|
|
| נשלח ב-23/12/2004 05:23 |
 |
| |
א. אתה מתכוון שזה 'סוד' וגליק רק לאבן עזרא עצמו שהגיע להכרה זאת לאחר שכל היהודים האמינו בה אלף שנה, אז מה זה סוד? הגעת להכרה זאת אז תפיץ ותפרסם אותה, חז"ל לא אמרו שזה סוד, תירוץ זה לא מחזיק מים. ומהו 'סוד הגן עדן', סודוץ פירושם דברים לא ידועים, ומה יכולים לדעת על גן עדן שבחז"ל לא אמרו?
ג. בורותי מבוססת על כ"ד כתבי הקודש שמתחילתם ועד סופם אין ספר שלא היה ולא נברא, ואין ספר שלא נושא מסר חיוני לחיי כלל ישראל, אלא אם תאמר כגורסים שגם ספר יונה לא היה ולא נברא שנכתב לאחר שנינוה בירת אשור כבר נחרבה עם גיבור בדוי שמחברו קרא לו יונה בן אמיתי כשם נביא החצר של ירבעם בן יהואש, בספרות הבבלית - שומרית אני אכן בור ושם בהחלט יתכן סיפורי אלף לילה ומיתולוגיות, אכן אחד הדברים התומכים שאיוב חיצוני זה הלוויתנים המובאים בו המוכרים מהמיתולוגיה הבבלית, ואבן עזרא סבר כמו החוקרים החיצוניים בעניין זה ואחרים, וזאת בדיוק היתה השאלה, איך חיצוהי גמור נכנס לתוך הקנון הקדוש (המצומצם ולא ה'רבגוני').
ד. ''והכנעני אז בארץ' הוא מן המקומות הקלים יותר להיתרץ'. אדרבה, כולי אוזן לשמוע ולו פירוש אחד המתקבל בדרך הפשט שהבאן עזרא וכל המפרשים יגעו בו ולא מצאו, ולך יש הסבר חוץ ממה שהם מצאו.
'לא הבנתי את כוונת דבריך 'אך המבוססים באפילה'. פשוטו כמשמעו ואי הבנה זו היא חלק מההתבוססות באפילה.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2004 13:04 |
|
| |
אלימאיר חביבי,
א. אתה שב ולוקה בחוסר הבנה בסיסי של תהליך התפתחותן של פרשנות המקרא ושל ההגות היהודית. פרשנות המקרא הלכה והתפתחה כל הזמן תוך שהיא מושפעת מתמורותיו. ראב"ע, למשל, משתייך לאסכולת פרשני ספרד, שקבעה רף חדש בכל הקשור להתכתבות עם המדע ועם הפילוסופיה של זמנה. לסיבה זו, האקסיומה 'לאחר שכל היהודים האמינו בה אלף שנה' היא שגויה במקרה הרע, ולא רלוונטית במקרה הטוב. אם תלמד את פירוש ראב"ע לאורכו ולרוחבו תראה יותר ממסקנה אחת הסותרת את 'מה שהיהודים האמינו בו אלף שנים' (למעשה, רק בפירושו לפרשת בראשית יש כמה כאלה). ולענייננו, בסביבתו הפרשנית והתרבותית של ראב"ע לא הספיק לצטט את חז"ל כדי להוכיח את הישארות הנפש, אלא היה צורך בביסוס פילוסופי-מדעי. ביסוס זה כשלעצמו זיקק את נושא ההישארות והגביל אותו (דהיינו, הישארות הנפש אינה מובנת מאליה אלא מותנית באופן מוחלט בהשגותיו השכליות של האדם בעולם הזה). בהתאמה, הופך העיסוק בהישארות הנפש לנושא אזוטרי שלא הכל בקיאים בו ולא הכל ראויים לדון בו ולהבינו לאשורו. זו הסיבה שראב"ע הותיר אותו בסביבה פרשנית אזוטרית ומסותרת. ביחס ל'סוד גן העדן', הקשור באופן ישיר לסוד 'שיחיה לעולם', תוכל לעיין ב'צפנת פענח' על אתר. אם תרצה, אסביר עליו מעט במסגרת האשכול.
ב. קביעתך 'כ"ד כתבי הקודש שמתחילתם ועד סופם אין ספר שלא היה ולא נברא' תמוהה מאחר וכבר דעות מסוימות בחז"ל עמדו על כך שיש ספרים ש"לא היו ולא נבראו אלא משל היו".
עוד אתה כותב "אין ספר שלא נושא מסר חיוני לחיי כלל ישראל". ובכן, ספרות החכמה המקראית נושאת מסר חיוני לא רק לעם ישראל אלא אף מסר חיוני אוניברסלי. אמנם יש להצטער על כך שלדבריך "בספרות הבבלית - שומרית אני אכן בור", ונראה כי בורות זו עצמה היא זו שהביאה אותך לקבוע בפזיזות רבה שספרות זו כוללת רק "סיפורי אלף לילה ומיתולוגיות".
בתוך "הקנון הקדוש המצומצם" קיימים לא מעט תכנים מסוגת 'ספרות החכמה' שללא ספק הושפעו מן הסוגות המקבילות לה, מאחר וכאמור התקיימה התכתבות תרבותית ורעיונית ביניהן. ככלל, יש לזכור כי ספרות החכמה הינה לרוב בעלת אופי אוניברסלי (סוגית 'צדיק ורע לו', למשל, בה עוסק ספר איוב לא הטרידה רק את היהודים, תאמין לי - את איוב הבלי כבר הזכרתי?). גם לפתגמיו האנושיים והחברתיים של משלי ישנן מקבילות רבות בספרויות החכמה הזרות (הגיוני, לא? אחרי הכל, בני אדם הם בני אדם).
ג. לא הבנתי את דבריך כאן לאשורם. מכל מקום אחזור על מה שאמרתי: 'והכנעני אז בארץ' אמנם ניתן להיתרץ בדרך שונה מזו שמציע ראב"ע (למשל, כהצעתך שלך). מקומות אחרים ב'סוד השנים עשר' קשים להיתרץ הרבה יותר. עיין במה שאתה מכנה 'המפרשים המקובלים' ותיוכח שלא היה קל להם להתמודד עם הפסוקים הנידונים.
ד. אם הבנתי אותך נכון, הרי שדבריך 'אך המבוססים באפילה' הפכו לבעלי נימה אישית (דהיינו, אני הוא ה'מבוסס באפילה' ולכן אינני מבין דבר, לא במקרא ובמפרשיו ולא, להבדיל, בדבריך). אם אכן כך הוא, אשיב לך באותו מטבע, ואגלה את אזנך שאתה סובל מבורות רבה (אם אתה בוגר 'ישיבה קדושה' אזי זה לחלוטין לא מפתיע) בכל הקשור לסוגיות בסיסיות כדוגמת התפתחותה של פרשנות המקרא או הסוגות השונות במקרא עצמו ויחסיהן (אם ישנם כאלה) עם סוגות מקבילות במרחב. מאידך, אף פעם לא מאוחר ללמוד - ואידך זיל גמור. 
תוקן על ידי - מה_נפשך - 23/12/2004 13:11:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2004 14:16 |
|
| |
חלילה נימה אישית, כללתי אותך בתוך כלל ישראל.
תודה רבה על מאמרך האקסיומטי והאיזוטרי המאלף ובעל האופי האוניברסלי על השפעות תמורות ואסכולות שזיקק את השגותיי השכליות התרבותיות והרעיוניות.
|
|
|
|
|
