל"
אני לתומי חשבתי שהמרחב הוא בריאה, (או לדעת הרס"ג המרחב אינו קיים בעצם), והזמן הוא בריאה, ואם כן הקב"ה אינו כלול במרחב ובזמן.
וכי לדעתך המרחב והזמן הם קדומים בנוסף לו? או שהם זהים לו (ואם כן כשם שהזמן הוא יחסי ממקום למקום כך..., וכשגוף נע יותר מהר ה... משתנה ונהיה פחות? ובמהירות האור אינו קיים?)
ר' יצחק סגי נהור כתב שהבריאה אינה מנותקת מהבורא, אלא יש נעשה מאין (ואיני יודע כיצד, וקרוב לוודאי שהרמב"ם היה קורא את זה מינות). אבל שהבורא הוא הבריאה?
בקיצור: פשוט אצלי שהזמן והמקום הם משתנים, ותלויי חומר, ואם כן נבראים. פשוט אצלי שהבורא אינו תלוי בנבראים. אפשר שווטו מסביר שאין בריאה, ושוב מכניס את זה לתורה, אבל איני מבין איך תיתכן מחשבה בכיוון השני, ואיך מן התורה אפשר להגיע לדעה שאין בריאה.
_________________
תלמיד חכמים ז"ל (די שטחי, חוששני)
|
|
|
|
|
על הכיוון! 
