משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום

נחשול:

עיתי קהלת

הכל מכירים את העתים שם (עת ללדת, למות, לשחוק, לבכות וכו').
מדוע נמנו דווקא עתים אלו ומדוע דווקא בסדר זה?

חלמישצור:

שנת הלוח העיברי מיתחלקת לארבעה חלקים.
תקופת תשרי תקופת טבת תקופת ניסן ותקופת תמוז.
השבוע ביום רבעי מסתימת תקופת תשרי ומתחילה תקופת טבת.
בתלמוד מובא בהקשר לתקופת טבת שתי עובדות מענינות. שמוסר השכל בצידם.
הראשונה מאדם הראשון כיון שראה שהיום מיתקצר והולך חשש שמא העולם חוזר לתהו. היה יושב בתענית עד שבאה תקופת טבת וראה שהיום מאריך אמר מנהגו של עולם כך. מיד עשה שמונה ימים יום טוב. (אולי רמז לחנוכה?).
המעשה השני והוא נוקב מאוד הלל לא הישתכר די בכדי לשלם לשומר בית מידרשם של שמעיה ואבטליון
אך הואיל ורב היה חפצו לשמיעת השיעור עלה לפתח הארובה בגג אותו יום ירד שלג והלל קפא.
שמעיה ואבטליון הבחינו כי משהו מכסה את ארובת בית המידרש שלחו ליבדוק וגילו את הלל.
אומרת הגמ' אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת היה.
המנהג הוא שאין שותים מים בחילופי התקופה
וטעמו שאז מתחלפים גם המלאכים שומרי המים ויש חשש לישתות כאשר להרף עין אין שמירה שכן המישמרות מתחלפים.
טעם אחר הוא משום שבתקופת טבת נישחטה בת יפתח
ומידמה פושט בנהרות.
בהקשר לתקופה מובא גם שבליל זה בימים ראשונים
היו הגוים מכים בישראל לפיכך הורו שלא יצאו בליל זה החוצה (יתכן ובגלל הסמיכות לחגם).
בכול אופן מינהגי התקופה מעינינים מקורם עתיק.
בודאי יש בין ת"ח שבפורם שידעו לבאר מקורם
וטעמם לטוב.
וכן מה ההלכה הנוגעת היום למעשה.

vuguin:

סמיכה יורה יורה
האם מישהו יודע מה מסלול לימודים שצריך לעבור כדי לקבל תעודת ההסמכה לרבנות ?
על איזה חומר נדרשים להבחן
מישהו יודע מתי מתקימות הבחינות?
ואיך נירשמים
יש אתר עם החומר / סיכומים / מבחנים?
ariel


ממללא:
אתה יכול ללמוד לסמיכה של הרבנות הראשית. הסמיכה ה'זוטרה' היא של 'רב שכונה' ולצורך כך עליך לעבור ארבעה מבחנים: שבת ועירובין, נידה ומקוואות, איסור והיתר ואבלות. דומני שיש צורך גם בתקופה של 'שימוש ת"ח'.

עליך להביא המלצה ממוסד ישיבתי שלמדת בו לפחות שש שנים בכדי שתוכל לגשת לבחינות.

בעיקרון יש בחינות כל תשרי וניסן בחופשות בין הזמנים. זמן הלימוד הוא בידך.

פרטים תוכל לברר במשרדי הרה"ר.

בהצלחה.
________________________

יש סמיכות של רבנים ספציפיים שהם על בסיס בחינה על חלק מהחומר (לרוב איסור והיתר). תוקן על ידי - עצכח - 27/02/2006 2:03:13

hot wire
<"זכור לי שיהושע בן נון חיברה אבל איני יכול להיזכר איפה ראיתי את זה">
חפש בין תמונות חלומותיך.

ely2

יוסף נמכר בגיל 17, הוא יצא למלוך בגיל 30.
שלוש שנים, הוא היה בוודאי בבית הסוהר.
שנה במשמר שר המשקים והאופים (ויהיו ימים במשמר)
ושנתיים לאחר מכם (וישכחהו.... ויהי נקץ שנתיים ימים)
שאר השנים, כמה מהן בבית פוטיפר וכמה בבית הסוהר.
למי יש מקורות?


רוח_דרומית

לפי סדר עולם רבא: 12 חודש בבית פוטיפר ו12 שנה בבית האסורים:http://www.geocities.com/proptrek/sdrolm02.html


ely2

תודה רוח
נראה לי, אחרי עיון ברש"י.
שהחלוקה היא כ10 שנים בבית פוטיפר וקצת יותר מ3 שנים בבית הסוהר.

זאת מפני שרש"י אומר שהמרשעת הרגילה את כולם לדבר על יוסף לכן הכשיל ה' אותם לשנות את נושאי הרכילות במצרים. א"כ זה חייב להיות סמוך למעשה אשת פוטיפר.
וממאסר שרי פרעה עד ליציאת יוסף, 3 שנים בדיוק.

גארטעל

מחפש חומרבנושא משיח בהיבט תורני

כל חומר שיש בנושא


asher177

רשימה חלקית
ספרי הנביאים ישעיהו, יחזקאל (מפרק מ' ואילך), גמ' בחלק (פרק אחרון של סנהדרין), רמב"ם הלכות מלכים (2 פרקים אחרונים), מדרשים (פסיקתות לשבעה דנחמתא), ועוד

מרבררבאשי

http://www.aharit.com/

לינקזעצער

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=125821

לגבי שינויי נוסח.
כבר בזמן התלמוד היה נוסח בבל ולעומתו נוסח ארץ ישראל. בארץ ישראל לדוגמא תפילת שמונה עשרה כללה רק שמונה עשרה ברכות, ללא ברכת את צמח.
הנוסחאות כיום הם כולם בנויים על נוסח בבל כאשר בנוסח אשכנז יש השפעות קלות שנותרו מנוסח ארץ ישראל.
עד היום יש יותר משני נוסחאות, קיים נוסח התימנים המבוסס על הרמב"ם, קיים נוסח בני רומי שעד היום מתקיים מנין בנוסח זה בשבתות ובחגים בבית הכנסת האיטלקי ברחוב הלל בירושלים, כדאי לבקר.
היו גם נוסחאות שנשכחו, כגון נוסח פרובאנס, שניתן לראות סידור שלהם באולם הקריאה בספריה הלאומית. מאפיין בולט שלו הוא שבכל התפילות אומרים שלום רב ולא שים שלום. נוסח רומניה שנהג באזורים מסוימים בבלקן ועוד ועוד.
שלא לדבר על מנהגים מקומיים, לדוגמא במרוקו ברכו על ההלל בראש חודש.

הנוסח הספרדי של היום הושפע רבות מהקבלה. מי שמעוניין יעיין בסדורים ספרדיים שמלפני הגרוש או בסדורים של קהילות הפורטוגזים באמסטרדם ובלונדון וימצא את ההבדלים.
נוסח ספרד החסידי נוצר מהרכבה של מנהגים ספרדיים על הסדור האשכנזי ואכמ"ל. תוקן על ידי - בעלבעמיו - 27/02/2006 10:47:00

Seinfeld:

I need information about the book Divrey Shalom Ve'emet of Naftali Herz Weizel, its content, and the controversy around it.

Yishar Koach

החפרפרת007:

שלום,
אני משתדלת לענות לך את כל הידוע לי...
הספר הזה, הוא יצא בשנת 1782 (תקמ"ב - תקמ"ה) בברלין והוא כולל 4 כרכים-מכתבים שלכל אחד שער נפרד בתוך ספר אחד. כמו"כ הוא ספר "ספרותי" (ולא הלכתי)

התוכן בראשי פרקים:
מכתב ראשון: דברי שלום ואמת.- מכתב שני: רב טוב לבית ישראל.- מכתב שלישי: עין משפט.- מכתב רביעי: רחובות

מקווה שעזרתי במשהו
if you cant read this in hebrew - tell me.

all the best!


עצכח:
ואשכולו של סיינפלד עצמו על רנה"ו [ע"פ הרב משה צוריאל]
על הדירתו את ספרי נפתלי הרץ וייזל
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=617077 תוקן על ידי - עצכח - 06/03/2006 11:50:22