|
|
| נשלח ב-19/9/2007 20:25 |
 |
| |
שאלת תם: האם מצד דרבנן טבעי יש לאסור השתמשות בידית ברז העובדת עם מים חמים ומים קרים מחשש שיפתח המים החמים בשבת.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2007 21:08 |
|
| |
דוד  ,
נראה שמקרה זה הוא טיפוסי ל"דרבנן טבעי" בו מצפונו של כל בן תורה מתעורר לו!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2008 15:50 |
|
| |
באשכול סמוך המבחין בין ב"ש לב"ה, הצביע לינקזצר לאשכול זה. אכן בנושא זה ניתן ללמוד [לינקיו של ת"ח צריכים תלמוד] שהבין מתוך דברי כותבים שם שב"ש היו קרובים לדיוק מדעי ואילו ב"ה להתחשבות אובייקטיבית בקושי האדם לדייק עד כדי רמת דרישת ב"ש [שבשם האריז"ל מייחסים אותה להלכה שלעת"ל, ע"ש].
בדרך זו אציין שתי דוגמאות בלימוד תחילת מס' ב"מ בהן גם מתבטא [לפהנלע"ד] הויכוח בין הנטיות לשני הצדדים האמורים.
א. מחלוקת סומכוס וחכמים שלסומכוס "ממון המוטל בספק חולקין" גם כאשר הממון מונח אצל אחד הטוענים ואילו לחכמים "המוציא מחברו עליו הראיה" גם כאשר מוטל הממון בספק שלא מחמת טענותיהם. היינו שסומכוס [מתלמידי ב"ש] התחשב בעצם הספק בו שני הצדדים שוים ולכן בדיוק מדעי עליהם לחלוק גם מול מוחזקות כי עוצמת הספק בו יש לכ"א צד גדולה מעוצמת ההחזקה [וכל' תוס' ב"מ צ"ז: "כאילו שניהם מוחזקים"] ואילו החכמים מתחשבים בעוצמת המוחזקות שלמרות שאינה משנה את הספק [כי מחלקותם גם במקרים כאלה] כי היא עוצמה קונקרטית מרשימה יותר.
ב. בשנים אוחזין בטלית שזה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי שנוטל הראשון שלושה רבעים והשני רביע כאילו אינם אוחזים בחצי מסוים מאחר וויכוחם הוא על שיעור חצי בלבד. לכאורה לפי דיוק מדעי בטענותיהם טענת הראשון לעומת טענת השני היא ביחס של 2:1 ולכן היה עליו ליטול רק שני שליש ולשני שליש. אע"כ שלא ניתן לדרוש חשבון כזה הדורש דיוק מדעי דק [ואולי אף לב"ש] ודו"ק.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2008 16:59 |
|
| |
א. מנין שסומכוס מתלמידי בית שמאי? כמדומני שהוא מתלמידי ר' מאיר.
ב. כזה חשבון דק? תסלח לי, כל בר דעת שגמר יסודי ואילו לפני כן יכול להבין אותו. הסבה היא כמובן אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2008 20:13 |
|
| |
"כמובן" שגמרו יסודי עם מחשבוני כף היד בתקופת התנאים!?
סומכוס נזכר כ"פ בש"ס כתלמידו של ר"מ שהיה שנים הרבה אחר שמאי הזקן אך זכורני שיש ומיוחס גם כהולך בדרך ב"ש. אם אמצא אביא [למרות שאין בזה שום נפ"מ אלא לייפוי!]
תוקן על ידי ווטו1 ב- 10/12/2008 20:13:56
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2008 20:22 |
|
| |
ווטו
לצערי, הגישה הפסיכולוגיסטית הזו אינה לטעמי.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 10/12/2008 20:24:51
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2008 22:03 |
|
| |
כב' הרב ווטו שליט"א
ייש"כ גדול על פניניו היקרים האחרונים ההולכים בדרך הראשונים שבפתח האשכול המתוק הזה על היסוד הזה שלא ניתנה תורה למלאכה"ש אלא לצרוף את הבריות. עם כל זאת יש להעיר שהרי מה שקבעו הלכה כבית הלל ולא כבית שמאי היא סוגיא ערוכה במס' עירובין די"ג: "וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלוקים חיים מפני מה זכו ב"ה לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי ב"ש ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהן וכו' ללמדך שכל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו וכל המגביה עצמו הקב"ה משפילו כל המחזר על הגדולה גדולה בורחת ממנו וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו וכל הדוחק את השעה שעה דוחקתו וכל הנדחה מפני שעה שעה עומדת לו".
נמצאנו למידים שלולא החשבון הצדדי היתה ההלכה כב"ש גם בזה"ז ולפי דברי כ"ת בפשיטות הול"ל דלא אכשר דרא לחיות בדרגת הדקות של ב"ש.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2008 23:31 |
|
| |
ווטו
גמרא דמסעיי ליה
ירושלמי מסכת עירובין פרק ג דף כ טור ד /ה"א
תני' דבית שמאי דבית שמאי אמרין אין מערבין לאדם אלא אם כן היו כלי תשמישו שם סומכוס כבית שמאי דתנינן סומכוס אומר אף בחולין לכהן
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2008 16:21 |
|
| |
ירוח"ש,
ייש"כ!
חס"ד,
לטעמך א"כ [לפ"ד האריז"ל] מ"ש לעת"ל שלא יקבעו הלכה כב"ה מאותה סיבה כבזה"ז? אע"כ שיש כאן צירוף נימוקים וזה לא שלא היה שייך כלל להכריע גם בזה"ז כב"ש עכ"פ בנושאים שההכרעה דקה פחות. לכן אמרו שהקש ששבר את גב הגמל הוא ענוותנותם של בני ב"ה אך לע"ל שאמורים לחיות לפי דיוק מירבי אי"צ לכך [וגם תימלא הארץ דעה ותתאים להם ה"גישה הפסיכולוגיסטית" של צירוף הבריות וגם כולם ענווים יהיו].
|
|
|
|
|
