|
|
| נשלח ב-11/8/2002 19:48 |
 |
| |
"כשדעתך כדעת הרוב, אז זה הזמן לעצור ולהתבונן" - מרק טווין.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2002 08:50 |
|
| |
מנהיגים אמיתיים אינם יוצרים עדר הנוהר אחריהם, אלא מנהיגים נוספים עצמאיים – תום פיטרס
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2002 02:06 |
|
| |
כפי שאמרתי באשכולות אחרים, אותם חכמים המסוגלים לשאת על צוארם את הפעמון ולהוביל את העדר, צריכים להזהר שלא ללכת מהר מדי ורחוק מידי. כי אז העדר ישאר לדרוך במקום ולא ילך אחריהם.
הם גם צריכים להשאר בני מינו של העדר, ועם סממני העדר, כי אם הכבש יהפוך לזברה, שוב לא ילכו הכבשים אחריו. גם אם דרך הזברה היא הנכונה בדרכים.
קיצורו של דבר, שאם הם רוצים להשפיע על מעגל העדר, אינם יכולים שלא להתנהג כמו העדר.
complicated.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2002 11:55 |
|
| |
אצת יקר
אם הזברה היתה יודעת שהכבש רוצה להיות כבש, אז היתה מתחפשת לכבש.
אבל אצל בני אדם זה לא כמו אצל הכבשים. כמה מהם רוצים להיות בני אדם ולא רובוטים?
ראה בתחילת האשכול על מעגל מחפשי האמת המסתובב על עצמו עד עצם היום הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2002 18:12 |
|
| |
על פניו נראה שרבים העצלים להיות בני אדם.
אך זהו חלק מתפקיד המשכוכית, להעיר בפעמונה את הישנים משנתם ואת הנרדמים מתרדמתם.
אם אין אני לי מי לי
וכשאני לעצמי מה אני
ואם לא עכשיו אימתי
[:-)]
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2002 10:04 |
|
| |
ישנו מושג חזלי של גדול בחכמה ובמנין.
אמר מי שאמר: 'יהא חלקי עם הגדולים בחכמה ולא במנין'.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2002 09:43 |
|
| |
מצאתי עוד אמרה. אולי נזכר רעיונה כבר באשכול, אבל אין בית המדרש ללא חידוש-חידוד וגם החזרה הקצרה לא תזיק. 
'דבר שיש לו מסגרת קהילתית בה כולם מתעסקים באותו הדבר, מחזקת אותו. אבל כאשר הקהילתיות הופכת למטרה והדבר אך לתירוץ, הלך הדבר.'
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2002 11:07 |
|
| |
קוני
זה כוחו של הרגל. מאבדים את זכירת התכלית, ונשארים עם המעשה.
זה קורה לאדם עצמו במשך השנים. וקל וחומר למי שלומדים ממנו, בדרך כלל על ידי חיקוי, שאינם זוכים אפילו להבין את המטרה, ונשארים רק עם המעשה החיצוני.
זו הסיבה שאיני מאמין באפשרות של שולחן ערוך לאומות העולם. אם הוא יזכה לתפוצה, אזי הוא יהפוך למיתוס, ויאבדו את הכוונה ויישארו עם האמונה בקדושתו. יש לנו תורה אחת משמים, ואין עלינו לנסות ליצור תורות חדשות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2003 21:49 |
|
| |
מי אמר:
'מי שהאמת אתו הוא הרבים, אפילו הוא יחיד' ?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2003 00:01 |
|
| |
כמדומה לי שראיתי פעם את המשפט הזה על ספר פירוש לתנ"ך בהוצאת "מקור", שהיתה מוציאה בדרך כלל בדפוס צילום ספרים נדירים.
הספר הזה, נדמה לי, היה של משכיל או מישהו שקרוב להשכלה...
אבל נדמה לי שהוא ציין שהמקור הוא בימי הביניים, ואולי אפילו מוסלמי...
האמרה עצמה ראויה לשבח, ללא כל קשר להקשר שבו התגלתה.
מקומה אולי באשכול על עצה לחכמים נרדפים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2003 12:02 |
|
| |
יענטע,
האם המאמר "הוי זנב לעריות ולא ראש לשועלים" אינו מתייחס למצב בו השועלים גדולים במספר ונמצאים בשלטון?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2003 17:42 |
|
| |
מה ההבדל בין אדם רגיל לחתולה רגילה?
לחתולה יש דעה משלה!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2003 13:53 |
|
| |
בל"ט,
לא ניתן להשוות! לחתולה אין גדוילים העושים את החשיבה עבורה!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2003 01:35 |
|
| |
מעבר לדו שיח בעיון לא עמוק ומזויין הדברים נראים שליליים אכן נכון שהתוצאות שליליות אך הנוחיות שב"לסמוך על החוקרים" לא המניע כאן אלא תוצאה של זיהוי עמוק יותר.
ישנם למשל אנשים יקרים באדם שאינם שלמים עם הרבה מההנהגות אך הם ימשיכו להתייסר ולא יפרצו את קוד ההתנהגות האופנתי. הרי מאחורי כל פחד מה- 'מה יגידו' או הרגשת "לא נעים" עומד זיהוי מעבר לרובד ההרגשה, שכאן במקרה שלנו הוא לדעתי טוב לב ואי רצון למוטט שיגרות חיים על ידי ערעור בכל המוסכמות, כמו למשל שראיתי אדם מסויים שהיה לו כמה ניקים באיזה פורום והוא וויסת את שליחת ההודעות לפי רמת התוכן של הדברים, הרי אין כאן אף עין שלוטשת בו עיניים ומכירה אותו אז למען מי הוא מהדר את הניק שלו? ולמה הוא מעוניין להעצים דווקא ניק מסויים ואת הדברים הפחות חזקים לכתוב בניק אחר? לדעתי הדבר נעוץ ביישור קו עם ציפיות והרגלי העולם, העוילם הורגל שמתחת לכינוי הזה מסתתר גאון וכתיבה שטחית באותו ניק יערער להם מוסכמות, אע"פ שעבורו לא ייצא מזה דבר חוץ מלחזק גם לעצמו שהעולם יציב ופועל על פי דפוסים מוכרים
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2004 01:23 |
|
| |
http://www.msnbc.msn.com/id/4424567/
'What other people are doing'
Are voters who respond to political momentum acting rationally? Duncan Watts, a sociologist at Columbia University, said voter behavior can be partly explained by a 1950s experiment by psychologist Solomon Asch in which people were told to look at a row of vertical lines in which two lines were the same length while the others were of plainly different lengths. Then people were asked to identify which two lines were the same. The catch was that everyone in the room but one person was in on the experiment, and intentionally gave the wrong answer. Consistently, the one unknowing subject also gave the wrong answer, even though the correct answer was obvious.
"People make decisions based on what other people are doing. We do this all the time in our daily decisions, so that we should do this in political decision-making also is really not surprising," said Watts, who wrote about his theory for the online magazine Slate.
In the case of finding a good nominee -- in which opinions are inherently subjective and there is no "correct answer" -- group behavior is even more exaggerated. Watts said: "The effect gets stronger and stronger the more ambivalent we are. In this year, people are looking for a winner more than they are for any particular winner. . . . It's like if you go to a restaurant that's really popular, you know there's a good chance it's probably all right."
 |
|
|
|
|
|
