אין לי פנאי כעת להגיב על כל דבריך, ולכן אחזור רק לנקודה המקורית. הדוגמא שהבאת באשכול זה מראה כיצד חוקרי בה"מ עשויים להעלות השערה העומדת בסתירה גמורה לטקסט, כאשר המוטיבציה היחידה לכך היא ההנחה המוקדמת, או האמונה הטפלה, שמה שלא היה מקובל על המצרים הקדומים וכדומה לא יתכן שהיה מקובל על בני ישראל. זוהי הנחת יסוד פגומה, ולא פרט.
זאת ועוד, העובדה כי הדעה הרווחת במחקר עשויה להיות כל כולה תוצאה של הנחה חסרת בסיס, תוך כדי שהיא בסתירה מפורשת לטקסט בכמה מקומות, אכן מלמדת על הכלל כולו. לאמור, המתודולוגיה של החוקרים הנ"ל חשודה בשרלטנות. כמובן, עדיין יש מקום לבחון כל אחת מהנחותיהם האחרות לגופה, אך את חזקת אומן דלא מרע אומנותיה אבדו.
השיח נקי, הראש באדמה
נשלח ב-31/1/2005 12:52
ומקופיא אעיר עוד הערה אגב קריאת הדברים: אין שום סתירה בעמדה הסוברת כי את קשיי בה"מ ניתן ליישב ביישובים תאולוגיים, ועדיין להצביע על סתירות פנימיות בבה"מ עצמה, בבחינת ולטעמיך ודו"ק.
(אגב, אין גם שום קושי להחזיק חבל בשני קצותיו. מקל ארוך וקשיח זה כבר סיפור אחר)
השיח נקי, הראש באדמה
נשלח ב-31/1/2005 14:01
י"י
ראשית אבהיר נקודה מסויימת, אנו דנים כאן במקרה של פרשנות ספציפית אחת, היינו הפרשנות של חלק מחוקרי המקרא הקדומים לביטוי "עשרת הדברים". דווקא בנושא זה הפרשנות של החוקרים אינה סוטה כל כך מה"פשט", שהרי ביטוי זה לא מופיע ליד מה שאנו מכנים עשרת הדיברות, אלא בפרשה אחרת כאשר הוא בא לאחר עשרה ציווים אחרים (לא תבשל גדי בחלב אמו וכו').
ובאשר לרקע התרבותי של תקופת המקרא, הרי זה מן המפורסמות שמבחינה חיצונית יש דמיון עצום בין התורה לבין הספרות הדתית שרווחה באותה תקופה מצד הלשון, הביטויים, תפיסת עולם וכדומה. ובאמת שעניין ספציפי זה אינו דווקא בעיה אמונית גדולה שהרי מקובל עלינו ש"דיברה תורה כלשון בני אדם", והרי למעשה הדבר מאוד הגיוני, וממש כמו שאם התורה הייתה ניתנת היום לעם שגר נניח בארה"ב היא הייתה כתובה באנגלית ומדברת על מכוניות ומחשבים ולא על חמורים ושוורים וכדומה.
לפיכך בעיני אין זה תמוה שיש חוקרים שמנסים להבין מקראות סתומים על ידי השוואתם למה שידוע לנו מהתרבות של המזרח הקדום, וגם אם לפעמים הם טועים בכך בגלל חוסר הבנה מדוייקת של אותה תקופה, עדיין אין זה פוסל (בעיני לפחות) את הגישה עצמה.
ובעניין מה שאני טוען לגבי אחיזת החבל בשני קצותיו, מה שהתכוונתי הוא לא שטוענים את שתי הטענות בו זמנית, אלא שכל פעם מדגלים מטענה אחת לשניה, ואף פעם לא אומרים באופן ברור מה באמת חושבים לגבי התורה. כלומר לפעמים מוכנים לקבל את הנחות היסוד המחקריות ואז מקשים עליהן, וכאשר הדבר לא עולה בידם נסוגים אחורה לאמונה התמימה במסורת אבותינו שמסרו את נפשם על קידוש ה' וכו' וכו'
ודבר זה מזכיר לי מאוד את דרכם של רבים מהמחזירים בתשובה שלפעמים מנסים להוכיח שהתורה היא "אמיתית" על ידי כך שמביאים ראיות שונת (ומשונות) מהגמרא ומהזוהר שחכמי התורה ידעו עובדות מדעיות שהתגלו רק במאה ה-20, ואילו כאשר מקשים להם מכל מיני מקומות בהם יש סתירה ברורה בין המדע ובין התורה או דברי חזל, הם לפתע טוענים ש"התורה אינה ספר מדעי ולא באה ללמד אותנו פיזיקה או אסטרונומיה" (שזו אגב גניבה ספרותית מישעיהו ליבוביץ, ואכמ"ל)
דרך אגב, באשר לדבריך בנוגע לעצם ביטוי "אוחז את החבל בשני קצותיו", לא הבנתי אם התלוצצת או דיברת ברצינות, אולם בכל אופן הביטוי מופיע במדרש דברים רבה, עיין שם.
נשלח ב-31/1/2005 14:13
אינני מבין, הרי כבר הראה ב"פ לעיל איך מוכח מיניה וביה כי עשרת הדברים אינם הציויים שבכי-תשא, ואיך ניתן לומר שהדברים קרובים אל הפשט? (אגב, באינצקלופדיה שצטטת נאמר כי זו היתה הדעה הרווחת במדע המקרא עד לפני זמן מה, ולא רק פרשנות של חלק מן החוקרים המוקדמים)
בין הנסיון (המוצדק) ללמוד מן הריאליה בתקופת התנ"ך על פרשנות הטקסט, ובין ההנחה חסרת הבסיס כאילו כל מה מה שלא נמצא לו מקבילה בתרבות אחרת אחת דינו להגזר מן הספר, יש מרחק רב כשתי קצוות החבל.
עדיין איני מבין מה רע בעמדה לפיה גם אם בה"מ קונסיסטנטית עדיין לא נקבל את מסקנותיה לגבי היות התורה מן השמים וניישב יישובים תאולוגיים, ובה בשעה אם נבחין כי בה"מ הנ"ל מופרכת מעיקרה נציין זאת. מדוע יש כאן דילוג מעמדה לעמדה?
גם טיעון המחב"תים שציינת עקבי באותה מדה. בהחלט יש מקום לומר כי התורה לא באה ללמדנו פיסיקה (וטיעון זה "גנוב" הוא היישר מתשובות הגאונים גבי התרופות שתלמוד, ולא כמש"ל ואכמ"ל), ועדיין אם נמצא את משוואת שרדינגר מוצפנת בספר עזרא בדילוגים של פאי אותיות, באופן שלא ניתן להסבירו כאקראי, נראה בכך מופת (כמובן, ראשית יש לברר שאכן כך הוא). איפה כאן הסתירה?
השיח נקי, הראש באדמה
תוקן על ידי - יצחק_יונתן - 31/01/2005 14:22:01
נשלח ב-5/7/2005 13:44
רוח דרומית
מצאתי את האשכול הישן הזה בתוך אשכול מוקפץ על משמעות המצוות ולכן אני נזקק רק עכשיו.
התורה מתיחסת לעשרת הדברות כלעשרה 'דברים' ידועים שלא מצאה התורה צורך לפרט ושלכן אמורים להיות מובנים מאליהם. לכן סביר להניח ש'דבר' מכוון להפסקות אלא אם נמצא עשרה 'דיבורים' בלשון וידבר שפשוט מאליו שלהם התורה מתיחסת (ראה רש"י תחילת ויקרא).
נשלח ב-5/7/2005 19:20
אולי אלה עשרת הדברים שהציע יהוסף בהודעה המוטמעת כאן:
עשרת דברות פיקטיביות
א. חשוב
ב. אל תיסוג ותתיאש מחשיבה
ג. היה מתון וסביל
ד. אל תיקשר לכלום
ה. התמקד לעולם בכל (שהמיקוד יהא כמה שיותר רחב ולא יצטמצם)
ו. היה נוח לעצמך וסביבתך
ז. לעולם תתקדם
ח. ראה עצמך אך כעדיף ולא כראשון
ט. עצור מדי פעם להתרענן
י. בדוק עצמך שוב ושוב וחדש דעתך, אל תיקבע להרגלים.
(מחקתי את החתימה...)
הוחלף לינק בתוכנו
תוקן על ידי עצכח ב- 04/12/2008 21:06:49
נשלח ב-25/7/2007 00:19
קונ"ל,
סביר שטבלאות בתי הכנסת באות מאי נוחות אסתטית לרשום פעמיים לא תחמוד ו/או מאי נוחות ארגונית מהופעת לא תרצח בשורה הראשונה מפני דמיון דיבר/ציווי זה לדברות שלאחריו ברעיון [פגיעה בזולת] ובכיתוב [שתי תיבות: לא תפעל].
כן הערתך מהגמ' במכות מעיקרא ליתא. אמנם לדעת אלה שלא מונים את "אנכי" כמצוה ע"כ דברי רב המנונא הם אסמכתא, אך אין זה נוגע לתיאוריה שלך על מהות עשרת הדברות. הגמ' שם במכות מדברת על מצוות ולא על דברות. לכן "אנכי" ו"לא יהיה" שתי מצוות בדברה אחת וכמו שיש בדברה זו עוד מצוות שהרמב"ם מונה אותם [פסל, השתחויה, עבודה].
