יהודהל'ה "נושר"?!

התבהרות

רק הערה בבחינת תוספת לדברייך.

הדברים הכאובים שהעלת אינם ממאפייני החברה החרדית, הדברים האלה הם ממאפייני החברה האנושית על מגוון זרמיה, היא בעיה כלל אנושית, והרמב"ם מתמודד איתה במו"נ בפרק לד מחלק שלישי כלשונו שם

" ממה שאתה צריך לדעת עוד, כי אין התורה מביטה אל הבודד, ולא יהיה הציוי כפי הדבר המועט, אלא כל מה שרצוי להשיגו, השקפה או מידה או מעשה מועיל, אין מביטים בו אלא לדברים שהם הרוב, ואין שמים לב לדבר מועט האירוע, ולא לנזק שיהיה ליחיד מבני האדם בגלל אותה הגזרה וההנהגה התורתית..." כלומר: הוא אומר שמטרת התורה תקנת הכלל, והיא איננה מתחשבת בנזק הנגרם ליחידים מאותם החוקים.

את הפיתרון לבעיה הכלל אנושית חברתית הזו, מגיש לנו הרמב"ם על מגש של זהב, בהקדמה למסכת אבות בשמונה פרקים לאורכו ולרוחבו, ההתמודדות האולטמטיבית בבחינת "הצעת דרך", לאיך מתמודדים עם השונה, ה'רגיש' שנולד עם מזגים ורגישויות לנטיות, לאו דוקא 'רעות' אלא שהם לא במידה הנכונה האמורה להכין את נפש הילד ל'חיים האמיתיים' שמצפים לו -

קריטריון ההצלחה נקבע בכל חברה אנושית תהיה אשר תהיה לפי כללים שמתאימים לכלל - אך היות ויצר האדם וכו', מגיעים לרמת התחרותיות הבלתי נסבלת המשחיתה. בני האדם מטבעם נתונים למאוויהם ולשאיפותיהם,ומגיעים בדרך כלל ל'קצוות' של הגאווה והכבוד ושאר ירקות, כך שבדרך הם גם קצת דורסים בלי להתכוון , היו אפילו מקרים קיצוניים במהלך תולדות העם היהודי - אליהם הגיעו לקצוות של פחיתות ה'כבוד' ו'הגאווה' שהובילו את פרחי הכהונה לשחק במשחק "כל דאלים גבר" עד כדי כך יכולה להגיע האכזריות, וכבר דובר הרבה ב'חוק הטבע' של עבירה גוררת עבירה" -

אלה השונים בעלי הנפשות ה'רגישות' יהיו נתונים בלעדית, ורק לחסדי הוריהם ה'מחנכים', תפקידם האמיתי כפי שהוא חושב לנכון הוא, לשמש רופא הנפש של ילדם וזו כל מהותם כ'הורים', ההורים הם האמורים לקחת את מלוא האחריות כך שיוכלו לומר בלב שלם "ברוך שפטרני". להדריך ולהתאים לנפש הילד את המציאות החברתית שאיתה יהיה עליו להתמודד בבחינת "חנוך לנער על פי דרכו"- ונעזור לו להתגבר על 'חולשותיו' שנפשו תהיה מוכנה לצאת בגיל הבגרות כשהיא 'בריאה' יציבה וחזקה ל'שחק את המשחק" של חוקי החברה באשר הם

אגב, דבריי נאמרים מתוך ניסיון מוכח, של התמודדות עם עשרות אם לא מאות ילדים < תלוי במידת המעורבות> ולאו דוקא מבתים 'חרדיים', לא שחסרו חס ושלום, ש'הושלכו' על ידי הוריהם לאחריות ה'חברה', ל'מערכות חינוך' .

כמובן שמבחן התוצאה מוכיח במקרים אלה ששום טיפול של אנשי מקצוע, כולל 'רבנים גדולי שם' לא יכפרו על חוסר האחריות, או חוסר ההבנה של מה שנתבע מאדם למלא אחר תפקידו, ואיזה אחריות גדולה יש לאדם בעיצוב אישיות צאצאיו- בבחינת גרימת נזק בלתי הפיך -

ועל זה נאמר: "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהינה"

אנא התבהרות, הודיעי לי באם אני הורסת לך את האשכול, תודה, זה שוב הרמב"ם, מתנצלת.
וסליחה מיוחדת מאריק, והבבא תור.




תוקן על ידי - riv - 16/12/2004 12:15:44

הורסת?
חלילה.
נהפוך הוא מביעה עמדה ברורה ואמיתית מנקודת ראות שלך באופן מבוסס.
הלואי ויכולתי ככה להתייחס לאשכול של עצמי בצורה כל כך מבוררת ,וידענית.
אבל אני ממש לא..
אצלי זה עובד יותר מהבטן.והמעטפת החכמה שלכם נותנת לי קצת אחיזה .
יישר כח לכל המגיבים.