כתוספת לדברים שנאמרו לעיל:
הערה מתודולוגית חשובה: כל הדיון כאן הוא לפי פשוטו של מקרא. כלומר, מהו הרושם שאנו מקבלים מהתורה כאשר אנחנו קוראים אותה כמו כל יצירה ספרותית אחרת ("יצירה ספרותית" במובן החיובי של המילה, וללא קשר לשאלה עד כמה יצירה זו תואמת להיסטוריה או לא).
רק אם דנים בתורה במישור זה אפשר לנהל שיח פורה, אולם אם אדם ניגש לסוגיה זו כאשר הוא מניח מראש הנחות יסוד כלשהן שאותן הוא מקבל באופן אבסולוטי, הרי שאין מה לדון בדבר כלל.
כך למשל אם מישהו יטען שמכיוון שהמסורת של עם ישראל גורסת שמשה כתב את התורה, אזי הדבר מקובל עליו ללא עוררין, וגם אלף ראיות לא יזיזו אותו ממקומו - הרי שאף על פי שכמובן שזוהי זוכותו המלאה להאמין שכך היא האמת (בסופו של דבר, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית), הרי שברור שאין טעם שאדם זה ינסה לנהל דיון רציני כאשר הוא כבר "יודע" מראש מהי האמת, וממילא הוא לא דן בנושא, אלא רק מנהל ויכוח סרק.
חשוב לי להדגיש זאת שוב, אין לי שום בעיה עם אמונה אישית של אף אדם, הבעיה היא כאשר אנשים אוחזים בדעות מסויימות שמבוססות אך ורק על אותה אמונה, אך דבר זה לא מונע מהם לנהל ויכוח פסאודו-אינטלקטואלי עם אנשים שיוצאים מתוך גישה אוביקטיבית וביקורתית.
 |
|
|
