| נשלח ב-17/3/2005 13:35 |
 |
| |
תענית אסתר - לפשוטו של מקרא
האם ניתן להשיב את הגלגל אחורנית? האם עוד יש תקומה לפשוטם של דברי אחרי שנתבחר המשנה ברורה?
כידוע על פי הרבה מאגדות חז"ל כל סיפור המגילה קרה צ'יק צ'ק ובדרך כלל ממקמים אותו באזור פסח, ולפי כך אסתר צמה בפסח.
לפיכך יש שהתקשו אמאי צמים ביג' אדר. יש שהרחיקו עד כדי כך (לבסוף המשנה ברורה) וקבעו שאין הצום זכר לצום אסתר ונערותיה, ולא לצומו עלי, אלא צום אחר שלא הוזכר כלל במגילה והידוע לנו מסברא.
כתירוץ אפשרי זה תירוץ, אבל הייתי רוצה לחשוב שעדיין רוב מניין ובניין בית ישראל כפי שנהגו מאות שנים עדיין צמים בתענית אסתר, לזכר תעניתה של אסתר קודם בואה אל המלך. ולהזכיר כי תשועת ד' כהרף עין לצמים ושבים אליו באמת.
על כן אשמח על כל מקור ו/או ציטוט שכך נהגינן.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 13:38 |
|
| |
יוריקס - זה מזכיר לי מה שסיפר לי יהודי אחד, שלקח לו שלושים שנה להבין שהכוונה הנכונה באמירת "אמן" איננה ראשי תיבות "א-ל מלך נאמן", אלא שאמן, הלוואי, נכון, אני מסכים, וכל המובנים האחרים שיש לאדם רגיל באמירתו אמן.
ומרוב שכיוון ליחודים שכך לכיוון לפרוש הנכון והרגיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 13:39 |
|
| |
מסתברא - אכן הנך צודק שחסדי בלז לקחו את כל הקופה בעניין זה, אוכלים בפסח לזכר סעודת אסתר, אבל אינם צמים בפסח לזכר תענית אסתר..
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 14:11 |
|
| |
תנא היכא קאי דקתני "מסתברא" ?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 23:41 |
|
| |
כן, כך הם פני תלמידי חכמים שלא קראו אלא מסתכלים במשנה ברורה
והנה דברי הבית יוסף (סימן תרפ"ו)
כתוב בשבלי הלקט (סי' קצד) מצאתי בשם רש"י מעשה היה ואירע פורים באחד בשבת וקדמו הצבור להתענות בחמישי כמנהג ובאת אשה אחת שהיתה צריכה לרכוב אצל השלטון ושאלה לרבינו אם היא יכולה להתענות למחר ולאכול היום מפני טורח הדרך ואמר רבינו תענית זה אינו לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים אלא מנהג בעלמא שהרי תענית אסתר ומרדכי היו בימי הפסח (מגילה טו., אסתר רבה פר' ח אות ה) ואם נפש אדם לומר דברי הצומות וזעקתם [כתוב] (אסתר ט לא) אין זה פירושו אלא כך פירש על דבר הצומות והצעקות שעברו עליהם בימי המן קיבלו עליהם ימי הפורים לזכר להם לדורות הנס ואף על פי כן אסור לו לאדם לפרוש מן הצבור משום לא תתגודדו.
ומה אתה רוצה עכשיו?
וחשוב להזכיר דעת רבינו אברהם ב"ר מאיר אבן עזרא, עיין דבריו בפירושו לאסתר ט לא
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 23:58 |
|
| |
הדברים ברורים בראשונים, וכמובן שאין לצום שום קשר למבואר במגילה לפי רוב הראושנים, וצום זה התחיל בתקופת הגאונים, אלא שלא עניתי, שכן נראה שיוריקס חומד לצון כאן כהכנה לפורים. ולפי מסגת סופרים אכן יש צום שלש שלת ימים אחרי פורים, והוא מחלוקי בבל וארץ ישראל. והדברים ידועים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2005 16:09 |
|
| |
אידך גיסא - אכן פורים, אכן מרבין שמחה, ואכן ודאי מקורו בראשונים.
אבל - להחליט בתור דבר חלוט ששיטה זו אין בילתה כואב מאוד.
האין ספק בלבך שמא תקנו הגאונים (או קצת קודם) צום זה כנגד צומה של אסתר אשר היא ונערותיה צמו כן??
שום ספק?
32 לבבות - שפיר קאמרת
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2011 22:53 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2011 23:08 |
|
| |
חשוב לדייק- במגילה לא כתוב שנערותיה של אסתר צמו
אסתר פרק ד
(טז) לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן
היא מתחייבת בלשון יחיד- אצום- ולא נצום.
מעשיה של אסתר בביתו של אחשוורוש עם כל המשתמע מחייה עם אחשוורוש- לא התקבלה בעין יפה בא"י. כקונטרה הם כתבו את הספר יהודית- האנטיתזה לאסתר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2011 00:31 |
|
| |
לפי מספר מפרשים המילים "דברי הצומות וזעקתם" מתייחסים לד' צומות (ר' מלבי"ם למשל).
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2011 00:31 |
|
| |
ותו, בגמ' בתענית מבואר ע"פ מגילת תענית שאסור להתענות בי"ג אדר!
|
|
|
|
|
