בטהובן, אור= גילוי אלוקות, חושך= העלם והסתר על האלוקות.
האור שבאדם גדול מהאור שבתפוז, לפי שהאדם נברא בצלם ודומה יותר לבורא מאשר התפוז. גם לאדם יש הרבה אופציות לחיזוק החיבור עם האלוקות על ידי לימוד תורה ,קיום מצות ותפילה וכל שאר העניינים שביהדות.
כשאדם אוכל תפוז הוא יכול לברר את הניצוץ האלוקי שבתפוז [הכח האלוקי הנמצא בתפוז, שעדיין בגלוי איננו מאוחד עם האלוקות], על ידי ברכה ראשונה ואחרונה [האדם מגלה את מקור התפוז "בורא פרי העץ" "וחסרונן על כל מה שבראת" (הקב"ה בעצמו מחייה אותנו דרך התפוז)] וע"י שימוש בכוחות [אנרגיה] שהוצאנו מהתפוז לצורך עבודת השם.
גם, עליו להיזהר שלא ליפול בקליפה [התאווה הגשמית שישנה באכילת התפוז]
וזה [בירור הניצוצות] הינו בכל ענין ודבר עלי אדמות איתו אנחנו באים במגע [כולל דיבורים ומחשבות].
דורות קודמים יכלו לעסוק בעבודת הבירורים ולהתמודד עם קליפות חזקות יותר [דור המדבר שחווה מתן תורה (דור דעה) יכל להתמודד עם ניסיון כגון העגל (אגב, הערה צדדית: העגל היה תחליף למשה (הרבי של הדור) "משה האיש לא ידענו מה היה לו") ]
ירידת הדורות הינו דבר ידוע וכל המפקפק בו יוכל לפנות לגדולים שבעירו למען יישר דעותיו...
אני דווקא מאמין שדורנו הינו דור זכאי, שכן אם נחשב ונכניס לתוך נוסחה את הנתונים של גודל הנשמה, החינוך שיוצר תינוקות שנישבו, ריבוי התאוות הקיימות ונגישותם, וכדומה וכדומה, נמצא שדורנו הוא דור של "צדיקים" שעושים בעבודת השם הרבה למעלה ממה שאפשר היה לצפות מהם.
אמנם, דור שכזה איננו מסוגל לייצר בעצמו כוחות להתחלת עבודת השם, ולכן נזקק הוא למעין "סטרטר" שיהווה סנטר וראש שממנו יקבלו גם הנידחים חיות ועזרה בעשיית המצוות. מישהו שישלח אליהם סיוע כלשהו שיעמידם בקרן אורה.
אותו משיח יהיה נשמה גדולה גם מנשמתו של אדם הראשון ["ורוח אלוקים מרחפת" - זוהי רוחו של מלך המשיח (רש"י)]
ולפיכך, הוא גם יהיה מלכם ורבם של כל שאר הנשמות ומשיח בא גם להחזיר את הצדיקים [כולם] בתשובה. ולא רק הקטנים [דורנו] יהנו מזיוו.
 |
|
|
