| נשלח ב-25/8/2009 08:36 |
|
| |
מקסוול הואל נא להביא מקורות לדבריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 09:33 |
|
| |
.
מקסוול:
הרלב"ח גורש מפורטוגל. אם, כדבריך, התנצר; מדוע היה בין המגורשים שנאלצו לגלות מפורטוגל?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 10:14 |
|
| |
תוקן על ידי מקסוול ב- 25/08/2009 10:17:24
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 10:21 |
|
| |
ראה גרץ. במהדורה האנגלית שברשותי זה מופיע בעמ' 378 של כרך 4. (במקור הגרמני ובמהדורה העברית החלוקה לכרכים שונה לגמרי).
הגירוש
מפורטוגל לא היה כגירוש ספרד, בו ניתנה הברירה להתנצר או לעזוב את הארץ.
מנואל השמיט את האפשרות השנייה. בתחילה אכן ניתנה האפשרות לעזוב את הארץ
כיהודי, ורבים עשו זאת, אך לבסוף הגזירה הוחמרה.
מהרלב"ח לא גורש
מפורטוגל, אלא עזב אותה לאחר הטבלתו כדי שיוכל לשוב ליהדות, כפי שעשו
אנוסים רבים אחרים עד שיציאתם מהארץ נאסרה ע"י השלטון שהבין ללבם.
לגבי שמואל אברבנאל, הדברים ידועים ואני מניח שהדרישה לספק מקור הייתה רק לגבי הרלב"ח, אבל במקרה שלא - גם זה מופיע בגרץ, בעמ' 169 ובעמ' 337 של כרך 4. המעמד היה השמד של שנת 1391 בספרד והוא שב ליהדות בהזדמנות הראשונה.
_________________
תוקן על ידי מקסוול ב- 25/08/2009 10:18:23
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 10:53 |
|
| |
ישנו חיבור של דון יהודה אברבנאל, משהו כמו 'שיחות על האהבה' (שעוסק לא פחות באמנות, ונחשב אחד החיבורים הקלאסיים על האמנות), שכתוב כדו שיח (יצא מחדש במהדורה של מוסד ביאליק). מחבר החיבור הזה אינו מזוהה, ובמשך תקופה ארוכה כלל לא זוהה כיהודי. ויש שטענו שהיה בנו של דון יצחק אברבנאל שהתאסלם. דומני שבהקדמה שם עוסקים בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 11:51 |
|
| |
משפחת אברבאנל חיה בארצות הנצרות באירופה, למה שבן משפחה יתאסלם? אולי התנצר?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 14:08 |
|
| |
התנצרותו באונס של רלב"ח נזכרת כעקיצה באחד ממכתבי ר"י בירב בקונ' הסמיכה. רלב"ח מודה בעובדה וטוען כנגד השימוש בה.
יהודה אברבנאל (בלועזית Leone Hebreo = ליאון-יהודה העברי) נטבל לנצרות באונס בילדותו, בצו מלך פורטוגל. בשלב כלשהו בחייו חזר ליהדות בגלוי. יהודים בני זמנו מזכירים אותו בכבוד ולא מסתבר שהיו נוהגים כך במומר. ספרו Dialoghi di amore (שיחות על האהבה) המפורסם עד היום, נכתב כנראה בעברית במקורו, אך יצא לאור באיטלקית, והוא שיחות על האהבה ומהותה - אהבת אנוש, אהבת האל וכו'. (כל זה מ'היהודים בתרבות הריניסאנס באיטליה', מאת בצלאל (ססיל) רות, מוסד ביאליק י-ם תשכב).
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 14:35 |
|
| |
מעניין. לדברי גרץ, לא יהודה אברבנאל נאנס לשמד, אלא בנו בן השנה נחטף ע"י מלך פורטוגל ונמסר לאנשי הכנסייה שגידלו אותו כנצרי.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 14:53 |
|
| |
טעות מקלדת כמובן. כוונתי היתה שהתנצר.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 19:58 |
|
| |
רות כותב שבמוזיאון הבריטי יש כ"י של הנוסח המקורי בעברית, כנראה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 20:10 |
|
| |
חיפוש מהיר בקטלוג הכת"י של הספרייה הלאומית מגלה שכת"י הספרייה הבריטית נכתב באותיות עבריות, אבל בשפה הספרדית. האם רות טוען שיש כת"י נוסף?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 20:15 |
|
| |
בדקתי שוב ואכן טעיתי. רות כותב שכה"י שבמוזיאון הוא בלאדינו או קאסטילית באותיות עבריות. ושניכר שהלשון המקורית אינה איטלקית.
|
|
|
|
|