|
|
| נשלח ב-20/12/2009 12:13 |
 |
| |
ואולי כוונתו -לפי שיריו האחרים- פוליטית? גרוש הפלסטינאים בתש"ח?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2009 01:42 |
|
| |
לחכמי הפורום, ברשותכם אעלה שוב את שאלתו הראשונה של מואדיב: יוסף חלם שני חלומות, מדוע לגבם לא היה נכון הכלל של 'כי נכון הדבר מעם האלוקים וממהר האלוקים לעשותו', כפי שאמר יוסף עצמו לפרעה?
נאמרו בזה כאן כמה תירוצים, אפשר לומר שרובם ככולם לא קשורים לפשט המקרא. אולם חושבני שאם נביט במאורעות שמתארת התורה - שני החלומות מציינים שני מאורעות!
החלום הראשון של האלומות והשיבלים מנבא בהדיא את סיפור ירידת האחים למצרים כדי לקנות תבואה. התורה כותבת זאת בצורה ברורה ביותר: "וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה (בראשית מב ה-ו). בדיוק כפי שחזה החלום. האחים לא מצליחים לקיים את אביהם ואת עצמם ברעב, לפיכך הם יורדים למצרים [תסובינה אלומותיכם] ומשתחוים ארצה ליוסף המשביר [ותשתחוין לאלומתי].
שימו לב שבחלום הזה יעקב לא נוכח. ואכן יעקב עדיין בארץ ישראל.
החלום השני מתקיים לאחר ירידת יעקב ובניו למצרים, כשהם כבר מפורסמים כאחי יוסף וההערכה אליהם במצרים גדולה [ראה את האבל הכבד שעשו ליעקב במותו] אז יעקב משתחוה ליוסף על ראש המיטה, וגם אחיו השתחוו פעם נוספת! לאחר מות יעקב הם באו ליוסף "וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים" - זו ההשתחויה הרמוזה בחלום! בחלום זה אין שום ענין של תבואה כי היה זה לאחר הרעב. כאן האחים פשוט מודים במלכותו של יוסף. [ומי זה הירח? רש"י הרי מסביר שהדברים אמורים כלפי בלהה, אפשר להניח שגם היא השתחוותה לו בהגיעה למצרים, למרות שהכתוב אינו מזכיר ענין זה בפירוש].
יש לנו אפוא שני מאורעות, שעליהם רומזים שני החלומות. אין כאן שום כפל, וממילא לא שייך כאן העקרון של 'וממהר האלוקים לעשותו'.
_________________
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2009 11:27 |
|
| |
שתי נקודות מבט, הפוכות זו לזו:
יוסף מדגיש "ועל השנות החלום פעמים אל פרעה". יש כאן אולי אלמנט אירוני, כשיוסף מדגיש שאצל פרעה "ממהר האלהים לעשותו", ואילו אצלו, אצל יוסף, אין הדבר כך.
אבל אולי ההיפך הוא הנכון. יוסף אינו עורך חשבונות שמים. אכן, "ממהר האלהים לעשותו" - יוסף חולם את חלומותיו, ומייד לאחר מכן נשלח לראות את שלום אחיו בצאן, שליחות שהיא תחילת דרכו למצרים, לירידה הגדולה שהיא תחילת עלייתו הגדולה. המהירות היא בביצוע, לא בהגשמה. יש דרך ארוכה לעבור, והיא נוטלת את הזמן הדרוש לה. אבל הישנות החלום מלמדת שתחילת הדרך היא מיידית.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2009 11:49 |
|
| |
יש לציין שהתירוץ שהביא ירוק11 הובא בגליון השבועי "לקראת שבת" דפ' וישב. והוא משיחת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל מוצאי זאת חנוכה תשמ"א. ודפח"ח.
|
|
|
|
|
