|
|
| נשלח ב-31/3/2005 11:03 |
 |
| |
נישטאיך, נישט דו, נישט ער, נישט אוף דיר און נישט אוף קיינעם, ויועיל לשכחה בעזהי"ש מוע"ע.
א-לקים הבין דרכה והוא ידע מקומה (מרכבת המשנה האשכנזי, שנוא נפש ר' מענדלי בטבריה, בהקדמה).
רואה שאתה וגם מי שקדם, שהזכיר ירושלמי והמעשה ברבי וארטבן הפרסי, רוצים לגרור הדיון לעבר פסיקתו המוזרה והתמוהה של הרבי מליובאוויץ' נ"ע, שמזוזה יש בה כוח המצוה, כוח הקדושה וכוח השמירה, גם כשאינה קבועה בדלתות ישראל, ורק מונחת על השולחן או בכל מקום שהוא. ראיה לכך שאצל מו"ח הרבי הריי"צ נ"ע מונחת הייתה מזוזה על שולחנו. ואם אין בה מועיל כך, מדוע הייתה מונחת. בהכרח שיש בה שמירה. וכבר דן נגד זה בארוכה הרב גורביץ בחיבורו על ההגדה של פסח (נשכחו ממני הפרטים), יחד עם הלכות אחרות כנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2005 19:39 |
|
| |
אשוב לנושא המקורי של האשכול.
האמונה בגלגולים הינה מרתקת ביותר והתיאורים והדמיונות חוגגים.
לדוגמה:
אדם וחוה התגלגלו באברהם ושרה.
יעקב אבינו הוא גלגול הבל , וכן משה רבינו.
נמרוד=נבוכדנאצר.
טבי עבדו של ר"ג = (2 ניחושים...) גלגול של חם.
רבי חוצפות התורגמן שלשונו נגררה ע"י חזיר, הוא גלגול של יוסף הצדיק שדיבר לה"ר על אחיו.
פרץ וזרח = ער ואונן. (זה כבר מרומז ברמב"ן)
וכו' וכו'
בכלל, מעניין איך "בעלי דעת הגלגול" מצליחים לשלב אותו באופן מופלא בכל נושא ונושא.
מבחינה זאת הם מזכירים לי את בעלי דעת האבולוציה שבכל נושא הם נותנים לו הסבר מרתק על פי "תורתם".
2 דוגמאות ממה שעולה כעת בראשי.
א. ברכות דף ז ע"א
"צדיק וטוב לו - צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו - צדיק בן רשע, רשע וטוב לו - רשע בן צדיק, רשע ורע לו - רשע בן רשע".
וההסבר: צדיק בן צדיק הכוונה שגם בגלגולו הקודם היה צדיק, וצדיק בן רשע הכוונה שבגלגולו הקודם היה רשע.
ב. בוידוי "אבל אנחנו ואבותנו חטאנו"
"אבותנו" הכוונה כמובן לגלגול הקודם.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2005 20:41 |
|
| |
דגים,
אני מאד מטומטם ואני מבקש ממך דברים גלויים לדעת איפה אתה עומד באמונת ישראל: האם אתה יכול לענות בלי ציטוט של סיפור? האם פירוש הלצנות כאן שאתה כופר בכל ענין הגלגול שמבואר בזהר ובכתבי אריז"ל? או אתה רק סבור כמומחה, שברכת אילנות לפי דעתך לא קשור לגלגול?
למה אינך אומר דברים ברורים כמיימוני, שלפחות אנו יודעים דעותיו.
(מאד מצחיק עד להתפקע שאריק (וגם נישטאיך) רצה להיגרר אותך לדיון על פסקו של האדמו"ר מליובאוויטש......)
ומי לי ליישב דעתו המוזרה של הרבי מליובאוויטש שאם דגים כבר החליט, אז מי יעיז להפריך. אך בבית רבי מבואר שכך נהג גם בעל התניא שהי' לו מזוזה על שלחנו. (אך מי יתווכח עם גורביץ וסילופיו?)
אגב בינתיים המקור הקדום שמצאתי שברכת אילנות קשור לגילגולי נשמות הוא בספר חמדת ימים פסח פ"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2005 21:39 |
|
| |
גם ההסבר על "רשע וטוב לו צדיק ורע לו" מופיע בכתבי הרמב"ן: כל פירושו על איוב סובב סביב נקודה זו, ראה הקדמתו לשם.
אגב, יש מערערים על ייחוס הפירוש לרמב"ן?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2005 21:44 |
|
| |
בס"ד ידוע הרש"ש ממפרשי הגמ' האחרונים לא האמין בגלגול
נשמות עד שיום אחד ראה מעשה שהוכיח לו,כי יש גלגולים
הזדמן הרש"ש לבית אחד וראה תינוק אומר פסוק 'שמע ישראל ה' אלד'נו ה' אחד' ונפטר ,נבהל הר' שמואל שטרסון ז"ל
והבין שיש כאן רמז גדול מהשמים שיש את ענין הגלגולים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2005 21:58 |
|
| |
בס"ד ידוע שס' תורה לשמה מיוחס להגאון רבנו יוסף חיים זצ"ל.יחזקאל כחלי בגי' יוסף חיים כ"כ נכדו ר' דוד חיים
וקבלה בידינו שהוא ידע מה המקור הס' תורה לשמה ורק הביא אסמכתא בעלמא.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2005 23:28 |
|
| |
שי
אתה קצת התבלבלת בדברים.
הרש"ש באמת מתבטא בהסתייגות על אמונת הגלגול, והבטוי שהשתמשתי בו לעיל "בעלי דעת הגלגול" הוא באמת ציטוט מדבריו.
ואלו הסיפור שהבאת, מיוחס לא לרש"ש אלא לרבי אריה די מודינא בעל "ארי נוהם" , ואף סיפור זה - על אף שהוא מובא בשם הגדולים - הריהו מזוייף מתוכו.
וכבר דנו כאן בזה.
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=997802
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2005 01:12 |
|
| |
מאוד מעניין- זלזול עד כדי ארס ממש.
למה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2005 01:16 |
|
| |
בס"ד לטעון שהסיפור מזוייף אין לדבר סוף,ייתכן דווקא
שדברי החיד"א אמיתיים ולא סיפורים על סמך שמועות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2005 06:38 |
|
| |
דגים
<"נישטאיך, נישט דו, נישט ער, נישט אוף דיר און נישט אוף קיינעם, ויועיל לשכחה בעזהי"ש מוע"ע">
וכן למר.
<"רואה שאתה וגם מי שקדם, שהזכיר ירושלמי והמעשה ברבי וארטבן הפרסי, רוצים לגרור הדיון לעבר פסיקתו המוזרה והתמוהה של הרבי מליובאוויץ' נ"ע">
אינך אלא רואה מהרהורי לבך, וממה שגורם לך לחזות חזיונות בהלה, אילו עיינת במראה מקום שאליו ציינתי, (שערי הלכה ומנהג ח"ג עמוד שמג) היית מוצא שם דיון בדברי הטור והרמב"ם שאותם הבאת, על "מצוות מזוזה כשמירה".
דבריך על סגולת "המזוזה שעל השולחן", מופיעים בשערי הלכה ומנהג, בעמוד שנח, ואף שאיני מהמאמינים הגדולים בסגולות, אין לי כל ספק, שערכה של המזוזה כסגולה, עולה על ערך סוכתו של הרב שך.
שאלה לסיום:
מה בשמי שגורם לך לאבד את כושר השיפוט וההגיון?
לא רק דגים קטנים נתפסים בחכה, גם דגים חכמים גדולים ושמנים נתפסים בה, כאשר פיהם פתוח כל הזמן.
שמתי לב, שהנך גאה בידיעתך את השפה האידית, ולכבודך אסיים במשפט קצר:
נישט אלעס ואס פאלט אריין אין קאפ, דארף מען גלייך שרייבען.
גוט שאבעס.
תוקן על ידי - נישטאיך - 01/04/2005 6:51:38
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2005 07:40 |
|
| |
אמנם, ולא יעבור כתיב, אך יש אומרים שמרבין בשמחה, חל עד סוף החודש. מותר איפוא עדיין להשתמש בפורים תוירע. מסופר שבעת שישבו במסיבת פורים בישיבת וולוז'ין, בנוכחותו של ר' חיים מוולוז'ין, אירע שהרב של פורים יצא מגדרו, והטיח דברים חריפים ומבזים נגד ראש הישיבה ר' חיים. המסובים נתרעמו על כך, אמר מי שאמר, שאין לדונו לחובה שהרי ודאי שתה יותר מהרגלו, ודבריו אינם מן הדעת. השיב אחר והלא אומרים: 'וואס ביי אניכטער'ן אוף'ן לונג איז ביי א'שיכור אוף'ן צונג'. נמצא שיש לדונו לכף חובה על מחשבותיו הרעות. נענה ר' חיים ואמר, יש לי קושיא, מדוע אם כן מסתכנים הקצבים והשוחטים במציאת מומים בבהמות, ובמיוחד בסירכות שבריאות, והרי אפשר להשקות את הבהמה במשקה, וכל אשר יש לה על הריאה ('לונג') יצא על הלשון ('צונג') ונדע מראש אם יש בה סירכה אם לאו.
התירוץ הוא אמר ר' חיים הוא, שכלל זה עובד אצל בני אדם אך לא אצל בהמות!
כתב הגאון ר' חנוך פרופ' אלבק, בספר מבוא למשנה עמ'26:
כן ייחסו למשה כמה הלכות עתיקות ואמרו שהן הלכה למשה מסיני, כלומר כבר פירשן משה בתורה שבעל פה. ואומר הרמב"ם ... הר"ש בפירושו למשנה ... לאו דווקא (הלכה למ"מ), דאין זה מן התורה, אלא כהלכה למשה מסיני, כעין זה מביא הרא"ש ... בשם הר"י ...
ובהע' 78 הוסיף: וען דעת בעל תפארת ישראל ... במורה נבוכי הזמן ... פראנקל, בדרכי המשנה ... אינו מביא אלא דברי הרא"ש ונתן מקום לטעות, כאילו לא נתכוונו ב'הלכה למשה מסיני' בכל מקום אלא לומר שהדבר ברור כאילו נאמר למשנ מסיני, חותפסו אותו בני דורו על כך [אבל משיגיו לא רצו שיברר מה היתה כוונת חז"ל, אלא שיגלה מהי אמונתו!] לפיכך הוסיף בהוספות לדרכי המשנה: 'ועניין הלכה למשה מסיני הוא כמשמעו שנאמר למשה בסיני, אך לפעמים נאמר על דבר שהוא ברור הרבה' [על אמונתו לא רצה ליתן דין וחשבון!].
עד כאן לשונו. דון מינה ואוקי באתרא!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2005 15:48 |
|
| |
נו ב'מת (ברביר)
כשהייתי ילד והייתי אומר משהו חכם היתה הסבתא שלי אומרת לי: 'בוגילע, אתה גלגול של שלוימע המעלעך' וכשהייתי אומר משהו טפשי היא היתה אומרת לי: 'אתה גלגול של הגוילעם מפראג'.
שמעתי פעם שמה שחכמי המדרש היו אומרים בנוסח: 'פלוני הוא פלמוני' אמרו המקובלים בנוסח: 'פלוני הוא גלגולו של פלמוני' והכל צורת הצבעה על המשותף בין שתי דמויות!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 02:24 |
|
| |
|
|
|
|
|
