פוליטיקא, אכזריות, וציבור

שלש החלטות ממשלתיות שנעשו במשך השנתיים האחרונים, מהוים סמל של רוע ואכזריות.

א. הקיצוץ בקצבאות הילדים, שגרמה לסבל בל ישוער במשפחות ברוכות ילדים.

ב. גזירת ההתנתקות, שבו מגרשים 10,000 יהודים מבתיהם.

ג. דו"ח דוברת, שבו עומדים 4,500 מורים לאבד פרנסותיהם בין לילה.

למרות שהחלטות אלו הם מרושעות ביותר, עדיין אין להתפלא על פוליטיקאים שמחליטים החלטות מעין אלו ומיישמים אותם. הפוליטיקאי הממוצע הוא כה מושחת שאין לצפות לשום זיק של חסד או רחמים שתמצא לה מקום בנשמתו.

אבל מה שאני לא מצליח להבין הוא, הרי רוב הציבור אינם מושחתים. למה אין מחאה ציבורית רבתי בנושאים אלו? איך הציבור הרחב נותן למצבים כאלו לעבור לסדר היום?

האם הציבור מרגיש שהוא לגמרי חסר אונים?

האם לציבור באמת לא איכפת ממצוקתם של אחרים?

לרחם על היחידים ולהתעלם מהכלל זו אכזריות הכי גדולה.

בהחלטות של ממשלה, כל פעולה היא אכזריות ורחמים בערבוביה:

ההתנתקות.
המגורשים הם מתי מעט לעומת כלל הציבור 6+ מיליון המושפעים מכך. ואין ספק שמה שחשוב כאן זה כלל הציבור.
הטובה הנעשית בזה היא:
לחסוך בחיי אדם מפיגועים וחיילים הנהרגים תוך כדי הישיבה בתוך הרצועה.
לחזק את מעמדה הבינלאומי של ישראל ולמנוע הפיכתה למדינה מצורעת כדרום אפריקה (אשר נודתה והוחרמה, ובסוף נכנעה לחלוטין. הלכה המדינה)
הפחתת מקומות החיכוך בין הישראלים לפלסטינים. דבר חשוב מאד. שהרי הרבה דברים הם מעגל קסמים. יש פיגוע ישראל מגיבה וכו' וכו'

פיטורי מורים:
הקופה הציבורית
איכות החינוך
יכולת מעשית לנהל את החינוך הציבורי.



אין בכל הנ"ל כדי להסיק שצעדי הממשלה נכונים בשיקול הסופי. יש טענות גם לצד השני. אבל זעקת "אכזריות" היא עיוות.

ומה שאני איני מצליח להבין הוא, מדוע כותבים חוזרים ומשתמשים בפורום שלנו כדי להביע את דעתם הפוליטית ולאוורר את תחושות התסכול שלהם נוכח המציאות - אף שאשכול או שניים שלהם שעסקו באותם נושאים ננעלו או נמחקו. הפורום הזה אינו מיועד לדיון בדו"ח דברת, בתכנית ההינתקות, בתקציב המדינה, בפיטוריו של מר פטרזיל, בחוות הדגים במפרץ אילת או בשכיבות הסמיכה של שחקני מכבי תל-אביב בעת פסק הזמן האחרון באוסישקין אתמול בערב - אלא ככל שיש להם השלכה על עולמנו היהודי. בשביל ענינים אלה יש פורומים אחרים רבים. לפיכך, הרי מדריך קצר למשתמש:

1. דיון בשאלת גדרי החיובים בכבוד בני אדם, עם דוגמה מהתנהגות שחקני מכבי - לגיטימי; דיון בשאלה האם כדי להציל את הכדורסל הישראלי יש לסלק את מכבי מהליגה - אינו לגיטימי.

2. דיון ביחס לאיכות הסביבה בחסידות, המתבסס על עמדתו של האדמו"ר מאויפנבורג בכנס "צלול" האחרון - לגיטימי; דיון בשאלה אם טוב דניס אחד בצלחת מעשרה כוכבי ים בעומק עשרים מטר - אינו לגיטימי.

3. דיון בשאלת לגיטימיותה של החלטה שלטונית להוציא אנשים מביתם למען מטרה חשובה - לגיטימי; דיון בשאלת רשעותה של החלטה פוליטית או המניעים לתגובת הצבור עליה - אינו לגיטימי.

שמוש במדריך זה ימנע נעילת אשכולות בהמשך.