נישטאיך,
השאלה היא: האם ההסבר הקבלי, הוא גם הסיבה וראשית המנהג.
בשאלתך נגעת ב"סוד התושבע"פ", שהרי הסיבה המעשית שהיתה הראשית הכרונולוגית, נתבטלה ברגע שנשכחה ובפרט כשאין דרך לדעתה בבהירות. מנקודה זו והלאה היא נהייתה מנהג מפני שהוא מנהג והוא תלוי ועומד בנוהג הציבור. כל הסבר המסבירו [בין אם יכונה קבלי או הגיוני] רק יוסיף חיות למנהג החי שתתלווה לו גם אות חיה והיינו מציאת השמים בתורה שע"מ כן ניתנה תורה כידוע לי"ח. [וכ"ז מרומז אולי באייקונו הירוק של מסתברא למעלה לאריק - גם אם לא במודע.]
ולגבי עצם שאלת האשכול נראה שמנהג ההתחפשות הוא טבעי ביותר לחגיגות, כי מה שזה נעשה "כאיש אחד בלב אחד" זה מרחיב את חווית השמחה ככל הנעשה בציבור שחוויתו מתרחבת בכך. הביגוד הרי הוא מציין את זהותו השווה והשונה של לובשו וזה שמתחפשים לא במאני מכבדותא [בגדים מכבדים] אלא במשהו עממי ולא מזהות המיוחדת היומיומית של הלובש, הר"ז מוריד את מחיצת הזהות ומרבה את האחווה וה"יחד" של השמחה [וצ"ע אם תחפושת מבטלת את מנהג פרסיים באישות גם בלי גז"ש פרס-פרס]. לכן בדבר כזה שמשמעותו הטבעית די ברורה הוא מא-ליו מנהג אוניברסלי שלא יידבר בו שם מנהג נוצרי או כדומה, כי הוא מנהג אנושי טבעי.
באשכול שהלינקה אמשלום למעלה, הבאת בתשס"ד שמקור ההתחפשויות הוא וכתבת לשחרית "חיפשתי על הארץ", מה כוונת מילות הללו?
[אם כי כתיבתי כעת היא באמצע משתה היין דמוקפין, הכל נכתב בצלילות דעת והבוחר יבחר ויקרב ולא יזידון עוד.]
 |
|
|
