סיפור אמיתי

הייתי במזרח... טיילתי לבד... טיול אחרי צבא...אחרי 3 שנים שהספקתי להבין איזה מדינה מצחיקה ומוזרה באותו הזמן יש לנו... בכל אופן, מצאתי את עצמי מטייל בתאילנד, אחרי שעשיתי את כל דרום אמריקה, שאני רוכב על אופנוע, דוהר על סוס ואפילו יושן באמצע שום מקום. לי זה לא כ"כ הפריע, אולי בגלל העובדה שכבר פעמים רבות ישנתי מחוץ לבית, וידעתי להסתדר ב"תנאי שדה".
פעמים רבות בעבר שלי היו לי כמעט פגישות עם המוות, כמו שרכבתי על אופנוע על איזה 80 קמ"ש ונכנסתי במכונית בתוך השמשה, כמובן שהתעוררתי כמה שעות לאחר מכן בבי"ח אבל לפחות ידעתי איפה אני נמצא ואיך הגעתי לשם, ולא סתם אני אומר את זה, כי בתאונה אחרת שלי התעוררתי בבי"ח שכל המשפחה שלי סביבי ולי בכלל אין מושג מה קורה איפה אני נמצא ולמה לעזעזל אני שוכב במיטה בבי"ח אבל מה שהכי היה מוזר שם למעשה זה כל הסימנים שהיו על גופי, ואני לא מדבר על סימני תאונה אני מדבר על סימני נשיכות בכל הגוף, שריטות, ועוד דברים מוזרים.... אז נכון אחרי שחזורים רבים וקשים הצלחתי לחזור אחורה בזמן ולהיזכר שהתכתבתי עם מישהי באיזה צ'אט ולהיפגש איתה, ולגלות שלא סתם אומרים שיש הרבה אנשים מופרעים ומוזרים ברשת, שכמובן אני נפלתי על אחת כזאת שמה שעושה לה את היום מסתבר זה לקשור מישהו ולהבטיח לו את חווית הסקס הכי בת זונה שהוא יכול לקבל ומייד אח"כ לנשוך אותו ובמקום להציע לו לשתות משהו נורמלי היא מביאה לו לשתות משהו עם אלוהים יודע מה יש בתוך... אבל לא משנה יצאתי בשלום מהבית שלה אבל כנראה המשהו הזה ש"אלוהים יודע מה זה" קצת מערפל את החושים ותצרפו את זה לעייפות של יומיים בלי שינה ושעה 4 לפנות בוקר אז התוצאה לא כ"כ נחמדה, אוטו מעוך כולו ואתה שוכב בבי"ח שאין לך מושג למה, ורק אח"כ מספרים לך שהתהפכת עם האוטו בכביש המהיר ושבכלל נס שאתה חי.
פעם אחת נסענו שיירה של טרקטורונים בחולות ודיונות והגענו לשביל כזה ארוך שבסופו יש או ימינה או שמאלה, או כמובן ישר שזה בעצם ישר לתוך צוק. אז הנה אנחנו שיירה נחמדה נוסעים טרקטורון ראשון פונה ימינה טרקטורון שני גם כן וכך הלאה והלאה עד שאני מגיע לסוף השביל, אבל לצערי בחרתי דווקא בשביל זה להרים גלגל ולנסוע ששדה הראייה שלי לא הכי במיטבו כיון שהטרקטורון עומד עם הקדימה שלו ומסתיר את המשך השביל, אז כן בסוף מצאתי את עצמי עף מהצוק, נוחת אחרי כמה מטרים אני במקום אחד והטרקטורון מטר ליידי והנה אני שוב מגיע לבי"ח.
כמובן שעכשיו אני לא יבוא ויספר לכם את כל המקרים שכמעט נפגשתי עם אלוויס או כל אחד אחר שכבר מת, כי אני לא ממש יסיים בזמן הקרוב אז אני יחזור לסיפור שלי.
אז הנה אני בתאילנד, מטייל, רואה עולם, לומד תרבויות ופוגש אנשים חדשים ומעניינים.
אחרי שעשיתי את הצניחה חופשית בצפון בארץ וממש נדלקתי על כל הקטע הזה של ה"לעוף", חיפשתי אחרי חוויה דומה שכמובן הגעתי לחווית הבאנג'י, חוויה ממש טובה ומלאה אנדרנלין.
חיפשתי וחיפשתי ומצאתי את המקום הנכון ומסתבר שגם בזמן הנכון וקרה מה שקרה... כן , עשיתי את זה.
היה כיף היה נחמד אבל אני לא יתקע על זה יותר מידי...
המשכתי לטייל והשכרתי שם אופנוע, משהו טוב, דגם ממש מהיר וקל.
למעשה, הוא היה יותר מידי מהיר ואני חשבתי שאני נהג יותר מידי טוב אבל כנראה שטעיתי, ועשיתי תאונה, אבל הפעם לא תאונה מסוג התאונות שסיפרתי לכם שאו שלא קרה לי כלום או שהתעוררתי אח"כ והמשכתי כאילו כלום לא קרה... הפעם זה היה שונה... הפעם זה היה יותר אלוהי.
אני?! אלוהי?! מה הקשר? אם תשאלו את כל החברים שלי מה הקשר שלי לדת או לאלוהים הם יצחקו מייד ויגידו שאין קשר וגם אם יש אז הוא מקרי לחלוטין, אולי בגלל שלא צמתי אף יום כיפור, אולי בגלל שלא שמרתי בחיים את השבת או בשר וחלב או כל דבר אחר שקשור למילה הזאת שקוראים לה "מצוות", להיפך, הייתי ממש בקטע שלא אכפת לי משום דבר שקשור לדת.
בכל אופן, שאני אומר שהמקרה של התאונה הזאת היה יותר אלוהי אני מתכוון שבתאונה הזאת לא התעוררתי מיד או אחרי זמן קצר, איבדתי את ההכרה והייתי "לא בכדור הארץ" זמן מה, אין לי מושג כמה זמן בדיוק אבל יש לי מושג איפה הייתי, הייתי באמצע, בין חיים למוות, בין למטה ללמעלה, בין בני האנוש לאלוהים.
זה היה מוזר וחזק, זה היה שדה ירוק ענק שלא ראו את הסוף שלו. לא משנה לאן הסתכלתי, לא יכולתי לראות משהו אחר מלבד השדה הירוק, הירוק והגבוה, ופתאום ראיתי מישהו, מישהו שצעד לעברי.
הוא הגיע אליי, שאלתי אותו איפה אני, הוא ענה לי שאני כרגע באמצע, ושהוא לא יודע מה יהיה ההמשך מפה. שאלתי אותו למה הוא התכוון הוא אמר לי שכרגע הגוף שלי שוכב בחדר טיפול נמרץ במצב אנוש.
נבהלתי, פחדתי, אבל הוא הרגיע אותי. שאלתי אותו מי הוא ולמה אני עכשיו נפגש איתו, הוא אמר לי שהוא יד ימינו של אלוהים וחברו הטוב. הייתי בהלם, לא ידעתי מה לחשוב. הוא אמר לי שיש לנו זמן בינתיים עד שהרופאים יצליחו להציל אותי ואני יוכל לחזור לגוף שלי, או שבכלל אני ימשיך הלאה, אל אלוהים. אז התחלנו לדבר, רוב השיחה הייתה מורכבת משאלות שאני שואל ותשובות שהוא משיב.
ואז, נפל לי האסימון, אני יכול לשאול אותו דברים על אלוהים, על הדת, על מה שמעניין את כל המין האנושי, אם אלוהים קיים, ומהי הדת החשובה והאמיתית באמת, הנצרות, היהדות האיסלם או כל דת אחרת. תחילה הוא נמנע ולא כ"כ רצה לענות לי אבל מכיוון שלא הרפיתי ולא ויתרתי הוא ענה לי בסוף, הוא הסביר לי הכל.
בהתחלה הוא בכלל צחק ששאלתי מה הדת החשובה וכשהתעניינתי למה הוא צוחק הוא הסביר לי שאין כזה דבר בכלל דת חשובה או דת פחות חשובה אז שאלתי אותו אז איך אלוהים יודע מי טוב ומי רע, והוא הסביר לי שכל עניין המצוות של היהדות או הנצרות או כל דת אחרת בכלל לא נכונים מבחינת אלוהים.
הוא הסביר לי שאלוהים לא מסתכל אם שמרתי את השבת או צמתי ביום כיפור או אם הנחתי תפילין מידי בוקר. קצת התפלאתי, אף עפ"י שכביכול גם בעבר לא האמנתי בזה כ"כ אבל הפעם לשמוע את זה ממישהו שממש קרוב לאלוהים זה היה קצת שונה.
הוא הסביר לי שלא חשוב באיזה דת אתה מאמין או איך אתה מאמין באלוהים זה הכל אותו דבר, אותו דבר כל עוד אתה עושה את מה שבאמת חשוב לאלוהים. כמובן שמייד קפצה השאלה שבטח גם אתם שואלים את עצמכם אותה בדיוק עכשיו, אז מה באמת חשוב לאלוהים? הוא ענה לי בשתי מילים: דרך ארץ! או.קיי הבנתי אותו אבל בכל זאת רציתי שיפרט, וכך עשה, ופירט.
הוא אמר לי שחשוב לו שאם אתה יושב באוטובוס ופתאום עולה זקנה או מישהו מבוגר שקשה לו לעמוד אבל אין לו איפה לשבת אז תקום ותן לו לשבת. הוא לימד אותי שאם אני רואה חיה רעבה ברחוב אני לא צריך להציק לה ובכלל אם אני יכול גם לעזור לה ולתת לה לאכול משהו. וככה הוא המשיך והמשיך והביא לי דוגמאות נוספות ולימד אותי בעצם את התורה שאלוהים באמת מתכוון אליה, התורה שבאמת אנחנו צריכים להבין וללמוד, הוא העביר לי את כל ה"התורה האמיתית".


המשך יבוא................

ההמשך יבוא אחר הבהרה לתיבה האישית של "עצכח" אודות טיבו ועניינו של הסיפור ולקחיו.


תוקן על ידי - עצכח - 27/04/2005 8:00:53

מתאילנד לדרום אמריקה הגעת עם האופנוע או הסוס?



(נטיעת אשכול זה ועוד אשכולות מסויימים שנטעו כאן במועד, היא מלאכת אומן ואסורה מפני קדושת המועד )