|
|
| נשלח ב-29/12/2004 14:29 |
 |
| |
בתגובה לדברי הרב עמית קולא: עדיין לא הבנתי איפה עובר הגבול בין הצלה ישירה לבין הצלה עקיפה:
* אם מישהו מתעלף לידי, ואני יודע לבצע החייאה, ודאי שאני חייב לעשות כך;
* אם אני לא יודע לבצע החייאה, אבל אני יכול לקרוא למד"א - ודאי שאני חייב לעשות כך, גם אם זה דורש זמן רב;
* אז אם אני לא יכול לקרוא למד"א (כגון שאנחנו בחו"ל), אבל אני יכול לעבוד בשביל חברה מסויימת כדי שתתרום מכשיר החייאה - מדוע אינני חייב לעשות כך?
איפה בדיוק עובר הגבול?
ציקלה: התייחסות מסויימת לשאלה זו ניתן למצוא כאן:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1153743
שם הדיון הוא גם על פגיעה ברכוש חבירו, וגם על פגיעה בגופו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2004 14:41 |
|
| |
ציקלה, נראה לי שמותר לגנוב כדי להציל חיים, בתנאי שיהיה מוכן לקבל את העונש (לשלם 2X, או תקופת מאסר- מה שיהיה)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2004 14:46 |
|
| |
ציקלה, לא הבנתי את כוונתך חיי נצח\חיי שעה
אם הכוונה, שזה יאריך את החיים שלו שיעמוד אך ליום יומיים
לא נראה לי שיש ערק להתאמץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2004 15:09 |
|
| |
חיי שעה, שימות אחרי כמה שעות במקום מוות מיידי.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2005 18:20 |
|
| |
ע"פ ההלכה, מותר למציל לתבוע מהניצול שיחזיר לו את הוצאותיו, בין בכסף ובין בזמן.
לפי זה, המצוה "לא תעמוד על דם רעך" היא למעשה מקרה פרטי של מצוות ההלוואה - "והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו": אדם שרואה את רעהו בסכנה, חייב להלוות לו זמן (וגם כסף, אם צריך) כדי להציל את חייו - ובלבד שהניצול יוכל להחזיר לו אחר-כך.
לכן, אין האדם חייב למכור את ביתו על-מנת לממן לשכנו ניתוח-השתלה בחו"ל, כי אין סיכוי שהשכן יוכל להחזיר.
עם כל הצער על חייו של השכן, יש לזכור שגם הבית הוא חלק מהחיים - בעל-הבית השקיע חלק ניכר מחייו על-מנת לבנות/לקנות את ביתו; ולגבי השכן - גם לאחר הניתוח, חייו לא יימשכו לנצח, כך שהניתוח בסה"כ ייתן לו עוד כמה שנים לחיות; התורה אינה דורשת מהאדם לוותר על שנים רבות מחייו, רק כדי להציל כמה שנים מחייו של שכנו.
---
דיון בשאלה "האם ועד כמה נדחה גזל מפני פיקוח נפש?":
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1333879
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2005 20:42 |
|
| |
ובתשובה לשאלתי מראש העמוד: כמו בדיני הלוואה, הגבול עובר בין הלוואה שיש סיכוי שהניצל יוכל להחזיר, לבין הלוואה שאין סיכוי שיוכל להחזיר.
אם, כדי להחזיק אותו בחיים, אני צריך לשבת לידו 10 שנים, הסיכוי שיוכל לשלם לי על כך (גם לפי שכר מינימום) הוא מאד קטן, ולכן אינני חייב לעשות זאת.
אמנם יש לדון בשאלה מהו בדיוק "שער החליפין" בין זמן לכסף? האם זה שכר מינימום? השכר הממוצע במשק? השכר של המציל? השכר של הניצל? אך שאלה זו ראויה לדיון נפרד.
|
|
|
|
|
