שאגת,
גם אם דברי שטמפפר נכונים, אין קשר בין זה לבין המזרחי, שייסד לאחר 27 שנים.
זה כמו לומר של'משנה ברורה' יש קשר לאגודת ישראל, זו שייסד המחבר לאחר כמה עשרות שנים.
הרב ריינס אינו זקוק ל'מזרחי' או לישיבת לידא שלו. תורתו ויוזמתו משנותיו המוקדמות אינן צריכות לפנים.
שטמפפר עומד בספרו על הבעייתיות שבהגדרת מהו 'כולל' ומהי ראשיתו. התמיכה ב'פרושים' ברחבי ליטא היתה תופעה נפוצה, אך בלתי מאורגנת ועל בסיס מקומי בלבד.
ישיבת ולוז'ין באה לעולם והציבה מודל של מוסד על-קהילתי, בתמיכה רחבה של העולם היהודי כולו, אז נולד הרעיון גם לפתוח מסגרת ל'פרושים' בפורמט כזה.
כבוגר וולוז'ין, וכפעלתן ואיש קשרים, היה ריינס מעוניין לבנות מסגרת לנשואים בתוככי ישיבת וולוז'ין, לא מעבר לכך. למרות שגם אחרים חשבו על רעיון כזה, שטמפפר בוחר להדגיש את ריינס כי ממנו נשאר מקור כתוב. הוא מדבר על כך בהקדמת ספרו 'חותם תוכנית'.
בסופו של דבר הוקמה התוכנית בוולוז'ין בכספי העשיר ישראל ברודסקי, ואילו ה'כולל' (בשם זה, כמוסד כלל-יהודי) הוקם בקובנה בשנת 1878 בכספי עובדיה לחמן. הוא עבר מיד לידי המוסר'ניקעס בראשות ר' איצלה בלזר. כך שאם יש 'כולל' ליטאי ראשון זה הכולל הקובנאי. (שאגב גם לו יש כמה 'אבות': 'הסבא' מסלובודקה, הרב בלזר, ר' יצחק אלחנן, בנו ר' הירש, ועוד - תלוי בתקופות ותלוי את מי שואלים...)
צריך להבין שהמונח 'כולל' במאה ה-19 אינו בעל אותה משמעות בימינו. אז זה כמעט כמו להגיד 'מוסד' - שם סתום וכללי להתארגנות. גם מוסדות החלוקה הירושלמיים נקראו בשם זה כידוע.
(גרסה מקוצרת של הודעה זו כתבתי בפורום שמותר להזכיר את שמו, בטרם ראיתי את האשכול כאן. עם פורומינו הסליחה)
 |
|
|