מחבר: "maxmen"
בתאריך: ממש עכשיו,
באתר: פורום עצור כאן חושבים,
התחדשות האלוקים בכל דור ודור, כמנוע דחיפה לאנושות ולתבונה,
יסוד קיומו הפסיכולוגי של האדם היא בהתחדשות, כל שהחכים היום בגאונות הכי גדולה שיש ?! מחר כבר זה לא זה, ובודאי מחרתיים או אחרי שנה שנתיים, העניין לכשעצמו מוזר כמו שמושג השינה בלילה מוזר, (אני לא מדבר על צורך של השינה מבחינת פיזית, אני מדבר מבחינת מחשבתית בשביל מה שינה, כל בעלי החיים ישנים למה ? למה יש יום ולילה ? ויכול מאוד להיות בגלל שיש יום ולילה ובגלל שאנו חייבים לשון אולי זה הגורם שגם בכל העניינים חייב האדם התחדשות) ההתחדשות קורה בכל עניין ועניין ביחס לאדם, גם בכל חברה ותרבות בעצמה כלפי עצמה, ביהדות היא גם כך היא מתחדשת מיום ליום מדור לדור בהלכות בתקנות וגזירות ובחידושים הלכתיים חדשים, רק משום מה שוכחים לגנוז את האתמול ולכן הצטבר לנו ספרות כזו ענקית שאפי' נחייה אלפי שנים לא נגמור לעיין בה,
בואו נעקוב מתחילת התנ"ך איך האלוקים מתחדש מדור לדור,
האדם הראשון אצלו האלוקים היה ממש בסביבה איתו יחד כבעל בית של הגן כאב ובנו כאדון לעבד ממש מקומי, יש גן וכמה חיות וארבע נהרות, מי חשב בכלל שאלוקים בשמים ברקיע שהוא בעצמו ברא לפני יום יומיים, כלומר לא היית כזו הבנה בכלל,
נווו נוו כזה אלוקים גם אני יכול להיות, כלומר נקנה אי קטן ונגור שם ונביא לשם זוג תינוק ותינוקת, ונהיה להם אלוקים,
בדור הפלגה יש כבר ירידה משמים כביכול, גם בסיני, אבל הוא עוד אלוקים שלא ממש שולט בעצמו כביכול, פן יפרוץ האלוקים בסיני, ניתן למשחית רשות במצריים, האלוקים הוא טוב אבל יש מקטרג ושטן, בקיצור עוד לא האלוקים הפילוסופי,
היקום גם אותו דבר, היא שטוחה יש לה סוף יש לה ארבע צדדים\רוחות השמים הם בסך הכל כמין מכסה לארץ השטוחה והקטנה, היא כמו במה בתיאטרון, עם שני פנסים. אחד מאיר יותר מהשני, והכוכבים הם רק ליופי בלילה,
נוווו זה גם לא מי יודע מה, הייתי משלם הרבה בכדי להיות בדור שהתחיל להבין שהארץ היא כדורית, זה ממש מטריף אותי, נכון שראו זאת מחשבתית כמו הליקויים (חמה וירח) ראו זאת בים באופק, אבל מה חשבו לעצמם איך אני לא נופלים איך בצד השני עומדים ? הפוך או כמונו, ברצוני לומר שהם כבר ידעו שהאינטואיציה מול התבונה ?! התבונה היא המנצחת, ידעו שחייב להיות כדורי אפי שזה ממש לא מתקבל על הדעת,
נווו עכשיו יש כבר יקום ענק יותר, כדור הארץ ומעליו גלגלים של קליפות בצל או משהוא כזה, ובכל גלגל יש עוד כדורים ענקיים,
ומאז עסקו יותר בפילוסופיות כלפי האלוקים, כמה נצטרך להרחיק אותו מאיתנו בכדי לגדל אותו מחשבתית, להרחיק את ההגשמה ואת השאר הדברים הגשמיים והרוחניים, וכמה צריך לעבדו ולהתפלא ממנו, בקיצור היקום של היוונים כמעט ולא היית שינויים עד לפני כמה מאות שנים,
כלומר כל ההתחדשויות קרתה אך ורק כלפי העבדות האלוקים, ולא התחדשות ממש בהבנת היקום, ודווקא ההתעסקות כל הזמן בפילוסופיה האלוקית והדת וכדומה עצר את עניין ההתחדשות בהבנת היקום,
עד שהגיע הכפירה, היא הצילה אותנו מהדת וכל הכרוך בכך, היא פתחה לנו את העוצר שהיה על התבונה האנושית, ואז הדרך לחזור ליקום ולחקור אותה ולהבין אותה התחיל לעלות מעלה מעלה,
אין כמעט יום שאין התחדשות מאז, כדור הארץ סובב סביב עצמו, כמה נפלא איך אנו לא מרגישים זאת, מהי כוח המשיכה איך זה עובד, השמש היא ענקים מאוד שמיליוני פיצוצים גרעיניים יש שם כל רגע ורגע, איך ומתי זה יגמר אם בכלל, היא גם מסתובבת סביב עצמה, בקיצור אלפי שאלות אלפי התחדשויות מיום ליום,
היוונים חשבו שהיקום קדמון ולא מחודש, ורק צריך לגלות מה ומי נגד מי, אבל הכל קיים כלומר אין באמת התחדשות הכל רק יחסית לאדם והבנתו,
אבל היום הכל התהפך היום מבינים שהיא מחודש = המפץ הגדול,
המפץ פלוס תורת האבולוציה עושה לנו לא רק התחדשות אישי פסיכולוגית כנ"ל, רק היא מחדשת את העצם היקום כל רגע ורגע, גם בפיזי וגם בתבונה, ולא רק זה הכל התחיל לפני 13 מיליארד שנה מכולם ממש, לא היית שום חומר גשמי אפי יסודות החומר לא היית, ותחשבו על זה הכל התחיל מהתחלה ממש, לא איזה אלוקים אומן בנה משהו בשש ימים כמו שחשבו פעם, כלומר האלוקים פילוסופי או תרום הפילוסופיה אפשר להבין שהוא גדול ויכול לעשות הכל במילא כל מה שיעשה היא לא פלא כלל במובן המחשבתי וההתפלאות ממנו, מה שאין כן שהוא בעצמו משחק בקביה ומדליק איזה מפץ ונראה מה יצא ממנו ? זה נפלא מאוד זה גם עושה אותנו (האנושות) שותפים לבריאה וההתפתחות התבונית והפיזית (כמו שמוכיח חקר המוח כהיום, שהמוח היא פלסטי ממש, וגם בגנים וכלאיים של חומרים שאנו עושים ביקום) בוודאי שלטוב וגם לפעמים לרע, אבל נשתחרר מזה גם כן כלומר עוד נגיע לעסוק רק בטוב ליקום ולבריאה,
לא עוד אדון ועבד. אב ובנו, רק ממש שותפים לכל דבר ודבר, כמובן לא בהכל אבל בהרבה במיוחד ביחס לאדם עצמו והתפתחותו התבונית והפיזית,
לא נראה שזה יגמר ההתחדשות התבונה, (אני נזכר שבצעירותי חשבתי כמה אפשר לרדת בקטנות מול כמה אפשר ללכת לגדלות, כלומר כמו שאין גבול לגדלות היקום כלומר היא מתפשטת ומתפשטת עד אין סוף בגודלה, כך שאלתי כמה אפשר לרדת בחקר הקטן, נגיד שאנו האפס, יש גדול יותר ויש קטן יותר אז כמה אפשר לרדת בקטן ? כמו בגדול כלפי הגדילות שלו שלא נגמרת,
אמרתי לעצמי שבוודאי החכמים דנו כבר בהם, אבל אני חשבתי לומר שאין סוף גם בזה, כלומר אפשר לרדת בקטן עד אין סוף, היום כבר יודעים שיש סוף בעניין שנוכל לשלוט בהם ולעבד איתם, אבל בכל זאת זה לא סותר את הניסיון המחשבתי שאפשר לעשות ולחשוב, כלומר אפשר לחשוב שבאמת אין סוף לקטנות כמו שאין סוף לגדלות,)
לסיכום: נודה לאלוקים שהוא שיתף אותנו (הרי אמרנו שהוא משחק בקביה) ביודעין או לא ביודעין זה ממש לא משנה ולא צריך לעניין אתנו זוהי המציאות שאנו ממש שותפים לטוב ולרע,
מי ייתן שרק נשכיל לדעת לעשות רק טוב, אמן ואמן,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
