בשונה משיטת הלימוד הבריסקאית, מציע הגאוןו הרוגוט'שובי, שיטת לימוד הקרובה יותר לחיים, ורחוקה יותר מחלוקות קטגוריאליות מוחלטות. אם אצל ר' חיים החלוקות הינן "גברא חפצא" וחלוקות דומות המחלקות את כל המקרים בעולם לשי שורשים, האחד שחור והשני לבן. הגאון מתיימר להציע שיטת לימוד, שתראה מגוון נוסף של דעות, שאינן בהכרח עומדות בסקאלה אחת, אלא הרבה פעמים יוצרות משולש ואולי אפילו מתומן.
בגישה זו הגאון, מפלס דרך הרמונית לכל שאר הדעות בגמרא ובתנאים, ומנסה למצוא אצל כל שיטה יותר מאדן מרכזי אחד.כמו שלהבדיל, דוסטוייבסקי מנסה לעשות בספרו "האחים קרמזוב" בו הוא מראה איך לכל אחד מהדמויות אשר יש לו תכונה אחת בולטת בנגלה יש גם את תכונות שאר אחיו בנסתר. בדיוק כפי שהחיים שלנו מורכבים כך גם הדעות ההלכתיות אינן פוטות לחלוטין מה שלא מונע ממנו לנסות להגיע להפשטה, אך הפשטה איננה בהכרח הגגעה ליסוד אחד, כי אם כמה יסודות וכמה מוטיבים שכל אחד מהם משפיע את השפעתו
|
|
