| נשלח ב-17/1/2005 18:39 |
 |
| |
הדיון כאן אינו על הביטוי 'גדולי הדור' שהוא ברור ונזכר בגמ' ובשו"ע לאו דווקא על ת"ח. ואם כבר יש גם להזכיר כי מחלון וכיליון היו שני גדולי הדור, שאיכזבו בהתנהגותם ('בריחה', ויש להסמיך לזה דוגמאות מהדור שלפנינו ומדורנו על גדולים שאיבדו ממעמדם עקב מה שנחשב בעיני ההמון כבריחה ואכ"מ). אגב, פעם נתייעץ מחבר פירוש נאה לרות, שהאריך בלקח המוסרי מהתנהגות של גדולי הדור, והראיתי לו הגמ' בפסחים, ומחק את כל הביאור המוסרי הנהדר.
יש להוסיף גם רישות משפחתי שתורם להיווצרות כוח הנהגה. וכבר נזכר גם גורם זה בגמ', פסחים נז א: אוי לי מבית ישמעאל בן פאבי, אוי לי מאגרופן, שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין וחתניהם אמרכלים, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.
יש גדולים שזכו לבני משפחה שדואגים להם בחייהם ולאחר חייהם ויש שאין מי שידאג לטפח אותם ואת עזבונם הרוחני. לפני שנים ישבו כמה אברכים ת"ח ושוחחו לעומק על טיב ספרי השו"ת של ימינו (אין צורך להביא דוגמאות) לבסוף נמנו וגמרו שאין ברירה אלא לסמוך על שני הפוסקים הציוניים (הגרשז"א זצ"ל והגריש"א שליט"א). אמנם מפני צוק העתים (המעמד בישיבות, עולם התורה, שידוכים וכיו"ב), שמו מחסום לפיהם, ולא התערבו בשום דבר מסוכן (אמנם ביום שנתקיימה הלוויתו של ר' עמרם בלוי, ורבים נהרו להלוויה, שאלו את הגרשז"א אם הוא הולך להלוויה, השיב, לא ולא, אתם שכחתם, אני עוד לא שכחתי). הצבור אולי שכח את חותנו של מרן שליט"א, רב האסירים (ולוחמי המחתרות), מנאמני הראיה"ק. לאחר שנתקיימה 'חגיגת הפורים' ('פורים שפיל') הידועה, בביהכ"נ שבשכונת בתי ברוידא, פרשו מביהכ"נ רא"ל ואתו עמו הגראז"מ זצ"ל. בחול התפללו או בכנסת הישנה או בבתי רנד ובשבת יסדו מנין מיוחד בתוך ת"ת עץ חיים. ישנה תחושה שאותה שיטה ידועה של קישורי חיתון כאלמנט פוליטי של האליטות ושל שכבות המלוכה וההנהגה, מצויה הרבה בחצרות האדמורי"ם ועכשיו גם בחוגי הגדולים הליטאיים. כמה מאלף יהיה לערוך מיפוי של קשרים אלו (למשל ויז'ניץ עם בעלז, עם סקווער, עם סטמר, עם ויז'ניץ מונסי ועם סרט ויז'ניץ ועוד, אישי פוניבז' למשל ועוד. דומה שבגור חל שינוי ונתמעטה ההתחתנות התוך משפחתית בדור האחרון), בנוסח המפות של אטלס עץ חיים. כמה וכמה מהלכים יתבארו הודות להבנה זו, וכמה עוצמה יש ברישות זה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2005 21:28 |
|
| |
רמ במזל,
כתבתי שזה דרך הלצה, ולא נתכוונתי אלא להראות שהמושג "גדול הדור" במשמעותו המודרנית פשוט לא היה קיים בדורות הקודמים, והחילוק בין גדול לגדולי לענ"ד ליתא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2005 21:56 |
|
| |
דגים, אתה מדבר ברמיזה עבור בורים כמוני. האם כוונתך לקרוא תגר על הגדולים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2005 22:29 |
|
| |
מפיסטו,
לא הבנתי את דבריך.
1. האם רי"ד חי רק בדורות האחרונים?
הרי כתב הרי"ד, הובא בבית יוסף אורח חיים סימן קלה אות ג - ד ד"ה דגרסינן בפרק:
"ורבינו ישעיה (פסקי הרי"ד גיטין נט:) כתב שלא יקרא תלמיד חכם בכהני אלא אם כן הוא גדול הדור שאין כמותו בעיר אחרת עכ"ל"
2. האם הגדרתו של הרי"ד את המושג "גדול הדור" איננה זו המקובלת היום? (בעיקרון כמובן, ולא בהקשר הפוליטי)
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2005 23:37 |
|
| |
אני מזהה פה ערבוב מושגים בין גדול לאדמו"ר, לתופס ישיבה, לתלמיד חכם ופוסק.
'גדול' בישראל היה מאז ומתמיד פונקציה של פרסום בלבד, מרבי עקיבא ועד החזו"א. תלמיד חכם שפקיע שמיה בישראל בחייו, ולפעמים רק במותו.
המובן המודרני של המונח הוא סוציולוגי בלבד, מדובר במנהיג ציבור תורני, שהתפרסם דרך אמצעי פרסום מודרניים.
גדול בתורה שלא זכה לפרסום לאו שמיה 'גדול'. צא וראה, שרק בעת החדשה עם בוא עידן המפלגתיות והתפתחותה של התקשורת היהודית - פתאום נהיה צפוף בגלריית הגדולים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2005 23:51 |
|
| |
דגים
אני עוקב בענין רב אחרי הסיכום התמציתי של עלילות מימי היישוב היהודי החרדי.
אבל לא תמיד אני מצליח לפענח את ראשי התיבות. לפעמים, אפילו המעשים אינם ידועים לי. והרי אני מתבייש לשאול מי שיודע מחוץ לפורום, בגלל שזה יכול לגרום לי לאיחצון עצמי.
ואם אני כך, אולי יש אחרים שמתקשים להבין גם כן.
ובסך הכל, מדובר בפרשיות מעניינות, ואולי גם על זה נאמר שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד.
לכן, אבקש ממך
א. לפתוח ראשי תיבות.
ב. למסור קצת יותר מידע.
וספציפית, החלק בדבריך על דברי הגרשז"א (ר' שלמה זלמן אויירבך מן הסתם), האם הקטע בסוגרים הוא ציטוט מדבריו, לומר שלא הלך להלוויה כי לא שכח, או שכוונתך לומר שהוא לא הלך ואנו לא שוכחים לו. נראה כלשון ראשון, אבל אשמח על הבהרה.
תודה מראש.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2005 00:03 |
|
| |
למענך מימוני.
אכן רש"ז אוייערבאך.
השני זה הרב אלישיב,שחותנו היה ר אריה לוין.
הגרז"מ, ר איסר זלמן מלצר.
את הסיפורים אני משאיר לדגים. אני עצמי עלול לאחצן עצמי אם אדבר יותר מידי.
["לא שכחתי",הכונה את קנאותו של ר"ע בלוי והנהגותו כלפי הרב קוק]
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
תוקן על ידי - קעלעמר - 18/01/2005 0:09:33
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2005 03:24 |
|
| |
יש להבחין בין:
מרן
ראש הישיבה
גדול הדור
מנהיג הדור
נשיא הדור/דורנו
פוסק הדור
*פניקס* - כינוי במיתולוגיה היונית לעוף מדברי אגדי החי 500שנה, אחר כך הוא שורף את עצמו וחוזר לתחיה מתוך אפרו"
נורמלים, תתעוררו מהחול!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2005 00:56 |
|
| |
מקובל בעולם הגדול, ובמיוחד בתחום מדעי הטבע שאדם מגיע לשיא גדולתו כחוקר וכאיש מדע בסביבות גיל השלושים. אדם שלא התבלט עד גיל זה אין סיכוי שיתגלה כמאור גדול. בניגוד לזה במדעי הרוח, ובמיוחד אצלנו ביהדות, שלפעמים אדם מתגלה כגדול, בגיל שמונים או אפילו תשעים. הלא דבר הוא. היתכן שאדם שנחשב כגדול בדורו לא הוכר כבר בגיל צעיר יותר. ואל תשיבני מזקני ע"ה וזקני ת"ח, כי הוא מאמר הצריך ביאור, כי הוא לא כ"כ מסתדר עם מה שאנו רואים בדר"כ. כמדומה שכבר ביאר בפירוש אור החיים שאין המאמר הזה מתפרש כפשוטו. ואדם כאשר מזדקן חושיו נחלשים ובוודאי אין בכוחותיו לעיין כמו בגיל צעיר יותר.
הגר"י קמינצקי, בנאומו שכינוס שנערך בנ"י לרגל סיום הש"ס בלימוד הדף היומי, שנערך לפני בערך עשרים שנה ויותר, אמר שלרגל גילו המתקדם אין ביכולתו ללמוד דף גמרא עם תוספות, והוא לומד רק עם רש"י, ואלמלא הדף היומי גם זה כבר לא היה לומד. אמנם הוא עדיין מקוה להתחזק ולחזור ללימוד עם תוספות. אגב, באותה דרשה הוא גם ציין את המצב הקשה, שנתמעטו מאוד גדולי תורה, ומאחר שר' משה חלש מאוד ויש שכבר א"א להתייעץ עמו בשאלות קשות של הצבור, על כן: 'ואוותר אנכי לבדי' ... !!! אמנם אולי יש כאן גם משחק מלים על הנאמר על יעקב אבינו, וגם שמו יעקב, אך דומני שרבים מן השומעים נעון על מקומם בהשתאות... (יש גם בדיחה דומה על ר' אליעזר סילבר, שאמר שאין כבר גדולי תורה רבים, שהח"ח כבר נפטר, ור"ח מבריסק, ועוד והגרח"ע חולה, וגם אני מרגיש לא טוב...).
כללו של דבר יש להביא ראיה מן התפילה בהוצאת ס"ת: '... ותוריך לן חיים בטיבותא, וניהווי פקידא בגו צדיקייא', לומר לך די אם אדם מאריך ימים, וממילא נעשה לזקן הרבנים, לזקן המשגיחים, לזקן ראשי הישיבות, לזקן המשפיעים, ולפעמים יש גם תואר: 'מזקני הדור' ...!
(אכן יש גם 'זקן אשמאי', ו'זקן מנאף', ובכלל יש שהכינוי 'זקן' אין כוונתו בגיל, אלא כתפקיד של הנהגה, ובלשון הערב הוא הכינוי השווה 'שייך', במשמעות זו של מכובדות והנהגה).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2009 00:29 |
|
| |
מביךהמורים: סמכות וגדלות בתורה – מי מחליט?
|
|
|
|
|
