מימוני
רציתי רק לעשות קצת סדר בסוגיה זו, המחלוקת הגדולה כיום היא סביב השאלה האם ספרות קומרן מייצגת את האיסיים או לא. אמנם, הירשפלד טוען (וכבר טענו כך לפניו) שקומרן בכלל לא הייתה מנזר איסיי, אלא כנראה שריד של מצודה חשמנואית, ושהמגילות אינן קשורות לאנשים שחיו בקומרן, אלא הן הובאו מירושלים לשם ערב החורבן. אבל, גם הוא מודה בכך שהיו איסיים כפי שיוספוס ואחרים מעידים, אלא שהוא רק טוען שאין קשר בינם לבין קומרן.
מסיבה זו נוהגים כיום לכנות את בעלי המגילות כ"כת קומרן" או "כת מדבר יהודה", וזאת כדי לצאת מן הספק. אבל כאמור אף אחד לא חולק על כך שבזמן בית שני כן היו איסיים כפי שבני זמנם תיארו אותם, והדיון הוא רק לגבי זהותם של בעלי המגילות בקומרן, ושמא לכך התכוונת ?
דרך אגב, גם באומגרטן טוען שקומרן לא הייתה מנזר איסיי אלא שהיא הייתה שייכת לכת אחרת (כדאי להזכיר את מאמר חז"ל על 24 כתות מינים בזמן בית שני), הוא טוען שהממצאים הארכיאולוגים בקומרן לא תואמים לתיאורים של יוספוס, כך למשל לפי יוספוס האיסיים נהגו לשאת איתם יתד לכל מקום כדי לחפור מחוץ למחנה כאשר הם נאלצו לעשות את צרכיהם (על פי הפסוק: "ויתד תהיה לך...", והשווה לדעת הקראים בנושא), ואילו בקומרן נמצאו שירותים ציבוריים.
כמו כן נמצאו בבית הקברות בקומרן שלדים של נשים, מה שלא תואם את התיאור של האיסיים כמי שפרשו מחיי משפחה.
עוד בעניין האיסיים, כדאי לציין שאף על פי שפילון מזכיר רק סוג אחד של איסיים, הרי שיוספוס שהכיר את האיסיים מקרוב, ומה עוד שהוא חי איתם כשלוש שנים, מעיד שהיו שני זרמים עיקריים, היו איסיים קיצונים יותר שפרשו למדבר ולא נשאו נשים, אבל היו גם כאלה שחיו יחד עם היהודים בקהילותיהם וכן נשאו נשים. דבר זה מתקשר לנושא שאנו דנים בו, היינו צירופו של ה"מין" לתפילה בבית כנסת פרושי.
אכן, לכאורה דווקא זיהויים של אותם מינים במשנה עם הנוצרים היהודים מסתבר יותר, משום שסביר להניח שהם אלה שהתעקשו להתפלל יחד עם יהודים, מה עוד שהאיסיים כבר נעלמו לאחר חורבן הבית, ואילו הנצרות דווקא החלה לפרוח אז (אלא אם כן נאמר כפי שטענתי לעיל שייתכן וזוהי הלכה קדומה מזמן הבית).
 |
|
|
