אני יוצא מתוך הנחה –שלדבריך היא הנחה מוטעית- כי הגמרא מדברת מתי מותר לו לעזוב ומכאן כל קושיותי.
לא יצאתי מתוך הנחתך, שמדובר במקרה והוא מעוניין להתאכסן במקום , או שאין לו אכסניה חליפית, או כי המקום זול ומתאים לו, ואילו בעל האכסניה אינו שש לארחו אצלו.
אני לא יודע כלום עליך ועל מקומך, אבל המנהג המקובל במקומי, שהוא מנהג וותיקין, שעל אכסנאי לעזוב את האכסניא בה הוא נמצא, אף אם אין בעל האכסניה רומז לאורחו במכות.
איני חושב שבזמן הגמרא היו חוקים ההמחייבים בעל אכסניא לאכסן כל מי שבא לפתחו, יהיה זה גבר או אשה, יהודי או לא יהודי, שחור או לבן.
לא עלה על דעתי לחשוב, שהגמרא באה להשמיע לנו, שכשבעל האכסניה מפנה את חפציו, הוא חייב לעזוב.
כשחפציו בחוץ, הוא הוא כבר לא צריך לצאת. הוא כבר בחוץ.
<"כי אכסנאי פוגם ונפגם - מריבות באכסניה בו גרים הרבה אנשים מוציא לו שם של בעל ריב ומדון">
לא רק מריבות באכסניה, מוציאות שם רע, גם למריבות במכולת אותה התוצאה.
לדבריך: שאלת הגמ' לגבי מריבות שנוצרו בין אשתו לבעלת האכסניה.
לדבריך: רק מריבה עם בעל הבית פוגמת, ואילו ריב עם אשת בעל הבית היא "שום דבר".
לא אתווכח אתך בשאלה של מציאות, שייתכן שבמקומך היא אחרת.
אך איני מבין מהי השאלה: מתי חייב אדם לעזוב, כאשר רוצים אותו "החוצה"!
<"האם גם מריבות בין הנשים פוגם ונפגם ? או שאנשים מתייחסים בסלחנות למריבות הללו ( מה אכפת ליה ) . ואין הכוונה שלא אכפת לו שמכים את אשתו!!!">
לא גנבת את תשובת השבות יעקב (חלק ג סימן נ:
ישוב אחד, שבעל הבית אחד יש לו חדר בתוך ביתו, והניח ליכנס הצבור בתוך החדר, אנשים לחוד, ונשים לחוד, להתפלל, ועכשיו נולד קטטה גדולה, בין בעה"ב עם אחד מאנשים ואשתו, שרגילין לבוא לבה"כ, שלא יבואו עוד לבה"כ, כי אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, ...".
"ופסקתי שלא יוכל לאסור מספיקא, על אחד מן הקהל להסתפח מנחלת ה', אבל על אשתו, המתחלת תמיד במריבה, יוכל לאסור עליה שלא תבא לבה"כ כלל, ..., לכן נ"ל דיכול למחו' בידה, עד שיפייסו וימחול זה לזה, כי הנשי' עלולת להרבה בקטטות ומריבות".
לא תגנוב - לא תדע.
<" תירוצו של העץ יוסף לא כיוונתי לגנוב כמותך שכתבת קושיא ועשית לענגסט אין א ברייטס, ולמעשה הוא קושיא של מהרש"א, כיוונתי לכתוב את דבריו בצורה מוגנבת, להראות את דרכך שעשית.
און די האסט פשוט נישט געכאפט">
אז מען האט נישט קיין שייכעל קען מען נישט חאפען?!
התוכל לענות על שאלה פשוטה, בצורה המתאימה לי: "למה חשבת שגנבתי את השאלה הזאת, מהמהרש"א, ולא שאלתי אותה מחוסר הבנתי? האם שאלתי שאלת חכם?!
אצלי היתה זו שאלה בסיסית של "הבנת הנקרא", ואילו אצלך היא שאלת גאון.
שים לב:
בסוף הציטוט מדברי המהרש"א, כתבתי: "וק"ל, או "וקל להבין" או "וקשה להבין", לדידי, קל להבין את שאלת המהרש"א, וקשה להבין את דברי הגמרא, ואילו לדידך קל להבין את דברי הגמרא, וקשה להבין את דברי המהרש"א.
כל חד וחד לפום דיליה.
******
ליודעת הכל
<"מכאן לומדים שאברהם אכן חזר ל'אכסניתו', אך זו לא תורה מסיני, וכשלא יכול היה לסבול את המריבות שהיו בין רועיו לבין רועי לוט - הוא היה נחוש בדעתו להיפרד, ואפילו במחיר שהוא יעזוב את ה'אכסניא'">
השאלה שלא ענית עליה היא: האם היה אברהם עוזב את ה"אכסניא" שלו, גם אם המריבות היו בין רועי לוט ובין אשתו, או שהיה אומר: מה איכפת לי? היא לא אשתי. היא אחותי!
תוקן על ידי - נישטאיך - 20/03/2005 6:57:02
 |
|
|
