כרגיל, הדיון התפזר לכל מיני תחומים שמשיקים לשאלה המקורית. קשה למנות כבר את הבעיות שצרמו לי בתוך התגובות השונות; אסתפק במנית שתיים:
1. העמדה של דת ומדע על מישור אחד, בסגנון "הייתי באקדמיה ואחר כך הלכתי לסמינר ערכים". נכון שבחברה המערבית, גם באקדמיה, יש תפיסה פופולרית של המדע כאלטרנטיבה לדת, אבל, אולי לתומי, סברתי שהפורום הזה לא נגוע באותה גישה מופרכת. המדע אינו מתיימר לענות על השאלות הגדולות של החיים, השאלות שכולנו קוללנו ביכולת לשאול אותן ובחוסר האפשרות אפילו לגרד את קצה התשובות. מי שגדל לתוך התפיסה הרווחת (והשטחית להחריד) של המדע כ"תשובה", עבר כבר הכשרת לבבות לקבלת כל דת אחרת. המרוויחים הגדולים מהצגת הדברים בצורה זו הם, כמובן, המחזירים בתשובה. ראשית הם מעלים על הבמה תפיסה דמיונית וחסרת ביסוס של המדע כדת שיש לה תשובות, אחר כך מקעקעים את התפיסה הזו ומשתמשים בנצחון המלאכותי כמנוף לקדם את ההשקפה שלהם.
2. העמדת חזרה בתשובה ויציאה בשאלה על מישור אחד. המחזיר בתשובה שעומד מול אדם נטול אמונה, חייב לשקר לו ולהשתמש בטכסיסים פסיכולוגיים כדי לקרב אותו לדת. בלי אלה, אין בחלק התבוני של העולם נטול האמונה אפילו זיז זעיר שבו יכול המחזיר בתשובה להאחז. לעומתו, מי שמנסה להוציא את חברו בשאלה לא צריך לשקר. הוא צריך רק להראות למי שמולו את היומרה העצומה, המגוחכת, מעוררת הפלצות כמעט, שיש בטענה שהאדם יכול לענות על שאלות כמו מקור היש בעולם, הגדרת המודעות, מהותו של רצון חופשי ועוד. לי לא ברור מדוע צריך לעולל זאת לאדם מאמין, אבל זה כבר נושא אחר.
 |
|
|
