טעם רציעה משום אוזן ששמעה בהר סיני?

ידועה פרשנות חז"ל על כך שרוצעים אוזן העבד משום ש"אוזן זו ששמעה על הר סיני עבדי הם או לא תגנוב..."

והנה בחוקי חמורבי שקדמו לתורה נאמר:

חוק 282
"אם אומר יאמר עבד אל אדוניו "לא אדוני אתה" יוכיח עליו אדונו כי עבדו הוא ואת אוזנו יקצוץ"

גם העבד ההוא לא שמע משהוא?

נראה לכא' שהפרשנות היותר קרובה אל רוח זמן העבדים, שבאוזן סימנו את היות העבד עבד לאדוניו, ולזה ניתן לתת כמה טעמים, משום שמחד אינו ניכר אך אינו נסתר, או שמא שאיבר עם פחות סיכון הוא וכיו"ב.

לא אזנו של כל עבד המבקש שלא לצאת לחפשי נרצעה, רק אזנם של אילו שנמכרו על ידי בית דין (וגם אז – אילו שאינם כוהנים וכו'). המדרש של ר' יוחנן בן זכאי נחמד, אך אינו מתיימר להיות ההסבר העיקרי, שלא לומר היחידי, לרציעת האוזן, אם כי אין ספק שהוא חינוכי ומסבר את האוזן.

כמובן שהוא אינו מספק הסבר לעשיית המעשה אצל הדלת או אצל המזוזה, מה שמעלה אסוציאציה מיידית עם יצירת מצרים, יציאה מעבדות לחרות וגו'.

על פני הדברים, אם כן, ניתן לאבחן את חוקי המקרא מחוקי חמורבי.

מכל מקום, אין מניעה שבחוקים המסדירים עניינים שבין אדם לחברו ונושאים סוציולוגיים כגון יחסי עבודה וקניין, לא תהיה השפעה של מנהגי המקום והסביבה, כל עוד הם עולים בקנה אחד עם הפילוסופיה הדתית שמאחורי חוקי המקרא. הרי קודיפיקציה, גם אלוקית, אינה נעשית בחלל ריק, וזוהי שטות לטעון שכל חוקי התורה ניתנו ביום אחד, יש מאין, ולפניהם היה ואקום. אותן השפעות מקומיות נהגו לגבי חוקי חמורבי כמו גם חוקי התורה, בשינויים מתחייבים. מה הבעיה? ומדוע?

לתלמיד

<"לפחות 200 שנים חסרות לנו לפי המספר שאנו סופרים">

לי ידוע רק על 165-168 שנים "חסרות".

מתי היו הארבעים שנים האחרות?

אפשר אולי לומר שהכונה במאמר חז"ל הוא שרוצעים את האוזן דוקא כי האוזן היא סמל לציות.מהאוזן אדם שומע ועל פי מה ששמע הוא פועל.ואדם שרוצה להשאר עבד לאדון אז האוזן שלו פגומה כי הוא שומע לאדם ולא לאל ולרצונותיו האישיים.
אוזנו פגומה.
ויתכן שזה גם הרעיון מאחורי החוק מחוקי חמורבי , כי מי שבורח לאדונו הוא פגם בציות שלו לאדון.הוא לא עשה מה שצריך עם האוזן ולכן קוטעים לו אותה.ושורש הדברים דומה.
אני לא מבין את השיח של "השפעות" ומה בדיוק הכונה באמירה כזו.אם התורה היא אלוקית אז התוכן של המצוה הוא עצמאי.אני לא רואה בעיה לומר שיש תכנים דומים לחוקי חמורבי ולתורה.אמנם 'תורה בגוים אל תאמין' ואמנם תורה שלמה לא נמצא אצלם אבל רעיונות דומים מדוע לא.שמעתי שגם בשר וחלב כתוב בחוקי חמורבי.אבל הדיבורים על השפעות מריחים שאיפה להאנשה של התורה ,מה גם שאין להם שום אמירה ביחס לתוכן והם יותר אמירות "צהובות" מאשר עניניות ולכן לא מקדמות לשום מקום.
ושאלה על הרעיון של סימון עבדים- אם הענין הוא רק טכני לא מובן למה לתורה לעסוק בסימון עבדים.איזה תוכן ערכי יש כאן? כמובן בהנחה שהתורה באה למסור תכנים והיא לא ספר טכני.