| נשלח ב-26/12/2004 12:24 |
 |
| |
"גני" בלשון ארמית מה משמעותו ?
בפורום אחר היה ויכוח אם אסור רק לישון על הבטן או הגב או שגם לשכב אסור.
המקור:
"אמר רב יוסף פרקדן לא יקרא קריאת שמע מקרא הוא דלא ליקרי הא מיגנא שפיר דמי והא רבי יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד אמרי מיגנא כי מצלי שפיר דמי מקרא אע"ג דמצלי נמי אסור והא ר' יוחנן מצלי וקרי שאני ר' יוחנן דבעל בשר הוה" (מופיע בברכות ובנידה)
יש מקורות שמהם משמע "גני" במשמעות שכיבה ויש מקורות בהם משמע לשון "שינה".
על מה הגמרא מדברת ?
ועוד שאלה:"לייט" משמעו קילל או גינה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2004 12:27 |
|
| |
באבא
לא בדקתי את הדברים במילון, אך ממה שאני זוכר:
גני=שכב
לייט=קילל.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2004 15:25 |
|
| |
אני בדקתי במילון (הכחול של מלמד) ושם הוא תרגם כשכב.
אבל מצאתי כמה מקורות שמהם משמע לשון שינה:
"ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך למאי נפקא מינה למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי" (ברכות ג ע"א)
"ואל תשבו על מטת ארמית איכא דאמרי לא תגנו בלא קריאת שמע" (ברכות ח ע"ב)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 02:31 |
|
| |
באבא
שתי תשובות בדבר.
ראשית, הדוגמא הראשונה משמעותה כמדומה דווקא לשון "שכיבה".
שנית, הפעולות של שכיבה ושינה הן קרובות מאד. והגמרא הראשונה שהבאת מדברת באדם שישן והתעורר, ומוצא עצמו שוכב באפלה ואינו יודע מתי הבוקר. ואילו הגמרא השניה מדברת על מי שהולך לשכב ואל לו להרדם לפי שיקרא קריאת שמע.
ומנין לנו שהגמרא משתמשת במונחים כגון אלו צורה מדוייקת, דווקא שינה או דווקא שכיבה? אולי משתמשים במונח פעם כך ופעם כך, לפי הצורך - וסומכים על הקורא שיבין את הענין מעצמו?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 02:34 |
|
| |
באבא
מהגמרות שהבאת לא משמע גני= שינה ,מאחר ומדובר על חובת קריאת שמע בעודו ער.
וכך פירושו נפק"מ למי ששוכב בבית אפל ואינו יודע זמן קריאת שמע וכו. ואותו דבר בגמ' השניה.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 02:36 |
|
| |
וכבר קדמני מימוני. אבל מכיון ששלחתי לא אמחק.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 08:51 |
|
| |
לפי המילון של סוקולוב (שהוא הרבה יותר מקצועי ומעודכן משל מלמד) המילה משמשת בשתי המשמעויות, היינו גם שכיבה וגם שינה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 08:55 |
|
| |
רב צעיר
דומני שגם בלשון הקודש שכיבה היא כל צורות השכיבה כמו ושכב עם אבותיו, ועוד. ואין סיבה לומר שבארמית זה אחרת.
כלומר ששכיבה [במקרה הארמי גני.] היא גם וגם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 09:45 |
|
| |
צודקים, הדוג' הראשונה לא מוכרחת.
אבל הדוג' השנייה כן, שהרי לא מסתבר לא מפרש "אל תלכו לשכב (כדי לנוח) בלי לקרוא ק"ש" אלא מסתבר לפרש "אל תלכו לשכב (כדי לישון) בלי לקרוא ק"ש".
ולפי זה, האם גם את דברי ריב"ל נפרש כלפי מי שהולך לשכב כדי לישון או אפילו כלפי מי שהולך לשכב כדי לנוח ?
|
|
|
|
|
