| נשלח ב-8/7/2002 03:04 |
 |
| |
על משמעות ציוויים שלא ניתן לקיימם
כל מפרשי המקרא שמים לבם למבנה האסימטרי של הוראת הבחירה שהרי על הברכה נאמר" אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם" ואילו לגבי הקללה נאמר: "אם לא תשמעו" כלומר הפסוק השני מציג במפורש אלטרנטיבה, שהרי בקוראינו "אם לא תשמעו" קיימת האפשרות של תשמעו אולם כיצד ראוי להבין את הפסוק הראשון שבו הניסוח הוא " אשר תשמעו"?
יכול אדם לשאול את השאלה הגדולה, האם תיתכן בכלל משמעות לציווים שעליהם מצוה האדם, כאשר אין ביכולתו למלאם או לקיימם?
לגבי שאלה זו קיימות סברות עמוקות הן דתיות ואף אתאיסטיות מוסריות, שלפיהן קיימת משמעות גדולה מאוד לציווים שהאדם מכיר בהם שהם מוטלים עליו, גם אם אין ביכולתו למלאם, ולא רק מבחינת גורמים חיצוניים שהם בגדר אונס המונע בעד האדם מלמלאם, אלא אפילו האדם יודע שהוא מטבעו איננו מסוגל לקיימם, והמשמעות הדתית או המוסרית שיש צו שהאדם מכיר בו אינה פוקעת לעולם.
ניתן לומר שהאדם באשר הוא יצור בעל תבונה ופועלים בו גורמי רצון, בעייתו הגדולה ביותר היא שהוא עומד בפני משימות, תפקידים וחיובים, שאין כל ערובה או ודאות שהוא מסוגל להגשימם, אולם אף על פי כן, באשר הוא מסוגל להבין שהם מוטלים עליו, הריהם תקפים לגביו, ובסיטואציה נפשית כזאת עליו להתאמץ לחתור להגשמת משימות אלה ולהיאבק על קיומן, גם בלי לדעת באם יצליח במאבק נצחי זה
איקה
תוקן על ידי - איקה on 7/8/2002 3:08:54 AM
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2002 07:27 |
|
| |
האם תוכל להביא דוגמאות לסיטואציה הממחישה את שאתה מתכוון אליו?
מה ז"א "אינו יכול לקיימם"? האם כוונתך לאי יכולת מוחלטת? או לאי יכולת יחסית?
דוגמא לאי יכולת מוחלטת: מצוות יבום. אדם שלא נקלע לסיטואציה של ליבם אשה. אדם זה מצוות ייבום אינה רלוונטית לגביו ואינו יכול לקיימה בצורה מוחלטת.
דוגמא שניה: מצוות התלויות במקדש: היום כל עוד לא נבנה עדיין בית המקדש, איננו יכולים לקיים מצוות אלה.
דוגמאות לאי יכולת יחסית: אדם יצא לטיול, והגיע זמן ארוחה, הוא מגלה שאין לו מים לנטילת ידים.
א. הוא יכול לאכול ללא לחם. ב. הוא יכול לעטוף ידיו במטפחת ולאכול. ג. הוא יכול לאכול ללא נטילת ידים כי אין לו מים.
זו אי יכולת יחסית, כי יש לו מקום "למשחק".
דוגמא נוספת לאי יכולת יחסית: אדם נקלע למצב שאין לו תפילין. הוא רוצה להניח תפילין אך אין לו. הוא יכול לשאול תפילין ולהיכנס למידה זו או אחרת של אי נעימות, הוא יכול לקנות, אך אין לו כרגע הכסף לכך, הוא יכול לחפש תפילין "ציבוריים" בבית כנסת, והוא יכול לא לעשות את המאמצים האלה ולומר "רציתי להניח תפילין, אין לי תפילין, אז אני פטור.
הבהר נא את כוונתך גם ע"י דוגמאות ברורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2002 09:55 |
|
| |
איקה,
לא ברור לי רעיונך (קמץ או שווא?)
האם בכוונתך לומר שדי והותר עצם קבלת רעיון ללא ישום? ושעצם הקבלה היא מידה של ישום?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2002 11:25 |
|
| |
החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך(דברים,ל/יט)
בפני האדם מוצגות הברכה והקללה בצורה של הליכה בדרכי ה' וסטייה מדרכי ה', אולם עצם המושג בחירה אינו מופיע וגם אם נאמר כי מלשון הכתוב משתמע שחובה על האדם לבחור, אך לא נאמר שיש ערובה וודאות שהאדם אמנם מסוגל לבחור,אנו קוראים שהאדם מצווה לבחור בחיים ובטוב ונאמר במפורש " ובחרת בחיים"
איקה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2002 12:42 |
|
| |
איך אמרו חז"ל (אבות ב' ט"ז):
'לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה'
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2002 12:47 |
|
| |
בדיוק!!!!!!!!!!!
איקה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2002 23:57 |
|
| |
מה בדיוק!!!!!!!!!!!!
אני קורא את דבריך שוב ושוב ולא מבין על מה אתה מדבר. הנושא הוא מעולה, אך מסילתך לא נראת.
אנא סלול.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2002 01:17 |
|
| |
איקה
לכאורה דבריך נוגעים לשאלה עתיקה באתיקה. האם ציווי מניח מראש יכולת. האם מתוך ה- OUGHT נובע ה-אפשרי?
אם לא, אז איך אפשר לתבוע?
יש כאן גם הבט פסיכולוגי. שוב, כפי שציינת, בדרישה שאדם נתבע, גם היא נראית בלתי אפשרית, יש כוח בונה. ברגע שיודע האדם שהוא נתבע לגדולות, הוא רואה את עצמו כמי שמסוגל לגדולות. זו בחינה של "ויגבה ליבו בדרכי השם", שהאדם נשמר מעבירות מפני שהוא סבור שעבירות הן מתחת לכבודו. לעומת זאת, הוא עובד על הגשמת שאיפותיו הנעלות, מפני שהוא בן עליה, בן היכלו של מלך.
כפי שכתב הרמב"ם, וציטטתי באשכול אחר,
"אין ישיבת האדם ותנועתו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועתו ועסקיו והוא לפני מלך גדול,
ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו כדיבורו במושב המלך.
ומפני זה מי שיבחר בשלמות האנושי ושיהיה איש ה'אלוקים' באמת - יעור משנתו וידע שהמלך הגדול המחופף עליו והדבק עמו תמיד הוא גדול מכל מלך בשר ודם, ואילו היה דוד ושלמה;
והמלך ההוא הדבק המחופף הוא השכל השופע עלינו, שהוא הדיבוק אשר בינינו ובין הא' ית'."
אם אדם רואה את רום מעלתו, יתייחס לעצמו בהתאם!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2002 13:27 |
|
| |
מיימוני - כשהגבתי לבוגי באומרי בדיוק
אני חושבת שהוא נגע הכי קרוב לכוונתי
אמנם אנו מצווים "ובחרת בחיים" אף על פי שישנם גם הרע והקללה והמוות, וכו',,,
- " על כורחך אתה נוצר, ועל כורחך אתה נולד, ועל כורחך אתה חי, ועל כורחך אתה עתיד לתת דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים.
השיר אינו מבטא פירוש למובאה, אלא הזדהות אישית שלי עם הקונפליקט שהאדם נתון בו
תוקן על ידי - ווטו1 - 7/25/2002 5:59:55 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2002 02:37 |
|
| |
בקר, אנסה להבהיר את דבריי
ונדגיש את "הבדיוק" שעניתי לבוגי.
מצויים כאלה וביניהם נימנים גדולי ההגות האנושית, הסוברים כי משמעותו של כל צו בין אם מדובר בצו דתי, או אפילו צו מוסרי (לגבי האתיאיסטים שאינם מכירים בצו האלוהי) מותנית בכך שהאדם מסוגל לקיימו, ואמנם כזו היתה דעתיהם של הרמב"ם בישראל, ושל קאנט האתיאיסט באומות העולם.
אולם יחד עם זאת אנו קוראים גם את הגישה, לפיה קיים תוקף מוסרי גם בהטלת חיוב שאין אדם יכול לעשותו, כאשר האדם מודע לכך שאין הוא בן חורין להתעלם ממנו, ושמא לכך נתכוון התנא רבי טרפון המאמרו - "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה" (אבות, ב/טז)
מישנה זו ניתן לפרשה כי מדובר במלאכה שאין ביכולתך לגומרה, באשר היא משימה מעבר ליכולת האדם לממשה בפועל.
שנה טובה
תוקן על ידי - איקה - 9/1/2002 2:42:13 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2002 05:57 |
|
| |
איקה,
האתאיסט המוסרי, הוא בעצם מאמין, כפי שדובר באשכול "השם", כי מה שמחייב את המוסריות זו הוראת המציאות - קרי השם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2002 12:51 |
|
| |
ווטו
אלוף הקיצורים אתה! הפכת אתאיסט למאמין בשורה אחת!!! 
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2008 09:30 |
|
| |
ווטו,
הרעיון איננו של איקה, אלא בעצם הרחבה של הרב קוק. מה שלא הופך אותו למוצלח יותר, כמובן.
באופן כללי, אני מסכים עם איקה. יש חשיבות רבה להכרה במחוייבות למערכת נורמטיבית, ולא רק כאשר אי אפשר לקיים את ציווייה, אלא גם כשאי-הקיום נובע מ'חולשת-הרצון' או אפילו מחפפנות.
אין לי זמן להאריך כעת, אבל אני מקווה להגיע לזה.
א"ג
|
|
|
|
|
