יהוסף,
המודעות להוויית עצמו והאחר, עם היותה מודעות יחידה, עדיין מקורה בעצם-יחיד (נפש?) המודעת למודעות זו.
הנטייה לפצל, להרחיק ולקרב מודעות זו, היא נטייה הפועלת על פי טבע מושרש בבעל המודעות.
כי להבנתי הדלה, מודעות זו שידובר בה, צריכה לכלי קיבול או מפעיל.
כלי קיבול זה, מה טיבו? ומה טבעו?
|
|